-
לינק
זהו מחקר תלת-שנתי שנערך באנגליה ועקב אחר מהלך הלמידה של מתכשרים להוראה בתוכנית הכשרה חד-שנתית לבעלי תואר אקדמי ובמהלך שתי שנות העבודה הראשונות שלהם כמורים מתחילים. תכנון הוא חלק חיוני בבסיס הידע הדרוש למורים מתחילים(Calderhead, 1996 ). מתכשרים להוראה חסרים את הידע ההקשרי שיש למורים מנוסים. ללא ידע זה, וללא הבנה של תכנון כתחזית של אירועים/תגובות/ תשובות מראש, קשה לצפות את הדרכים בהן מה שתוכנן יתפתח בשיעור. הדבר מסביר את הדומיננטיות של מערכים כתובים ככלי בידי מורים מתחילים. הם לא מבינים כי התכנון הכללי, הקצר של מורים מנוסים מבטא את הידע הרב שיש כבר ברשותם(Leinhardt, 1988). הציפייה שסטודנט או מורה מתחיל מגיע לבית הספר כשהוא בעל יכולות תכנון גבוהות שגוייה, כפי שמראה מחקר זה ומחקרים אחרים. ככל שההתנסות הקונקרטית רבה כך יכול המורה ליצור טיפולוגיות, החוזרות ומשתנות כל הזמן, לצורך תכנון ההוראה (Mutton, T., Hagger, H., & Burn, K).
-
תקציר
הספר " The All-Day Kindergarten and Pre-K Curriculum", המעוגן בתיאוריה ובמחקר, מתאר תכנית לימודים שהוכחה בכיתה ומבוססת על פעילות עבור מחנכות הגן כדי שישקלו אותה כאשר הן מתכננותויוצרות אינטראקציה עם ילדים בגיל הרך. תוך מתן הזדמנויות לילדים קטנים להפוך לעצמאיים, אכפתיים, בעלי חשיבה ביקורתית החשים בנוח לשאול שאלות ולחקור פתרונות אפשריים, ה- Dynamic Themes Curriculumמציע לילדים את המיומנויות שהם זקוקים להן לאזרחות אחראית והתקדמות אקדמית. ספר זה מתאר תכנית לימודים לגיל הרך הרגישה באופן תרבותי בהקשר של אוריינות, טכנולוגיה, מתמטיקה, מדעי החברה, מדעים, אמנויות, ומשחק (Fromberg, Doris Pronin).
-
לינק
התגברות האלימות, לחץ חברתי שלילי, העדר יחסי אנוש ופגיעה ביושרה במוסדות החינוך בארץ ובעולם, מצביעים על הצורך הרבה בהכשרת מורים אתית שתוביל לשינוי ברמתם המוסרית של תלמידי בית הספר. למרות זאת, קיימים מחקרים בודדים העוסקים בתהליך הכשרת המורה לחינוך מוסרי, הן בארץ והן בעולם. שאלת המחקר: עוסקת בבירור המדיניות, האקלים, המטרות והתכנים של תוכנית ההכשרה וכן בעמדותיהם, השקפתם של מרצים וסטודנטים כלפי החינוך המוסרי והשפעת משתני רקע עליהם. המחקר הנוכחי הינו מחקר מעורב שיטות: כמותי ואיכותני, המתבסס על הפרדיגמה הקונסטרוקטיביסטית. המחקר נערך בשמונה מכללות להכשרת מורים משלושת המגזרים" ממלכתי, ממלכתי דתי וערבי. במחקר השתתפו 127 מרצים ו- 536 סטודנטים ( אהרן, בוזגלו).
-
לינק
דבורה גסר וציפי זלקוביץ מביאות במאמרן ( בתוך: אסתר יוגב, רות זוזובסקי (עורכות) . הדרכה במבט חוקר, מכללת סמינר הקיבוצים ומכון מופ"ת , 2011 ) את סיפורו של סגל ההדרכה הפדגוגית במסלול להכשרת מורים לבית הספר היסודי במכללת סמינר הקיבוצים. הסיפור נפרס לאורך ציר זמן של כעשר שנים . המדריכות הפדגוגיות במסלול זה מבצעות מחקר פעולה כחלק מהתכנית להכשרת מורים להוראה . המאמר מתאר את השנה הראשונה בעיצוב תהליך השינוי בדפוסי ההדרכה של המסלול, את התפתחותן של המדריכות הפדגוגיות המובילות את החידוש ואת האופן שבו חוו הקוראות את השינוי.
-
לינק
רבות נכתב על ההצלחה של מערכת החינוך בפינלנד, אך מאמרו הקצר של פרופסור עמי וולנסקי מצליח לחדש לנו בנושא ולהוסיף כמה תובנות. אחת מהן והחשובה: "בעולם פועלות שתי אסטרטגיות הפוכות לקידום החינוך. האחת, זו המכתיבה תוכנית לימודים אחידה, רואה בתחרות בין תלמידים ומוסדות חינוך אמצעי לשיפור הישגים, עושה שימוש במבחנים השוואתיים לדירוג תלמידים ומוסדות ולפיכך אף מתייגת אותם". " אסטרטגיה שנייה, הפוכה, ניתן למצוא בפינלנד. היא ביטלה את הפיקוח על מוסדות החינוך, והעבירה תקציבי מדינה ורשויות מקומיות לסמכות בתי הספר. בית הספר מופקד על פיתוח תוכנית לימודי החובה, השתכללותה והתחדשותה. לכל תלמיד תוכנית התקדמות אישית, והמבחנים משמשים ככלי בידי המורים לתכנון האמצעים הנדרשים להתקדמות. 30% מהתלמידים זוכים בסיוע ותמיכה נוספים.
-
לינק
זו השנה הרביעית נערך בבית הספר הניסויי "נווה במדבר" בקיבוץ חצרים ניסוי חינוכי ערכי מרתק. מטרתו של הניסוי לפתח בוגרים מובילי שינוי אישי וחברתי על בסיס ערכים הומניסטיים ובראשם מעורבות ואחריות. הניסוי נועד לקשר בין העולם האקדמי לבין עולם בית הספר היסודי. הם לוקחים כלי מחקר, שנמצא בשימוש באוניברסיטאות ומכללות הנקרא "מחקר פעולה" ומפעילים אותו בבית הספר היסודי. בדרך ייחודית זו של מחקר פועלה בביה"ס הם רוצים להעניק לתלמידים כלי שיישאו איתם לעתיד, כלי שיעזור להם לערוך שינויים בכוחות עצמם. כלי שמפתח את היכולת האישית וההנעה העצמית שלהם.
-
לינק
דו"ח זה מתאר את ההיערכות של מדינת קליפורניה מבחינת הכנת והכשרת אזרחיה הצעירים לקראת האתגרים החברתיים והכלכליים ההולכים וגדלים, שבפניהם הם יעמדו. במיוחד הוא מתאר את הסטטוס של הוראת המדעים במערכת בתי הספר הציבוריים. דו"ח זה נערך בתמיכת מחקר בשם "חיזוק החינוך המדעי בקליפורניה", אשר כלל, לימוד, מדיניות ויוזמות אשר מגלים את מעמד וחוזק הוראת ולמידת המדעים ומציע המלצות לשיפור החינוך המדעי בקליפורניה. בין השותפים ליזמה זאת, נמצאים, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי ותעשיות היי-טק ( Dorph, R., Shields, P., Tiffany-Morales, J., Hartry, A., McCaffrey, T. ).
-
לינק
הגישה המעודדת לומדים להיות לומדים בעלי הכוונה עצמית ופעילים בלמידה מציבה מטלות חדשות גם בפני מורי המורים שהם סוכנים מרכזיים בעיצוב סביבות למידה חדשות אלה, ובעלי השפעה על גישות של מתכשרים ללמידה (Evans, 2004). בחינה של המחקרים שבדקו את הקשר בין תפיסות התכשרות להוראה לבין אסטרטגיות הוראה מראה שלרוב הדבר נבדק בהקשרים אוניברסיטאיים מבלי להדגיש הקשרים של הכשרת מורים. תפיסות מורים מתוארות לכן בקטגוריות רלוונטיות למרצים המתמקדות יותר בדרכי למידה "אקדמיות" (למשל, קריאת מאמרים)ופחות בדרכי למידה "מעשיות" (למשל, למידה מהתנסויות מעשית בשדה) (Samuelowicz & Bain, 2001). מטרת המחקר המוצג במאמר זה הייתה להעמיק את ההבנה של תפיסות ההתכשרות להוראה של מורי-מורים ואת הקשר שלהן לאסטרטגיות ההוראה שבהן הם נוקטים ( Donche, V. & Van Petegem, P) .
-
לינק
דיווח מעניין בכתב העת האקדמי Teachers College Record על שינוי פדגוגי מהותי שיזמו הבריטים לאחרונה במערכת החינוך שלהם. הכוונה למבדק איכות הקריאה הכיתתי של התלמידים. המבדק הוא ביסודו תהליך שנועד להעביר את האחריות לשיטות ההוראה של המורים ולא להישגי התלמידים הנורמטיביים כפי שמקובל בארה"ב ובמדינות אחרות. התלמידים בכיתה צריכים לקרוא בכיתה בפני המורה קטעים מתוך ספר או טקסטים אחרים. המורים בבתי הספר היסודיים נדרשים לדווח להנהלת בית הספר באיזו שיטת הוראה הם נקטו וביה"ס נדרש לדווח באתר האינטרנט על שיטת ההוראה והצלחתה. הדגש הוא עתה אחריות המורה ולא בהכרח להציג מבדק הבודק את הישגי התלמידים באופן השוואתי. משרד החינוך האמריקאי התרשם מאד מהיוזמה הבריטית והוא שוקל עתה להנהיגה בבתי הספר בארה"ב ( Dick Schutz).
-
לינק
בתולדות החינוך היו תמיד גלים מבחוץ שהשפיעו על כיווני החינוך והפדגוגיה בכל מדינה, אך השפעתם של גורמי חוץ אלו היו מוגבלת יחסית. כיום בעידן הגלובליזציה ,על רקע התחרות בין המדינות ומבחני הישגים בינלאומיים חל שינוי מהותי ואי אפשר להתעלם מגורמי חוץ בינלאומיים והשפעתם הגוברת בתחומי החינוך. השינויים במדינות OECD מוכתבים היום יותר ע"י גורמי חוץ כגון מבחני PISA מאשר חשיבה פדגוגית מקורית מקומית. אמנם השינויים הגלובליים אלו לא מבטיחים בהכרח חינוך איכותי, אך מערכות החינוך והכשרת המורים אינם יכולים להתעלם מהם עוד. יתרה מזאת , השפעת גורמי החוץ על החינוך בכל מדינה תלך ותגדל בעשור הבא. זה לא יקרה ביום אחד אלא בהשפעה מצטברת משנה לשנה. לכן, הנוסחה העקרונית שמציע המאמר למורים , למנהלי בתי ספר למוסדות הכשרת המורים היא לחשוב מעתה גם באופן מקומי וגם באופן גלובלי. המאמר מצביע על כמה וכמה שינויים נדרשים בהיערכות כיום בהכשרת המורים ובהכשרת המנהלים לקראת עידן הצפוי של חינוך גלובלי עתיר השפעה (Townsend, Tony).
-
לינק
מחקר בינלאומי שנערך ב3 מדינות, אוסטרליה, ניו זילנד ודרום קוריאה. המטרה הייתה לבדוק את השימוש שעושים המורים בתוכניות הלימוד על מנת לפתח את מיומנויות התלמידים בביה"ס. המחקר התבסס על שיטת מחקר איכותנית כאשר נבדקו 3 בתי ספר ובהם רואיינו המורים והנהלת ביה"ס. הממצאים מלמדים כי בכל שלושת בתי הספר נקטו המורים בגישה שמחזקת את העברת התכנים לתלמידים, אך אינה מעצימה אותם מבחינת טיפוח ופיתוח המיומנויות. המורים, אמנם נוהגים לערוך התאמות לתכנית הלימודים על מנת לכוונתם להפעלת התלמידים בכיתה מבחינת תרגול מיומנויות, אך עדיין אינם מודעים לכך שטיפוח מיומנויות אצל תלמידים הוא נדבך מרכזי באסטרטגיות ההוראה שלהם ולא סרח עודף. המאמר ממליץ על פיתוח וגיבוש מחדש של תכניות לימודים בבתי הספר על מנת שמורים בכיתה ייתנו את הדעת יותר לחיזוק וטיפוח מיומנויות חשובות אצל התלמידים כגון מיומנויות לשוניות, מיומנויות טכנולוגיות ומיומנויות חשיבה. המודל אליו יש לשאוף הם המורים בבתי הספר בפינלנד ובנורבגיה אשר אינם כבולים לתוכניות לימודים מחייבות ולכן יכולים להקדיש יותר זמן לטיפוח ופיתוח המיומנויות של התלמידים.
-
לינק
ספרה של פרופסור דיאן רוויץ' עורר לא מעט גלים עת יצא לאור בארצות הברית. בספרה מתמקדת הכותבת בשני רעיונות המעצבים את הרפורמה החינוכית כיום; הראשון, אימוץ פרקטיקה עסקית של שוק חופשי, אשר נועד להגביר את מידת התחרות וההישגיות בבתי הספר. השני, השימוש במערכת בחינות סטנדרטית כאמצעי הערכה מרכזי להישגי התלמידים. לא רק שרפורמות אלו כשלו ביצירת בתי ספר טובים יותר, טוענת רוויץ', הללו אף מסכנות את טיב החינוך אותו מקבל דור שלם של תלמידים צעירים. אנו למדים כי הרפורמות החינוכיות מבוססות השוק החופשי החלו נפוצו בניו יורק לאחר אסון התאומים, והתפשטו בכל ארצות הברית, וכי מקורן במדיניות שהחלה באוסטרליה ובניו זילנד ב- 1987. פרופסור דיאן ראוויץ מראה כיצד הוסיף והמשיך הנשיא ברק אובמה במדיניות של קודמו, ג'ורג' בוש, וכיצד משאבים פרטיים של אילי הון, כגון ביל גייטס, יוצרים תנאים חדשים ומנסחים מחדש את הפרופיל של בתי הספר הפרטיים, על חשבון בתי הספר הציבוריים. רוויץ' מזהירה מפני ההשפעה המזיקה של מערכת הבחינות האחידה על תהליך החינוך ורכישת ההשכלה של תלמידים ( Windhorst, Dirk).
-
לינק
כותבת המאמר היא מורה לשעבר ופרופסור בביה"ס לחינוך ולתכנון הוראה באוניברסיטת קנט באוהיו. היא מציעה בקיצור כמה אסטרטגיות הוראינ מועילות למורים. תלמידים מגיעים לכיתה עם רעיונות, תפיסות ואמונות פרטיים משלהם. אולם עולמם הפנימי לא פעם מתנגש עולם הידע המדעי הנלמד בכיתה. האסטרטגיות החינוכיות המסורתיות לעיתים תכופות אינן יעילות בשינוי הרעיונות השגויים של התלמידים. שיטת Conceptual Change Instruction נועדה על מנת להמיר תפיסות מדעיות שגויות בקרב תלמידים ברעיונות תקפים מדעית. כל אחת מן האסטרטגיות המוצעות במאמר משלבת בין ניסיון לתקשורת, ובכך יוצרת מערך שיעור אקטיבי, במהלכו מטילים ספק התלמידים בהנחותיהם המוקדמות והשגויות, וכן מפתחים רצון להבין לעומק רעיונות חשובים נוספים. כך, שיטת Conceptual Change Instruction מסייעת לתלמידים לפתח גישה מדעית יותר, ובזאת מכשירה את הקרקע לבנייתם של רעיונות נוספים ( Khourey-Bowers, Claudia).
-
לינק
המחברים טוענים שזהו הזמן הקריטי עבור הפסיכולוגיה החינוכית כשדה מחקרי למקד מחדש את תשומת הלב שלה בבסיס ההוכחה לגבי תרומתה להכשרת מורים. תוך בחינה מחדש של המלצות הוועדה החמש עשרה של APA Division בארה"ב, האחראית על בחינת התפקיד של הפסיכולוגיה החינוכית בהכשרת מורים (Anderson et al., 1995), המחברים מציינים שורה של שינויים חיוביים בקורסים של הפסיכולוגיה החינוכית עבור פרחי הוראה. לאחר מכן, המחברים מזהים ודנים בשלושה אתגרים מיידיים עבור הפסיכולוגיה החינוכית כעת: 1) העברת המסר לגבי הרלוונטיות של המחקר בפסיכולוגיה חינוכית לקהילת החינוך הרחבה, 2) פיתוח יחסים שיתופיים עם עמיתים בתכניות להכשרת מורים שתומכות בשיח המקובל ובחזון המשותף של הכשרת מורים אפקטיבית, ו-3) תיעוד הדרכים שבהם הקורסים לפסיכולוגיה חינוכית עושים שינוי בפרקטיקה של מורים שעברו את שלבי ההכשרה (graduating teachers) ובניסיונות החינוכיים של תלמידיהם . המחברים מסכמים את הצעות המופנות לאתגרים אלה.( Helen Patrick, Lynley H Anderman, Paige S Bruening, Lisa C Duffin).
-
לינק
התלמידים הקוריאנים אינם מביישים את ארצם במבחנים בינלאומיים. במבחן פיז"ה של ה-OECD שבדק את רמת הבנת הנקרא של תלמידים ביותר מ-70 ארצות, קוריאה לקחה, יחד עם פינלנד, את המקום הראשון. אבל בניגוד למדינת ישראל הרי בדרום קוריאה מבינים עתה כי זהו לא בהכרח המנוף להצלחה הכלכלית. קוריאנים רבים מודאגים מכך שמערכת החינוך הנוכחית אמנם מאתגרת אקדמית את התלמידים, אך "אינה מכינה אותם לעבודה בתעשייה ובחברה". דרום קוריאה מבינה עכשיו שכדי להשתלב בזירה הגלובלית ככוח בעל זהות ייחודית, עליה לשים כעת דגש על יצירתיות.
-
לינק
המחקר מציג שתי נושאים העומדים כיום על הפרק ורלוונטיים למורי מורים: התפתחות מקצועית מוקדמת ושינוי קוריקולרי. המחקר בוחן את תקופת המעבר משנת ההתמחות אל שתי השנים שלאחריה. בין הגורמים שזוהו כמשפיעים, חיובית או שלילית, על איכות השנים הראשונות בהוראה צוינו: הממד הרגשי וממד היחסים החברתיים, האוטונומיה הניתנת למורה, לבית הספר, לחונך והתמיכה של רשויות החינוך המקומיות . המחקר הנוכחי מדווח על זווית הראייה של קבוצת מורים מתחילים בהוראת גיאוגרפיה בתיכון(14n=) לגבי שלוש שנות ההוראה הראשונות שלהם בשלושה היבטים. מורים מתחילים מעריכים את ההתפתחות המקצועית הפורמלית, ובעיקר את הממד של התקשורת הבינאישית המתקיימת בבית הספר. החשיבות של קהילייה מקצועית תומכת נדונה במחקרים רבים ונמצא שמורים בשנים 2 – 6 ציינו כי הם זקוקים להמשך החונכות, לתמיכה של בית הספר ושל הרשויות המקומיות ולהזדמנויות להתפתחות מקצועית בתחומי הוראה בכיתה ועבודה שיתופית ( Fenwick, A ).
-
לינק
מאמר זה מציג מחקר שבחן את השתלבותם במערכת החינוך של בוגרי התכנית להכשרת מורים לחנוך הדמוקרטי בישראל, המתקיימת במכללת סמינר הקיבוצים – המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות. ממצאי המחקר העלו כי מרבית הבוגרים עוסקים בהוראה, רובם בבתי ספר דמוקרטיים או בבתי ספר שיש להם ליווי של המכון לחינוך דמוקרטי. על פי פרסומי הלמ"ס (2008), 56.9% מכלל מסיימי המכללות להכשרת עובדי הוראה בישראל משתלבים בהוראה. על רקע נתון זה, ניתן לראות את ההשתלבות בהוראה של מסיימי התכנית הדמוקרטית (כאמור, 70% מהנבדקים) כמוצלחת, לפחות באופן יחסי. ממצא נוסף העלה כי הבוגרים דיווחו שתפיסותיהם ביחס לחינוך הדמוקרטי ולאופן יישומו קשורות קשר חיובי להתנסות ב"חממה לטיפוח היזמות". השפעתה של ה"חממה" על הבוגר איננה מסתכמת בתקופת ההכשרה בתכנית, אלא ניכרת גם בעבודתו ובחייו האישיים לאחר סיום התכנית. מרבית הבוגרים מכירים בחשיבות שיתוף הפעולה עם סביבתם כתנאי הכרחי להצלחת קידום יישומו של החינוך הדמוקרטי. יתר על כן, הממצאים העלו כי הצלחה בשיתופי פעולה שכאלה מנבאת את תחושת המימוש העצמי של הבוגרים ואת מידת אהבתם לעבודה ( הס, איתי).
-
לינק
ד"ר אורנה נפתלי מדווחת במאמר מרתק על החלטת ממשלת סין משנת 1999 ליישם בבתי הספר ברחבי המדינה תכנית רפורמות מקיפה בשם "חינוך לאיכות". התכנית מבקשת לטפח בקרב התלמידים הסינים תכונות כגון חשיבה עצמאית, יזמות ויצירתיות, בין השאר בעזרת שינוי דרמטי באופי היחסים בין המורה לתלמיד וביצירת אקלים בית ספרי "דמוקרטי" ו"ידידותי" יותר. על פי הצהרות הממשל הסיני , שינויים אלו אמורים לסייע לשפר את "האיכות הירודה" של התלמידים הסינים וכך לחזק את מעמדה של המדינה בזירה הבינלאומית. אחת המטרות העיקריות של התכנית הסינית לקידום "חינוך לאיכות" היא פיתוח חשיבה יצירתית, יזמית ועצמאית יותר בקרב תלמידי בית הספר, בין השאר בהחלפה של שיטות לימוד פסיביות, כגון תרגול מכאני , שינון בעל פה או דקלום ספר הלימוד בשיטות שאמורות לעודד למידה פעילה ומעורבת יותר. המורים שפגשה אורנה נפתלי בשנגחאי אינם מקבלים כיום את השיח הרפורמות הרשמי כפשוטו, אלא מנהלים משא ומתן יום יומי מורכב בין המקומי לגלובלי ובין המסורתי למודרני ( אורנה נפתלי) .
-
לינק
השכיחות הגבוהה של עמדות וערכים בלתי דמוקרטיים ובדלניים בקרב בני הנוער בישראל איננה תופעה חדשה. כך, למשל, הציג פרופ' בני נויברגר, מהאוניברסיטה הפתוחה, בהרצאה בנושא "מכשולים בחינוך הדמוקרטי", תוצאות דומות מעשרות מחקרים שנערכו על ידי משה"ח וארגונים ציבוריים שונים החל משנת 1976 , שעסקו בערכים הדמוקרטיים בקרב תלמידים במערכת החינוך. המורים חוששים להנהיג שיח פוליטי לטענת פרופ' נויברגר, אחת הסיבות לכך שמערכת החינוך מתקשה להטמיע בצורה אמיתית את ערכי הדמוקרטיה בקרב התלמידים היא, שמרביתם מגיעים מבתים שבהם אין להורים רקע דמוקרטי. חלק גדול מההורים נולד במדינות לא דמוקרטיות, למשל במדינות חבר העמים או דיקטטורות ערביות, או שייכיםלקבוצות אוכלוסייה שאינן תומכות בדמוקרטיה – החרדים, למשל.
-
לינק
המאמר עוסק באמון (trust) ובאחריותיות בחינוך בגילוייהם השונים במדינות שונות, ובזיקתם למבנה המורכב של זהויות מורים. במחקר השתתפו 32 מתכשרים להוראה בסיום הלימודים משלוש המדינות. שיתוף בהתנסויות של מורים העוסקים כולם בהוראה במסגרות /מדינות שונות מסייע להבנה מורכבת ומעודנת יותר של השאלה: "מה זה להיות מורה?". זהות תלויה באופי האידיוסינקרטי של אנשים ובמצבים המרובים והמשתנים שבהם הם חיים ( Czerniawski, G ) .
מאפיינים קוריקולריים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין