-
תקציר
עם הופעתו של העידן הדיגיטלי, ההוראה הדידקטית והלמידה המקוונת המסורתיות השתנו והוחלפו בהדרגה על ידי "למידה משולבת". המטרה של מחקר זה הייתה לחקור את ההשפעות של פדגוגיה של למידה משולבת על הישגי הלמידה של תלמידים בחטיבת הביניים ועל העמדות של התלמידים כלפי מתמטיקה (Ya-Wen Lin; Chih-Lung Tseng; Po-Jui Chiang, 2017).
-
תקציר
הערך של הרצאות בהשכלה הגבוהה הוא חלק משיח החינוך המודרני בכל רחבי העולם. מחקר זה מבקש להעריך את חשיבותן של ההרצאות עבור מתכשרים להוראה בגני ילדים, בחינוך הקדם יסודי, ובחטיבות הצעירות של החינוך היסודי. המחברים ניתחו הישגים אקדמיים של מתכשרים להוראה שנכחו בהרצאות בנושא של הוראה ולמידת מתמטיקה בהן הנוכחות היא בגדר רשות או עם חובת נוכחות. ציוני הבחינות של סטודנטים בקורס במתמטיקה עם נוכחות בגדר רשות או עם חובת נוכחות נותחו בעזרת מודל לוגיסטי הבוחן את הקשר בין דרישה לנוכחות בהרצאה לבין ציונים. המחקר מספק עדויות לתפקיד החיובי המשמעותי שיש לנוכחות בהרצאות עבור סטודנטים לשם רכישת מיומנויות בהוראה ובלמידת מתמטיקה (Alzhanova-Ericsson, Alla T.; Bergman, Christina; Dinnetz, Patrik, 2017).
-
תקציר
מחקר קודם הציע שלשאיפותיהם של הורים לגבי ההישגיות האקדמית של ילדיהם עשויה להיות השפעה חיובית על הביצועים האקדמיים של הילדים בפועל. אולם, השפעות שליליות אפשריות של שאיפות-יתר הוריות זכו לתשומת לב מועטה בספרות הפסיכולוגית. תוך הפעלת מודל מדד שינוי דואלי (dual change score model) עם נתוני אורך ממדגם מייצג של 3,530 ילדי בית ספר גרמניים בכיתות ה עד י' והוריהם, המחברים הראו ששאיפות הוריות והישגים מתמטיים של ילדים קושרו על ידי יחסים הדדיים חיוביים לאורך זמן. המחברים מדגישים כי מצאו גם שלשאיפות הוריות שחרגו מציפיותיהם (כלומר שאיפות-יתר) היו יחסים הדדיים שליליים עם ההישגים המתמטיים של הילדים (Murayama, Kou; Pekrun, Reinhard; Masayuki Suzuki; Marsh, Herbert W.; Lichtenfeld, Stephanie, 2016).
-
לינק
אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על הסטארט-אפ מתודיקס: "מערכת העושה שימוש באלגוריתם לבדיקה וניתוח יכולות התלמידים במתמטיקה בזמן אמת, תוך התייחסות לכל אחד מהשלבים בפתרון התלמיד. תכונות ופונקציות עיקריות: יצירת כיתה; יצירת דפי עבודה באמצעות אשף היצירה, הכולל גם מקלדת מתמטית; כל תלמיד מקבל משוב מיידי ומפורט על כל דרך הפתרון שלו; המורה מקבל דיווח מיפוי המפרט את היכולות של כל תלמיד ושל הכיתה ככלל, כך שהוא יכול לסייע לתלמיד/כיתה בהתאם לצורך (אפרת מעטוף).
