-
תקציר
במחקר זה נעשה שימוש במתודולגיית מחקר איכותנית כדי לבחון כיצד סטודנטים מתנסים בהתלהבות מתהליך הלמידה בפעם הראשונה כמו ילדים. מטרת המחקר הייתה להסביר את הפרספקטיבה של הסטודנטים ולבטא אותה כשלם מבני קוהרנטי. שישה סטודנטים (גילאי 22-17) תיארו כיצד הפכו נלהבים לגבי חינוך בפעם הראשונה כמו ילדים. התיאורים שלהם נותחו תוך שימוש בסגנון ניתוח פנומנולוגי (DeRobertis, Eugene M. , 2016).
-
תקציר
ככל שנדידת מחשבות מקושרת לאיכות למידה ירודה, למציאת דרכים לצמצום הנטייה לנדידת מחשבות צריכות להיות השלכות על שיפור הלמידה. המחברים חקרו את האפשרות שלמידת חומרים ברמת קושי המתאימה ליכולות של הפרט – כלומר, לימוד בטווח הלמידה הקרובה (region of proximal learning) – עשויה להפחית נדידת מחשבות (Xu, Judy; Metcalfe, Janet, 2016).
-
תקציר
כמעט כל היבט בסביבה החינוכית עלול לטמון בחובו גורם פוטנציאלי לדחק (לחץ, במובן הפסיכולוגי של המונח) בקרב תלמידים ומורים כאחד: מבחינות ומועדי הגשה, דרך אתגרים לימודיים ועד מבוכה חברתית והתנכלות בריונית. מאמר סקירה זה מציג באופן תמציתי את הממצאים המחקריים שנאספו בשני העשורים האחרונים בנוגע לאופנים שבהם משפיע דחק על תהליכים שונים של למידה וזיכרון, תוך שימת דגש על דרכים שבהן ניתן ליישם תובנות בתחום זה בהקשרים חינוכיים.
-
תקציר
המטרה של מחקר זה היא לתאר את הדרך שבה שתי תופעות ביולוגיות חשובות, כלומר דיפוזיה ואוסמוזה, נלמדות בכיתה. כדי להבין חלק מהקשיים שבפניהם ניצבים תלמידים אלו בהבנת מושגים מסוג זה, המחברים התאימו את המחקר שלהם לניתוח של פרקטיקות כיתתיות בהתבסס על מסגרת תיאורטית המערבת ממדים ספציפיים וכלליים של הוראת המדעים. תוצאות המחקר מראות שלא ניתן לייחס את הקשיים שבהם נתקלו התלמידים רק למאפיינים האישיים שלהם (שלב ההתפתחות של דפוס החשיבה המדעי, למידה קודמת וכו'). במקום זאת, הקשיים מופיעים כקשורים בעיקר לפרקטיקות ההוראה ולפוטנציאל שיש לפרקטיקות הללו במונחים של מתן אפשרות לתלמידים לרכוש מושגים אלה (Hasni, Abdelkrim; Dumais, Nancy; Roy, Patrick, 2016).
-
תקציר
על רקע הזרימה ההולכת ומתגברת של הביג-דאטה (big data), מאמר זה בוחן את ההזדמנויות ואת הדאגות הנוגעות לביג-דאטה בחינוך. בפרט, מאמר זה מציג את הביג-דאטה, ומשרטט את ההזדמנויות הפוטנציאליות של שימוש בביג-דאטה בחינוך בשני תחומים: ניתוח למידה (learning analytics) ומדיניות חינוכית, ודן בדאגות הנוגעות לאבטחת נתונים, הגנת פרטיות וגבולות אתיים של גישה לנתונים דיגיטליים אישיים (Wang, Yinying, 2016).
-
לינק
הסקירה של לימור ליבוביץ מתמקדת בהרצאתו של עורך הצילומים בנשיונל גיאוגרפיק דיוויד גריפין (How photography connects us – David Griffin): "דיוויד מציג את הרעיון שהתצלום מעורר אצל הצופה רגש, מפני שזהו מנגנון אנושי המתעד מצבים מיוחדים ומשמר בזיכרון את ה'תמונה' שלהם. אם נסתכל על התצלומים שמביא לנו דיוויד בסרטון- נראה שהתצלומים שהוא מביא הם הטובים ביותר בכל הזמנים של הנשיונל גיאוגרפיק. דיוויד הוא מומחה בנושא זה. רוב האוכלוסיה אינה מומחית בצילום, אבל חלקה יודע להעריך איכות צילומית. עד כמה אנחנו במערכת החינוך בוחרים דווקא תצלומי מופת? כדי לדבר על נושאים כמו- הסטוריה, גיאוגרפיה, חברה, כלכלה, מדע ועוד.." (לימור ליבוביץ).
-
תקציר
מחקר זה בדק את הרעיון שההשפעה של בהירות המרצה על למידה מותנית בהנעה של סטודנטים. המחברים הקצו רנדומלית 128 משתתפים לצפייה בסרטון וידאו של הרצאה בהירה או לא בהירה וביקשו מהם לדווח על הנעתם לעבד באופן מעמיק את חומרי ההרצאה. התוצאות הראו שאפילו במקרה של הוראה בהירה, ציוני המבחנים לא עלו כאשר הנעת הסטודנטים לעיבוד החומרים הייתה נמוכה. אולם, כאשר הנעת הסטודנטים לעיבוד החומרים הייתה גבוהה, ההנעה פעלה הדדית עם בהירות המרצה והעלתה את ציוני המבחנים (Bolkan, San; Goodboy, Alan K.; Kelsey, Dawn M., 2016).
-
תקציר
-
לינק
אנו עוסקים רבות בדיון על מה בחינות מודדות, ונוטים לשכוח שמבחן הוא קודם כל אירוע מלמד ממדרגה ראשונה. בזמן מבחן הלומד נדרש לשלוף תוכן באווירה מאתגרת וזו כשלעצמה גורמת לו לזכור אותו טוב יותר. בבלוג של הניו-יורק טיימס פורסמו המלצות כיצד להגביר שימוש במבחן לצרכי למידה. החל מעידוד הלומד לבחון את עצמו ולהשתתף ב"מיני מבחני ביניים" לאורך כל תהליך הלמידה, דרך הקטנת תחושת הלחץ בזמן המבחן ועד מיסוד מפגשי "פתרון מבחן" מיד לאחריו על מנת ללמוד הלאה (אתר חברת מתודיקה).
-
סיכום
פרופ' לארי קובן, אשר הוכשר כהיסטוריון של החינוך והבקיא לגבי כל נחשול של רפורמה חינוכית לשיפור הוראה ולמידה במהלך המאה שעברה, מציין כי איננו יכול להציע תכניות ספציפיות עבור מועצות מנהלים בית-ספריות, מפקחים, מנהלים, מורים, הורים ומצביעים. מדוע? בשל חשיבותו הרבה של ההקשר (context). אך יש מספר עקרונות שהוא מאמץ אשר מנחים את החשיבה שלו לגבי הוראה, למידה ורפורמה. עקרונות אלה קובעים את הכיוון שיש להתאימו למסגרות שונות. עקרונות אלה מגיעים מההתנסות של המחבר במשך חמישה עשורים כמורה, כמנהל וכחוקר (Larry Cuban, 2015).
-
תקציר
מאמר זה שואל מהי המטרה של חינוך למדעים? מה אנו רוצים שהסטודנטים יידעו ויהיו מסוגלים לעשות, וכיצד אנו משיגים מטרות אלה? מחברת המאמר טוענת שמטרה מקיפה אחת היא לסייע לסטודנטים להבנות הסברים מכניסטיים סיבתיים של תופעות. המשמעות לכך בכימיה היא שאנו פועלים כדי לסייע לסטודנטים להשתמש בהבנה שלהם את האינטראקציות ברמה המולקולרית כדי להסביר ולחזות אירועים מקרוסקופיים. יתר על כן, בעוד שהבניית הסברים היא מטרה חשובה לכשעצמה, הפעולה של הבניית הסברים מסייעת לסטודנטים לפתח הבנה עמוקה יותר, ומספקת סוג של שביעות רצון אינטלקטואלית ששינון עובדות אינו יכול לספק Cooper, Melanie M. , 2015).
-
לינק
במאמרון ביקורת נוקב מתייחס ג'יי הורוויץ לנושא של שילוב סמרטפונים בהשכלה הגבוהה: "דרך מאמרון קצר של טים סטאמר הגעתי לכתבה בוושינגטון פוסט שדיווחה על מחקר שהתפרסם בגליון החדש של ה-British Journal of Educational Technology. במחקר, שנערך בשנת הלימודים 2010-2011, החוקרים חילקו סמרטפונים ל-24 סטודנטים שעבורם היתה זאת הנגיעה הראשונה במכשירים כאלה. לפני השימוש הם ביקשו מהסטודנטים להעריך עד כמה המכשירים יעזרו להם בלמידה, כאשר בסיום שנת הלימודים הם חזרו על אותן השאלות כדי לבדוק עד כמה התחזית של הסטודנטים תאמה את הנסיון שהם צברו" (ג'יי הורוויץ).
-
לינק
המחברים טוענים שכאשר אוכלוסיות הסטודנטים משתנות במהירות, אמצעים גדולים ועקיפים של למידת סטודנטים לא יעמדו יותר בעצמם כהסבר מקיף; במקום זאת, המחברים פונים ליסודות פילוסופיים ואפיסטמולוגיים של חקירה איכותנית כדרך אחת לחשוב אודות תפיסת המורכבות במסגרת התנסויות הלמידה של סטודנטים. גישות איכותניות להערכה עשויות לספק אפשרויות חדשות עבור הידע שלנו עצמנו ביחס להערכה, וגם לספק מרחב שבו אנו לומדים יותר לגבי למידה (Newhart, Daniel W., 2015).
-
תקציר
במאמר זה, המחבר חוקר את הקשר בין הוראה ולמידה. בעוד שבייחוד בשפה האנגלית הקשר בין הוראה לבין למידה הפך לאינטימי עד שלעתים מסתכלים עליו כאילו הביטוי 'הוראה ולמידה' הוא מלה אחת, המחבר טוען כי חשוב לשמור על הוראה ולמידה בנפרד זו מזו, וגם מספק מספר טיעונים עבור ההצעה שייתכן שהלמידה אינה האפשרות היחידה שההוראה צריכה לכוון אליה. המחבר חוקר רעיון זה באמצעות דיון בקשר שבין הוראה לבין למידה, הן מבחינה מושגית והן ברמה אקזיסטנציאליסטית. הוא דן במגבלות של שפת הלמידה כשפה חינוכית, מציין עבודה פוליטית שנעשית דרך השפה של הלמידה, ומעלה שאלות אפיסטמולוגיות ואקזיסטנציאליסטיות לגבי זהותו של הלומד, בייחוד ביחס לשאלה מה זה אומר להיות בעולם במונחים של למידה כהבנה וכהענקת משמעות (Biesta, Gert, 2015).
-
תקציר
מאמר זה חוקר את השימוש במילון אלקטרוני בידי סטודנטים הלומדים שפה באוניברסיטה אוסטרלית. המחקר שם דגש מיוחד על הערכת התפיסות של הסטודנט לגבי היבטים מטיבים של היומנים האלקטרוניים כפי שנשפטו על ידי הלומדים עצמם בנסיבות שבהן הם מסוגלים לפעול באופן עצמאי.מאחר ותועלות אלה מתוארות לעתים קרובות במונחים של פונקציונליות ושמושיות, מונחים ספציפיים אלה מוגדרים ומוצגים בסקירת הספרות, ולאחר מכן הם משמשים כדי לסייע לבנות ולתאר את התוצאות (Levy, Mike ; Steel, Caroline , 2015).
-
תקציר
מאמר זה מציג מסגרת עבודה עבור רפלקציה ביקורתית שמורי מורים יכולים להפעיל כדי לנתח רפלקציה של סטודנטים להוראה ולתמוך בלמידה טרנספורמטיבית. המחברת טוענת שלמורי המורים אסור להקדיש תשומת לב לתהליכים קוגניטיביים בלבד של הסטודנטים להוראה (כיצד הם מבצעים רפלקציה), אלא גם לתוכן החשיבה שלהם (לגבי מה הם מבצעים רפלקציה), למטרות החשיבה שלהם (מדוע הם מבצעים רפלקציה), ולאופן שבו החשיבה שלהם משפיעה על פרקטיקת ההוראה שלהם בכיתה (איזו למידה טרנספורמטיבית הם חווים). המאמר מציג השלכות הן עבור הכשרת המורים והן עבור מחקר המורים (Liu, Katrina, 2015).
-
לינק
המבחנים בכיתה משמשים באופן מסורתי כדי להעריך את הצמיחה של התלמיד ואת השליטה בתוכן. אולם, העושר של המחקר בפסיכולוגיה קוגניטיבית ובפסיכולוגיה חינוכית מראה שפרקטיקת אחזור המידע (בחינה) בסיכון נמוך, יותר מאשר בחינה מסורתית עתירת סיכונים, יכולה גם לשמש ככלי פדגוגי אפקטיבי לשיפור הלמידה לטווח הארוך, הבנת הנקרא ומטה-קוגניציה. מאמר זה מספק המלצות לגבי האופן שבו מורים יכולים ליישם את פרקטיקת אחזור המידע בכיתה כדי להעריך ולייעל את למידת התוכן ( Littrell-Baez, Megan K; Friend, Angela; Caccamise, Donna; Okochi, Christine, 2015).
-
תקציר
מחקר זה מכוון להפריד בין ההקשר (context), התהליכים והתוצאות כשלושת הרכיבים העיקריים של פיתוח תכנית לימודים מבוססת בית ספר בששה בתי ספר שונים בסינגפור. המחברים יצרו מהנתונים מסגרת לפיתוח תכנית לימודים מבוססת בית ספר המורכבת מחמישה נושאים שהתרכזו ב"תרבות של למידה". מסגרת זו מספקת ראייה חלופית להמשגה המסורתית של פיתוח תכנית לימודים מבוססת בית ספר על ידי הדגשה של הקשרים הלא-ליניאריים בין שלושת המרכיבים הללו (Chen, Der-Thanq; Wang, Li-Yi; Neo, Wei-Leng, 2015).
-
תקציר
אחד מהממצאים של מחקר פדגוגי מבוסס-מוח הוא שההקשר (context) חשוב ללמידה. באופן ספציפי יותר, יש לשמר את סדר הלמידה: יש להציג את התוכן בהקשר קונקרטי, ובעקבותיו לנסות ולבודד יסודות אבסטרקטיים שנמצאו במקרה. קיימות אסטרטגיות טובות ורעות יותר כדי לשמר סדר זה. במאמר זה, המחבר דן בספרות המחקר ומספק את מה שהוא מוצא כדרך מוצלחת ביותר לשמר את הסדר הטבעי של הלמידה: משימות לוח דיונים מקוון (Clifton, W. Scott, 2015).
-
תקציר
'מנהיגות פדגוגית' (Pedagogical Leadership), היא מונח המופיע לעיתים קרובות בספרות והמורה על צורות של פרקטיקה המעצבות ומכוונות את ההוראה והלמידה להשתלבות במנהיגות. אולם במאמר זה המחברים טוענים כי המונח 'פדגוגיה' הופך לרב-משמעי בעת שהוא מצורף למושג ה'מנהיגות' ודורש הסבר נוסף, בייחוד במאה ה-21. המסקנות של המחברים מעודכנות על ידי ממצאים ממחקר שנערך על-ידם עם מנהלי בתי ספר ומנהיגים של מסגרות לגיל הרך באנגליה במהלך שנת 2012 (Male, Trevor; Palaiologou, Ioanna, 2015).
למידה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין