האם מסוגלים מורים לחקור את דרכי הוראה שלהם וההתנסות שלהם בהוראה בגישה אתנוגראפית היכולה להציב עצמם מעל שגרת היום-יום החינוכית תוך הקניית זוויות ראייה ותרבותיות מעמיקות יותר? זו השאלה העיקרית שנשאלה במאמרו המעניין של פרופ' Mark Dressman מאוניברסיטת אילנוי. מחקרו של דרסמן נערך במסגרת קורס לתואר שני בחינוך למורים אשר התנסו הלכה למעשה במחקר אתנוגראפי באוניברסיטה. המורים התנסו במסגרת הקורס בשיטות מחקר אתנוגראפיות ונדרשו ליישמם בכיתות הלימוד שלהם על מנת להעצים את ראייתם העולם הפדגוגית-חברתית והתרבותית שלהם. ממצאי המחקר של פרופסור דרסמן מלמדים כי מרבית המורים הנחקרים לא הצליחו לסגל ראייה ביקורתית "משוחררת" של הגורמים והנסיבות לאימוץ דרכי הוראה ותפקידם בביה"ס.

בספרו המעודכן משנת 2006 מדגים רוברט STAKE, מגדולי המומחים בעולם לשיטת חקר המקרים כי מחקר מרובה מקרים אינו חייב לחקור מקרים בעלי נושא משותף ומסביר כיצד ליצור את הלכידות (חזרות וזיקות) בין ממצאי המקרים הנפרדים והשונים. ביצוע מחקר מרובה מקרים: מידת היכולת להסתמך על הנתונים הנאספים גדלה ככל שמשיגים חזרות רבות של נתונים מנחקרים שונים. עיבוי הנתונים באמצעות קיום מספר רב של ראיונות הוא אם כן אחת האפשרויות לחשוף תופעות חוזרות ונשנות ולהגדיל את אמינות המחקר. כל אחד מן המקרים יש בו ייצוג של מערכת יחסים וזיקות שונה ולכן , מדגיש רוברט ,Stake אנו מנסים לצפות בכל מקרה בהקשרו הטבעי על מנת שנוכל מאוחר יותר לגבש את הפרשנות שנודעת למקרה , אבל גם באופן יחסי והשוואתי למקרים אחרים שנבחנו. הספר של רוברט STAKE משנת 2006 הוא ייחודי בכך שאינו מציג רק מתודולוגיה אלא מתאר רב-פרויקט בינלאומי על כל היבטיו , מדובר על רב-פרויקט הנקרא Step by Step המתאר תכניות לגיל הרך (קדם יסודי) במדינות שונות . מדובר מחקר שנמשך שנתיים ב15 מדינות במרכז אירופה ובמזרח אירופה. בספר שהוא גם מתודולוגי וגם תיאורי (מתוארים ממצאי עשרות מקרים של חינוך קדם יסודי וממצאי הראיונות שנערכו במדינות השונות) מדגים ,Stake כיצד ניתן ליצור זיקות ועוגנים בין המקרים השונים והנפרדים וכיצד לנתח את הנתונים לגיבוש דפוסי לכידות ( חזרות). רוברטSTAKE משתמש בחקר המקרים המרובה של אותן 15 מדינות באירופה על מנת להדגים כיצד מקרים מגוונים ושונים תורמים לתובנות שמקרה בודד אינו יכול להקנות למחקר משמעותי.

במאמר נעשה ניסיון להציג אבני נגף הניצבות בדרך למימוש הכוונות והמטרות של מחקר פעולה. הוצג הקושי הטמון ביצירת שינויים חברתיים, בשינוי ביחסי כוח בין קבוצות שונות, בשינוי לקראת יתר דמוקרטיזציה ביחסים בין הקבוצות השונות בתוך מערכת היררכית וסמכותית. מערכת זו מתפקדת לאור הגישה הביהוויוריסטית, שמטרתה "להעביר" ידע ולא לבחון ידע או לייצר ידע חדש. מכיוון שמחקר פעולה מתרחש בתוך הקונטקסט הקיים של יחסי הכוח, הוא עלול להיות מכשיר בידי בעלי הכוח. מחקר פעולה נועד להשמיע את קולה של המורה או התלמידה לא כ"משתפת פעולה " נבונה וכנועה של הממסד החינוכי אלא כקול מחאה, כדי לבחון את הנתפס כמובן מאליו ולפעול נגד חוסר הצדק. כמו, כן, מתייחסת מחברת המאמר לסוגיית הזמן, שהיא, לדעתה, אבן נגף עיקרית בביצוע מחקר פעולה (יעל דיין)

מאמר זה משווה את מאפייני המחקר הנערך במכללות אקדמיות לחינוך לזה הנעשה על ידי חוקרי חינוך באוניברסיטאות. הניתוח מראה בבירור, כי המחקר במכללות לחינוך הוא בעל מאפייני תוכן ייחודיים בהשוואה למחקר באוניברסיטאות, אך אינו ייחודי באופן חד- משמעי מנקודת מבט מתודולוגית. הוא שונה בעיקר בהתמקדותו בנושאים הנוגעים להכשרת מורים, ואוכלוסיית המחקר שלו היא בעיקר מתכשרים להוראה ומורי מורים. אמנם הוא נוטה למחקרי פעולה ולמחקרים איכותניים אחרים, אך בסופו של דבר אינו שונה במובהק משיטות המחקר המסורתיות שבהן מתמקד גם המחקר באוניברסיטה (סימה יוגב, אברהם יוגב)

המאמר מתאר שתי דוגמאות של מחקר עצמי סביב המושג "חבר ביקורתי" שנערך בעבודה משותפת של שני מורי מורים. שני המורים מלמדים אוכלוסיות מתכשרים שונות, בהקשרים שונים ולאור מטרות שונות. במסגרת המחקר הם לימדו מתכשרים להוראה וליוו זה את זה כחברים ביקורתיים. אחת הבעיות במחקר עצמי היא הצורך לקיים הערכה העצמית של הפרקטיקה. כדי לקיים ביקורת וחשיבה מחודשת אמיתיים, וגם כדי לקבל תמיכה וגישה בונה, יש צורך בחבר ביקורתי (חבר ביקורתי צריך להיות ביקורתי ככל האפשר תוך של הבנת רמת הנוחות של החבר המלווה על ידו. החבר הביקורתי משמעותי ביותר במחקר-עצמי שהוא מטיבו "מסוכן" ובעל פוטנציאל של איום,. הן המורה והן החבר תומכים ומאתגרים זה את זה כדי להבטיח שזוויות ראייה רלוונטיות יועלו ויידונו (Schuck, S., & Russell, T ).