-
תקציר
המחברים בחנו התערבות חינוכית שתוכננה לקדם אינטראקציות הקשורות למתמטיקה בין ילדים לבין הורים, באמצעות ניסוי שדה אקראי שבו השתתפו 587 תלמידים שסיימו את כיתה א'. ההתערבות, בעיות מספריות במתמטיקה המשולבות בסיפור קצר שהועברו דרך יישום ב-iPad, הגבירה באופן ניכר את ההישגים של הילדים במתמטיקה במהלך שנת הלימודים בהשוואה לקבוצת הביקורת שעסקה בקריאה, בייחוד עבור ילדים שהוריהם חששו באופן שגרתי ממתמטיקה (Berkowitz, Talia; Schaeffer, Marjorie W.; Maloney, Erin A.; Peterson, Lori; Gregor, Courtney; Levine, Susan C.; Beilock, Sian L., 2015).
-
לינק
מחקר זה בוחן את ההשפעה של היקף לימודי המתמטיקה בתיכון על ההישגים בשוק העבודה בישראל שיעורי תעסוקה וגובה ההכנסה. מהמחקר עולה כי שיעור התעסוקה של נבדקים שנבחנו בבגרות במתמטיקה בהיקף של 3 יחידות לפחות גבוה מזה של אלו שנבחנו בהיקף נמוך יותר (או לא נבחנו כלל), אולם אין פערי תעסוקה בין אלה שלמדו בהיקף של 3, 4 ו-5 יחידות. לעומת זאת, נמצאו פערי הכנסה ניכרים בין הנבחנים בכל מספר יחידות. חלק הארי של פערים אלו הוא עקיף, כך שככל הנראה לימודי מתמטיקה בהיקף מוגבר מביאים לבחירת מסלול לימודים אקדמי יוקרתי, וזה מביא בתורו לתעסוקה איכותית יותר ברמת שכר גבוהה יותר. עם זאת, לימודים ברמת 5 יחידות קשורים חיובית להכנסה גם באופן ישיר (כלומר בפיקוח על המשתנים האחרים), בעיקר בקרב נשים (איל קמחי ואריק הורוביץ).
-
לינק
-
סיכום
הוראה הדדית, (Reciprocal Teaching (RT, הינה גישת הוראה באמצעות דיאלוג, מוכחת ניסיונית, לשיפור הבנת הנקרא באוריינות. ארבעת ההיבטים האיסטרטגים המסורתיים עליהם מתבססת הוראה הדדית, הינם, תחזית (predicting), הבהרות (clarification), הצגת שאלות, (questioning) וסיכום (summarizing). ארבע איסטרטגיות קוגניטיביות אלה ששימשו לצורך לימוד הבנת הנקרא בגישת ההוראה ההדדית, עברו יישום לתמיכה בתלמידים בפתרון בעיות מתימטיות (Kylie Meyer).
-
תקציר
מאמר זה תורם לספרות המקצועית המסבירה איך מורים לומדים על מקצוע המתמטיקה ואיך בתי ספר ומחוזות במדינה יכולים לתמוך בלמידת מורים שתשפר את למידת התלמידים ותכניס סטנדרטים משתנים וחומרי למידה חדשים להוראה מעשית. הממצאים במחקר זה רלוונטים להטמעה של רפורמה בתכניות הוראה שאפתניות במתימטיקה דרך שינוי הידע וההוראה המעשית של המורים (Min, S., Garrison Wilhelm, A., Larson, C. J., & Frank, K. A).
-
לינק
המאמר מתאר שני מחקרים לגבי ההשפעה של החרדה ממתמטיקה של דמויות סמכות, הורים ומורים, על העמדות של ילדים למתמטיקה. המחקר מראה שילדים בגיל בית הספר נוטים במיוחד לחקות את העמדות ואת ההתנהגות של ההורה מאותו מין-מקור לדאגה אם אנו רוצים לשפר את הביצוע שעדיין טעון שיפור של הבנות בתחומים שנשלטים באופן מסורתי על ידי הזכרים כמו מתמטיקה ומדעים. אם האימא שונאת מתמטיקה, הילדה הצעירה עשויה להצדיק שזה גם בסדר עבורה לא לאהוב מתמטיקה. (Annie Murphy Paul, 2013).
-
לינק
מאמר זה מדווח על ההשפעות של טכנולוגיית המשחקים על הלמידה של התלמידים במתמטיקה כפי שנחקרה בשני מערכי נתונים שנאספו מנבדקים שונים במעט. התוצאות משני המחקרים חשפו ששימוש במשחק מבוסס טכנולוגיה בכיתה הועיל לתלמידים בכל רמות היכולת בלמידת המיומנויות בחשבון (Shin, N., Sutherland, L. M., Norris, C. A., & Soloway, E., 2012).
-
לינק
מחקר זה העריך את האפקטיביות של משחק תלת-ממדי במתמטיקה, DimensionM, באמצעות מערך דמוי-ניסוי הכולל קבוצת ביקורת ומבחן מקדים ומבחן אחרי כן. המשתתפים היו 437 תלמידי כיתה ח'. התוצאות הראו שמשחק ה- DimensionM הגביר את רכישת הידע המתמטי באלגברה וחיזק את ההנעה של התלמידים ללמוד. הממצאים מציעים שיישום של משחק ה- DimensionM בהוראת המתמטיקה יכול להועיל לתלמידי חטיבת הביניים בלמידת אלגברה (Bai, H., Pan, W., Hirumi, A., & Kebritchi, M., 2012).
-
לינק
-
לינק
מאמר זה מדווח על ההשפעות של טכנולוגיית המשחק על למידת המתמטיקה של התלמידים כפי שנחקרה בשני סטים של נתונים שנאספו בשני מקצועות שונים. התוצאות משני המחקרים הראו ששימוש במשחק המבוסס על טכנולוגיה בכיתה היטיב עם התלמידים בכל רמות היכולת בלמידת מיומנויות של חשבון (Shin, N., Sutherland, L. M., Norris, C. A., & Soloway, E. ,2012).
-
לינק
פרויקט מחקר זה נועד לתכנן ולפתח שיעורי מתמטיקה במולטימדיה לכיתה ג' כדי לשפר את למידת המתמטיקה של התלמידים ואת התהליך הקוגניטיבי. השיעור של מתמטיקה במולטימדיה יושם בינואר 2010 בשתי כיתות ג' שבהן למדו ילדים ממעמד סוציואקונומי נמוך. התלמידים השהשתתפו בפרויקט היו מאוד קשובים להוראת מתמטיקה במולטימדיה; התלמידים המשתתפים השיגו ציונים גבוהים יותר בחידון שנערך במבחן שאחרי הטיפול הניסויי בסוף היישום של מולטימדיה מאשר במבחן שנערך לפני השימוש במולטימדיה (Liu, Y. ,2011).
-
לינק
במרבית הסטנדרטים לבחינת ההישגים מושם הדגש והמיקוד בתוצאות הביצוע של תלמידים ומעט על דרכי הפתרון שלהם. אין התייחסות להקשר של סביבת ההוראה-למידה בה מתרחשת הלמידה, ובמיוחד נעדרת התייחסות לתהליכי תיווך בכיתה, מטרת המחקר: לתאר ולבחון את קווי הדמיון והשוני הבאים לידי ביטוי בתהליך התהוותן של נורמות סוציו-מתמטיות, בשתי כיתות ג' הלומדות מתמטיקה על ידי אותה מורה. זאת, בזיקה לקידום תפקודי הכוונה עצמית בלמידה. בקשרי הגומלין אשר התקיימו בין התלמידים לבין עצמם: התהוו נורמות סוציו-מתמטיות המבטאות: הצדקות מתמטיות מקובלות של דרכי החשיבה והפתרון; גיוון מתמטי בדרכי החשיבה והפתרון; תחכום וייעול בדרכי החשיבה והפתרון; שימת דגש על קווי דמיון ושוני בדרכי החשיבה והפתרון (ענת מני, דליה עמנואל)
למידת מתמטיקה
מיון:
נמצאו 16 פריטים
פריטים מ- 1 ל-16
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין