למידה טבעית
מיון:
נמצאו 13 פריטים
פריטים מ- 1 ל-13
  • לינק

    המחבר הוא פרופסור לפסיכולוגיה במכללת בוסטון בארה"ב, הטוען כי הגיע הזמן לחשוב לעומק על מטרת החינוך. המחבר טוען כי בארה"ב ובמדינות מודרניות רבות אובססיביים לגבי מדידת החינוך של הילדים. שיטת הערכה זו גורמת לבית הספר להיראות כבית חרושת, שבו מודדים את החינוך על ידי בחינה של כל תלמיד, בכל תחנה לאורך המסוע, כדי לראות אם היא או הוא רכשו את המיומנויות ואת "העובדות" הספציפיות שאותן למדו והאם התלמיד/ה מוכן/ה לעבור לתחנה הבאה. המחבר טוען כי בסופו של דבר, המטרה של חינוך היא מציאת משמעות לחיים, וכל אדם צריך לעשות זאת למען עצמו (Dr. Peter Gray, 2013).

  • תקציר

    12 מחשבי טאבלט מלאים בספרים דיגיטליים, משחקים ואפליקציות באנגלית, הועברו לכפר נידח ומבודד בהרי אתיופיה. הארגז נמסר לקבוצת ילדים שלא מדברים אנגלית, לא יודעים קרוא וכתוב ומעולם לא ראו טאבלט או מחשב. איש לא הסביר לילדים מהם החפצים שקיבלו ומה הם יכולים לעשות איתם. בתוך 4 דקות הצליחו הילדים לתפעל את המכשיר וכבר לאחר כמה חודשים ידעו את אותיות הא"ב באנגלית ושרו שירים באנגלית. החוקר שליווה את הניסוי הזה רואה בכך בשורה חברתית עולמית למאה מיליון ילדים בעולם שלא נגישים לאף מסגרת למידה פורמאלית, והוכחה לכוח האדיר שיש ללמידה באמצעות משחקים מתוקשבים וטכנולוגיה. המאמר פורסם במגזין המדעי המפורסם Scientific American.

  • לינק

    עד כמה אפשר לחנך את הילדים ובני הנוער של היום לחוות פליאה זו, ולהבטיח שבהיותם בוגרים הם עדיין ימשיכו לחוות פליאה, התרגשות וקסם מן העולם הסובב אותם, בין אם מדובר בטכנולוגיה, מדע, אמנות, נופים או כל דבר אחר. בתחילת שנת הלימודים החדשה, אחת הסוגיות המטרידות ביותר היא השאלה האם קיימת דרך, או דרכים, לחנך לפליאה. את השאלה, שעליה אני תוהה רבות, ניתן לפצל למעשה לשאלות רבות שביניהן ( יורם אורעד) .

  • לינק

    בתיאוריית הזרימה המפורסמת של Mihaly Csikszentmihalyi, שפותחה בסוף שנות ה-80 של המאה שעברה. הוא מתאר את מצב הזרימה כתחושה של ריכוז והתמקדות בעשייה מסוימת שמסבה הנאה מרובה לאדם החש אותה. מהי חווית הזרימה? לפי הפסיכולוג הקוגניטיבי צ'יקסנטמיהאי (Mihaly Csikszentmihalyi) זרימה היא מצב מנטלי של עשייה, בו אדם שקוע כולו בעשייה ומרגיש ממוקד ואנרגטי. זהו מצב שבו אנו חשים שתודעתנו והחוויה מאוחדים לישות אחת. דוגמאות לחוויות זרימה הן חוויות כמו קריאת ספר, משחק, או שיחה שאנו שקועים וממוקדים בהן ושום דבר לא מסיח את דעתנו. בסקירה גם ביבליוגרפיה על יישום תיאוריית הFLOW בלמידה מתוקשבת.

  • לינק

    אם תסתכלו על בית הספר מנקודת המבט של תנאים חיוניים ללמידה תראו שאין בו תנאים להנעת למידה. בית הספר עושה כמעט הכול כדי שתלמידים לא ילמדו בו – והם לא לומדים. רוב החומר הנלמד בבית הספר נשכח, ומה שנזכר עדיף שיישכח – למשל, שללמוד זה משעמם, שלחשוב זה מזיק, שלדעת זה לשנן, שכל הנושאים האלה שבית הספר מלמד לא רלוונטיים, ושאני "חכם" (תלמיד טוב) או "טיפש" (תלמיד לא טוב). אילו היינו חושבים על בית הספר מנקודת המבט של תנאים ללמידה, או מנקודת המבט של הלומדים, היינו מבינים שעלינו לשנותו באופן יסודי, ושהאתגר החינוכי הגדול של ימינו הוא ליצור סביבות חינוכיות שבהן תלמידים לומדים ורוצים להמשיך ללמוד ( יורם הרפז).

  • לינק

    סרט וידאו הסמכם בקצרה את המחקר של אורלי מורג בטכניון. המחקר בחן את הלמידה המתרחשת בסביבה הטבעית במהלך טיולים בית ספריים אשר מתוכננים ומודרכים על ידי ארגון חיצוני. נבחנו דפוסי ההדרכה, התפיסות וההשקפות של המדריכים והתלמידים ומאפייני הלמידה הייחודיים לסביבה הטבעית. כתוצר של המחקר פותחה מסגרת עבודה המאפשרת לארגונים המדריכים את הטיולים כמו גם לבתי ספר, לתכנן ולהעריך את הטיולים ( אורלי מורג).

  • לינק

    זהו אחד מהוויכוחים הכי עתיקים בחינוך. האם על המורה להסביר את הדברים לתלמיד , או להניח לו לחקור וללמוד בעצמו . לגלות לילדים " אמיתות " על העולם , זה בהחלט מסייע להם להשיג מהר מידע על הדברים שהמבוגר רוצה שהם ידעו . עם זאת , סוג לימוד לכאורה " יעיל " זה , של עובדות ספציפיות , עלול להוביל להנחה ( המוטעית ) של הילד , שכאשר המבוגר סיים את ההוראה, לא נותר עוד דבר ללמוד ( כיוון שאם היה עוד משהו – המבוגר בוודאי היה אומר זאת ) .המחקר חדש התפרסם ב Cognition .המחקר מבוסס על ניסוי שנערך ע"י Elizabeth Bonawitz מהאוניברסיטה של קליפורניה בברקלי , וע"י Patrick Shafto , מאוניברסיטת לואיסוויל , בקנטאקי – מאשש את הטענה הנ"ל . בגילאים צעירים עדיף לפתח כישורי חקר וגילוי ( כולל " המצאת גלגלים מחדש " ) , אך בהדרגה גם ללמד לסמוך גם על ידע חיצוני שכבר הושג ע"י אחרים , אך בכל מקרה , אף פעם לא למנוע לחלוטין פעילויות חקר וגילוי ספויטאניות , גם בתחומי הלימוד בבית הספר .

  • לינק

    מחקר חדש בארה"ב מראה שלימוד ילדים יותר ויותר, בגילאים צעירים יותר, עשוי להוביל לתוצאה לא רצויה. שני מחקרים שייצאו בקרוב בכתב העת Cognition-מחקר אחד שנערך על-ידי מעבדה ב- MIT ומחקר אחר שנערך במעבדה באוניברסיטת UC-Berkeley-טוענים כי בעוד למידה מהמורה עשויה לסייע לילדים לקבל תשובה מסוימת מהר יותר, למידה מעין זו גם הופכת אותם לצפויים פחות לגלות מידע חדש לגבי הבעיה וליצור פתרון חדש ובלתי צפוי. שני המחקרים שנערכו בשתי מעבדות שונות, תוך שימוש בטכניקות שונות, הובילו לתוצאות דומות. למעשה, שני המחקרים מראים שילדים בני ארבע מבינים כיצד ההוראה פועלת ויכולים ללמוד מהמורים. אבל יש להבין שעולם בטוח יציב ועשיר, עם צמיחה תומכת והזדמנויות רבות לחקירה ולמשחק חשוב ביותר עבור הילדים. ולכן המחברת טוענת כי אין בית ספר לפעוטות (Alison Gopnik).

  • לינק

    מאמר מעניין ב"ניו יורק טיימס" על עמידה –ישיבה בכיתה והשפעתם על למידה. בניסוי שנערך בימים אלו בארה"ב בבתי ספר יסודיים ובחטיבות ביניים נמצא כי צורת הישיבה הסטטית בכיתה היא לרועץ מבחינת התלמידים והתעניינותם בחומרי הלמידה. במהלך הניסוי שנערך בכיתות ו' בבית ספר ציבורי בארה"ב אפשרו לתלמידים לעמוד בכיתה ליד שולחנות מתאימים במקום לשבת קבוע ליד שולחן רגיל. מתברר כי על מנת לאפשר קליטה טובה יותר של התכנים תלמידים צריכים להיות בתנועה דינאמית ולכן אפשרו להם לנוע בחופשיות בכיתה ולעמוד ליד שולחנות גבוהים.

  • לינק

    ד"ר John Seely Brown אחד המדענים והוגי הדעות הנודעים בארה"ב הופיע לפני כמה חודשים בכינוס בארה"ב מטעם קרן קרנג'י לקידום החינוך והציג את השקפת עולמו לגבי דרך ההוראה הרצויה והראויה במוסדות חינוך ובבתי ספר. ההופעה באוניברסיטת סטנפורד תועדה בוידאו והוצגה בפני מורים ומחנכים ברחבי ארה"ב ובקנדה כהרצאה מעוררת השראה. עפ"י תפיסתו של John Seely Brown יש לבסס את ההוראה על למידה מבוססת סדנה שבה התלמיד מתנסה הלכה למעשה, מתמודד, מתקן ומשפר את תוצריו. חלק מהתהליך צריך להתבצע בהוראת עמיתים, כלומר, הלומדים יילמדו נושא חדש ויעבירו אותו לעמיתיהם. כמחנכים וכמרצים עלינו ליצור תנאים בהם הלומד ישתוקק ללמוד. לכן, עלינו לאפשר לו "לשחק" עם ידע, כלומר, ליצור בעצמו הבנייה של ידע ולא לקבל אותו מוכן. עלינו ליצור תנאים להתפתחות דמיונו של הלומד כי בלי דמיון אין גם יצירתיות. עלינו לטפח סביבות למידה שבה ההעברה נעשית בקהילת לומדים עמיתים הלומדים באופן עצמי ומכוון נושא חדש ומלמדים אותו לעמיתיהם בקהילת הלמידה.

  • לינק

    בתי ספר מתקדמים בעולם נוטים כיום לאמץ את המודל הקנדי של למידת שפות בתנועה. כך לדוגמא, ביפאן, קנדה ובארה"ב ישנם בתי ספר משובחים רבים בהם נוהגים ללמוד לשון ושפות זרות בתנועה בכיתה, כלומר, התלמידים אינם יושבים מרותקים לכיסא אלא מרותקים למורה המפעילה אותם באופן דינאמי בקבוצות הנעות בכיתה ותלמידים הנעים בכיתה עפ"י קצב השיעור, שירי השיעור והמטלות המפעילות בתנועה של המורה. השיטה הזו אפקטיבית מאד להוראת שפות ובמדינות רבות בעולם מתעניינים ביישום השיטה הריתמית הזו גם אצלם. בתמונות המוצגות כאן לא מדובר בגן ילדים אלא בכיתות ד'-ה' בבית ספר יסודי ביפאן. הסקירה כוללת גם אסופת מקורות מידע וקישורים על למידה בתנועה.

  • מאמר מלא

    סקירת מקורות מידע שהוכנה על ידי צוות פורטל מס"ע לקראת יום העיון במכון מופ"ת: מה במוח? הסקירה המוערת כוללת מבחר מאמרים ומחקרים על התפתחויות בתחומי חקר המוח בארץ ובעולם ומאמרים המנסים לתרגם את ממצאי חקר המוח לתחומי ההוראה והלמידה. כמו כן, מובאים בסקירה מקורות מידע מעודכנים על תחומי חקר המוח וליקויי הלמידה מזוויות בפסיכולוגיה, רפואה וחינוך.

  • לינק

    התכנית "חושבים מדע מבינים סביבה" פועלת, כתכנית מדעים בהתאם לסטנדרטים של משרד החינוך בכיתות ג', בכל בתי הספר בפרדס חנה כרכור, הן במגזר החילוני והן במגזר הדתי. במסגרת הלמידה בתכנית "חושבים מדע מבינים סביבה" ישנו דגש רב על למידה חוץ כיתתית. לעיתים קרובות הכיתה יוצאת לסיורים קצרים בחצר בית הספר או בשכונה הקרובה במהלך השיעורים, ומדי פעם ישנם סיורים ארוכים יותר בסביבת אזור המגורים של התלמידים. המטרה המיידית של התכנית היא ליצור אפשרות ללמידה טבעית, כלומר להמחיש את החומר הנלמד בכיתה במקום הטבעי שלו; בסביבה החוץ-כיתתית. בדרך זו ניתן ליצור תהליכי למידה משמעותיים, לגרות את התלמיד ללמידה אקטיבית ולגרום לחיבור ההיבט הרגשי של התלמיד – באמצעים אלה לתת מענה לעניין, לסקרנות וליצירתיות של התלמיד (דיין-מאירסון אורנה, עודד אורנה, רפפורט סוניה )

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין