מחקר חדש שפורסם על ידי חוקרים מאוניברסיטת חיפה ומאוניברסיטת אריזונה, מעלה כי קיים קשר בין סגנון מנהיגות היררכי של מנהלי בי"ס לבין העמקת תהליכי למידה ארגונית, ולשביעות רצון גבוה יותר של ההורים. המחקר נערך בבתי ספר במגזר הערבי . המחקר שנערך שנערך ע"י ד"ר יאיר ברזון ורימא דאאס מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה בשיתוף הפרופסור דויד ולדמן מבית הספר לניהול באוניברסיטת אריזונה, העלה ממצאים מעניינים על הקשר בין רמת המנהיגות וסוג המנהיגות לשיפור תהליכי הלמידה הארגונית ושביעות הרצון של לקוחות הארגון. המחקר התייחס לרמת המנהיגות בבתי ספר, והעלה כי ככל שרמת המנהיגות ההירארכית של מנהלים גבוהה יותר, כך מתקיים תהליך למידה ארגונית שהוא עמוק יותר ובשל כך מתקיימת שביעות רצון גבוהה יותר מצד ההורים- לקוחות הארגון.

מחקר רחב היקף שערכו ד"ר ברוריה שדל וד"ר יובב עשת מהמחלקה לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי. המחקר בחן את היבטי הפרט והמשפחה בהקשר לתפקידי ההורים והמורים לגבי שיעורי בית בשתי תרבויות נפרדות: היהודית והערבית ואת מעורבותם וציפיותיהם ההדדיות,. שליש מהתלמידים היהודים מקדישים בין חצי שעה ל 45 דקות להכנת שיעורי הבית לעומת מחצית מהתלמידים הערביים. 58% מהתלמידים יהודים משלימים את הכנת כל שיעורי הבית לעומת 78% מהתלמידים הערבים. נמצא כי במגזר הערבי נושא שיעורי הבית תופס מקום מרכזי וחשוב יותר מזה שבמגזר היהודי הן מצד התלמידים, ההורים והמורים. בנוסף נמצא גם כי מעורבות ההורים בשיעורי בית בבתי ספר יהודים וערבים אינה מקושרת למאפייני הרקע של המשפחות כמו: מין הילד, מבנה משפחתי (שני הורים או הורה יחיד) ומידת ההשכלה של ההורים. "הורים לבנים אינם מקדישים יותר זמן לעזרה בשיעורים מאשר הורים לבנות וכי גם הורים בעלי השכלה נמוכה עוזרים לילדיהם בשיעורי הבית לא פחות מהורים בעלי השכלה גבוהה יותר או שבמשפחות חד הוריות הילדים מקבלים אותה תמיכה מהוריהם", מציינים החוקרים.

מטרת המחקר הייתה לבחון מאפיינים של אלימות פנים-אל -פנים ואלימות ברשת, והקשר בין מאפיינים אלה בקרב 458 תלמידים בכתות ז' בחטיבות ביניים במרכז הארץ. הנתונים נאספו באמצעות שאלונים שהועברו לתלמידים בכיתותיהם. ההשוואה בין אלימות ברשת לאלימות פנים -אל-פנים נעשתה באמצעות בדיקה של תפקידי הקורבן, תוקף ועד באלימות פנים-אל-פנים ואלימות ברשת. הממצאים מצביעים על מספר גדול יותר של תלמידים המעורבים באלימות פנים-אל-פנים מאשר ברשת. נמצא קשר חיובי מובהק בין תלמידים שנפלו קורבן לאלימות ברשת ותלמידים שנפלו קורבן לאלימות מחוץ לרשת. וכן, בין הבריונים ברשת לבין בריונים מחוץ לרשת. לממצאי המחקר חשיבות במניעה והתמודדות עם אלימות ברשת.מילות מפתח: אלימות ברשת, קורבנות ברשת, עדים לאלימות ברשת ( תמר טרבלוס, דורית אולניק-שמש , טלי היימן) .

פיתוח מנהיגים מורים ('Developing Teacher Leaders') מאת פרנק קרודר, סטפן קאאגאן, מרגרט פרגוסון וליאונה האן (Frank Crowther, Stephen Kaagan , Margaret Fergusson and Leone Hann), עם הקדמה מאת אנדי הארגרייבס (Andy-Hargreaves). הספר מספק הוכחה לחשיבותה של הגדרה מחדש של המנהיגות כדי שתפעל במקביל עם המורים בכיתות. הספר קורא להכיר במורים כגורם העיקרי לשינוי קבוע ומבקש רנסנס למקצוע ההוראה. מאחר ותהליכי הוראה כיום מתמקדים יותר בלמידת התלמיד, יש הכרח בפיתוח היכולת של המורים כמנהיגים. לצורך כך יש להציב במרכז את היצירתיות של המורה. המנהלים שיכולים לחלוק במנהיגות עם המורים שלהם ואז עם בתי ספר אחרים ייתפסו כמנהיגים העתיד האמיתיים.מחבר הספר Crowther מכנה זאת "מנהיגות מקבילה" (Bruce Hammonds).

המערכת הבית ספרית כוללת בתוכה קבוצות שונות עם זהות ותפקיד ייחודיים שביניהן ניתן למנות את הכיתה, קבוצה שמורכבת מתלמידים מכיתות שונות בעלי עניין משותף, השכבה, קבוצת המחנכים, קבוצת המורים המקצועיים, קבוצת מורי תחום דעת ספציפי, קבוצת התלמידים, קבוצת ההורים, קבוצת אנשי הטיפול, קבוצת צוות ההנהלה וכדומה. לחלוקה זו יש חשיבות וערך של זהות, גיבוש, ויעילות תפקודית. אולם במצבי חרדה, מתח ולחצים מופעלים מנגנוני הגנה ראשוניים, וחלוקות אלו מאבדות חלק מהערך הפונקציונלי שלהן בשירות המערכת והופכות לזירה ולכר להתכתשויות, להשלכות ולהאשמות הדדיות. במצבי משבר חריפים הקצוות הרגשיים והפיצולים הבין קבוצתיים נמתחים ועלולים להוליך להתקבעות בקטבים. פיצולים וקיטובים עלולים לעורר ביתר שאת תהליכים הרסניים בצוות הבית ספרי, וליצור אווירה מתוחה, מעיקה, קטנונית, תחרותית ותוקפנית. הקונפליקטים בין הקבוצות המפוצלות יכולים להיות גלויים, אך הם עשויים גם להיות סמויים, להתקיים מתחת לפני השטח, ולהשפיע על התקשורת הבין אישית. התקשורת המצטמצמת והאקלים הצוותי השלילי עלולים להתפשט ולחלחל לתוך הכיתות. במקרים כאלה, התלמידים נושאים על כתפיהם את המתח שהמורים מתקשים להכיל ולעבד, וחשים לא מוחזקים ולא מוגנים ( מרים פישר-כספי וגרסיאלה ונגרובר-נוימן).

רפורמת "אופק חדש" מבקשת להבנות מחדש תהליכי הוראה ולמידה בבית הספר ומציעה, כפועל יוצא, הגדרה חלופית לתפקיד המורה. ככל רפורמה , גם הצעותיה ותכתיביה של רפורמת "אופק חדש" מעוררים תגובות מגוונות מצדם של מורים ומנהלים. מטרת המאמר היא להציג כמה תגובות אפשרויות של מורים ומנהלים ל"אופק חדש" ותוצאות אפשריות שלהן. מכיוון שאין עדיין מחקרים על רפורמת "אופק חדש", המאמר שואב ממחקרים שנעשו על רפורמות אחרות. למרות הביקורת הנשמעת מפעם לפעם כלפי "אופק חדש", הרפורמה הזו נגעה, וטוב שכך, בבסיס העשייה הבית ספרית- בתהליכי ההוראה והלמידה בבית הספר- והציעה דגם חלופי הקיים שנים רבות במערת החינוך. כמו כל רפורמה, גם "אופק חדש" תיאלץ להתמודד עם מכשולים ומחסומים רבים שהספרות המחקרית זיהתה. אותה ספרות גם מצאה שתגובותיהם של מורים כלפי הטמעת רפורמה בבית ספרם לא בהכרח שלילית. תכנון נכון של הטמעת "אופק חדש" בבתי ספר יוביל מורים רבים להגיב לעקרונות הרפורמה בצורה חיובית וברצון להשתתף ביישומה ( יזהר אופלטקה).

בשנת הלימודים תש"ע ( 2010) הוחלה בכיתות ז' בכל הארץ תכנית לימודים חדשה, בעלת לוח זמנים מדויק, תכנים מוגדרים והדרכה אינטנסיבית למורים. טבלאות מפורטות נבנו ובהן נרשם בדיוק מה ילמד כל ילד בכיתה ז' בכל שבוע ובכל שיעור, איזה עמוד בספר המורים אמורים ללמד בכל שיעור ושיעור, כמה תרגילים יתורגלו , מתי יהיו מבחני רבעון ומבחני אמצע השנה. הנחת העבודה של מובילי התכנית, וגם של האמורים להובילה בבתי ספר היא שהמורים יילמדו היטב עפ"י התכנית המפורטת , התלמידים יידעו מתמטיקה. כותבת המאמר, שרה עברון , מנהלת ביה"ס, מנתחת את גורמי ההצלחה והכישלון של תכנית הלימודים החדשה עפ"י תורת המורכבות. הכותבת מדגישה כי המערכות בבתי הספר אינן לינאריות. מי שמניח הנחת עבודה של לינאריות ותו לא – עלול להתרסק בעת יישום תכניתו. המערכות בביה"ס הן למעשה אוסף ייחודי של ילדים, מורים וקהילה, הן אינן ניתנות לצמצום לתבנית אחידה ואוניברסלית. המאמר כולל תובנות של שתי מגיבות פלג דור-חיים , וחן גרץ שמואלי.