המחקר בוצע על 108 תלמידים בארבע כיתות להוראת האוריינות בחטיבת ביניים במרכז הארץ. שתי כתות הניסוי נחשפו להוראת אוריינות בשיטת הטק"ל המבוססת על עקרונות סוציוקוגניטיביים וכוללת שיח קבוצתי, ומכוונת לקידום החשיבה הביקורתית. שתי כיתות הביקורת נחשפו לשיטת הוראה מסורתית המאופיינת כפרונטלית. מבחני הבנת הנקרא כללו את מבחן "אורתר", ומבדק של הבנת הנקרא באמצעות שאלות פתוחות בדומה למבחנים הישגיים הניתנים בבית הספר. הערכת יכולת הכתיבה של התלמידים נעשתה על חיבורים שהתלמידים כתבו. התלמידים התבקשו להפיק טקסט בנושא המתבסס על חוויה משותפת לכלל הילדים, שאינו תלוי בידע קודם נרחב והמתמקד בתחום המעניין את מרבית הילדים. בהתאם להליכים שבהם השתמשו חוקרי כתיבה בוצעו הערכות ישירות על מדגמי הכתיבה של התלמידים. ממצאי מחקר זה מראים שהוראת האוריינות בקהיליות לומדים מניבה ביצועי הבנת הנקרא וכתיבה גבוהים יותר באופן משמעותי מהוראה מסורתית. (אלפסי, מרים)

המחקר עוסק בחקר המשמעות שיש בכתיבה לצורך לימוד מדע. מטרותיו העיקריות של המחקר הן להאיר את הפוטנציאל הגלום בסוגי כתיבה שונים, בעיקר בכתיבה הבלתי פורמאלית בלימוד המדע, ולבחון כיצד ממדים בחשיבתם, בהבנתם המדעית ובתפיסותיהם של התלמידים משתקפים בכתיבתם, וכיצד משתנים ממדים אלו בעקבות התנסות בכתיבה זו. שאלת המחקר המרכזית היא: "כיצד משפיעה כתיבה לא פורמאלית המשולבת בלימוד מדע של תלמידים בכיתה ח' על ממדים בחשיבתם ובהבנתם המדעית? " מתוך הממצאים עולה כי הגיוון של משימות התיבה, בצירוף רפלקציה לכתיבה, מאפשר לטפח ממדים בנטיות החשיבה של התלמידים, בעומק ההבנה המדעית שלהם ובתפיסותיהם את אופי המדע ואת תהליך הכתיבה כאמצעי ללמידה (תילי וגנר)

ויסות עצמי בלמידה (Self-Regulation Learning) הוא תהליך אקטיבי, שבו הלומד מציב לעצמו מטרות, מפקח על התקדמותו לקראת מטרות אלה, ומווסת את השימוש שלו בקוגניציה, מוטיבציה והתנהגות לשם השגת המטרות (Pintrich, 2000). מחקרים רבים מצביעים על התרומה של ויסות עצמי בלמידה לקידום הישגים ומוטיבציה בלמידה, והתהליך הפך בשנים האחרונות למטרה חינוכית בפני עצמה. מחקרים רבים עסקו בוויסות עצמי בתחומי למידה וקריאה, אך רק מעט מחקרים ותיאוריה התייחסו לוויסות עצמי בכתיבה . למחקר המתואר היו שתי מטרות עיקריות: 1.איתור תהליכי הוויסות העצמי שמפעילים תלמידי חט"ב בכתיבה. 2. בנייה ותיקוף של כלי לדיווח עצמי על תהליכי ויסות בכתיבה (עינת ליכטינגר, קפלן אבי, גורודוצקי מלכה)

רכישת פיענוח באנגלית כשפת אם עלולה להימשך שנתיים וחצי לעומת רכישת הפיענוח של אורתוגרפיות שטוחות יותר, שרכישתן עשויה להימשך לא יותר משנה אחת (Seymour, Aro, Erskine, 2003). נשאלת השאלה באיזה שלב ראוי לצפות להופעת כתיב נכון בקרב דוברי עברית הרוכשים את הכתיב האנגלי במהלך כיתה ד'? איך ניתן לאפיין את הכתיב האנגלי המתפתח, וכמה תשפיע ידיעת הכתיבה בעברית כשפה ראשונה על התפתחות הכתיב באנגלית כשפה זרה? מטרת המחקר הראשונה הייתה לבדוק מנבאים אורייניים של כתיב בשפה האנגלית אצל תלמידים בחטיבת הביניים לאחר חמש שנים של חשיפה לאורתוגרפיה האנגלית. מטרה נוספת של מחקר זה הייתה בדיקת השאלה האם לימוד האנגלית כשפה זרה מתרחש בשלבים בדומה לשלבי רכישת הכתיב באנגלית אצל תלמיד הלומד אנגלית כשפה ראשונה (ד"ר ג'נינה קהן-הורביץ, שימרון ,יוסף. ספרקס, ריצ'ארד)

מאמר זה מדווח על ממצאיו של פרויקט מחקר שנמשך שלוש שנים וביקש לבדוק את השונות בכתיבה של סטודנטים מדיסציפלינות שונות. בקורס באוניברסיטה הפתוחה בבריטניה שעסק בהיסטוריה של המדע, סטודנטים בעלי רקע של לימודי אמנות השיגו ציונים גבוהים בהרבה מסטודנטים בעלי רקע מדעי. נתונים מטקסטים ומראיונות מצביעים על כך שההבדלים בכתיבת חיבורים בין הסטודנטים יכולים להיות קשורים בתרבות הדיסציפלינרית (אמנויות מול מדעים) ובאפיסטמולוגיה. הממצאים תומכים בהיפותזה לפיה הכתיבה של הסטודנטים מעוצבת בידי הרקע הדיסציפלינרי שלהם, ומעלים את השאלה עד כמה ניתן להעתיק מיומנויות תקשורת מהקשר דיסציפלינרי מסוים למשנהו.

יישומי ויקי (WIKI Application) מאפשרים לכותבים שהם תלמידים, סטודנטים או מורים לכתוב בסביבה שיתופית באופן שנוצרת ביניהם הידברות מתמדת המתגברת על מחלוקות. התהליך מאופיין בחתירה של כל הכותבים להגיע להסכמה על השיטה ולהסכמה על האיכויות והנורמות. תוך כדי כתיבה בסביבה מתוקשבת מבוססת WIKI נוצרת למידה ארגונית שיתופית שמשמעותה העברת ידע וגם מתגבשים טוב יותר מושגים ותכנים . כלי מתוקשב לכתיבה כגון WIKI מציע לא רק פשטות וגמישות אלא גם יתרונות קוגניטיביים של תהליך הידברות נמשך בין הכותבים. בסופו של דבר, נוצרים בסביבת כתיבה שיתופית מסוג WIKI תפוקות גבוהות יותר של תוצרי כתיבה ( Susan Loudermilk Garza, Tommy Hern).

כתיבת עבודות על ידי תלמידים היא חלק בלתי נפרד מההוויה החינוכית במערכות החינוך בארה"ב ובאירופה. יזמוֹת חינוכיות שהתחילו בארה"ב עוד בשנות השישים חיזקו והדגישו באופן מיוחד מרכיבים של כתיבת עבודות וניירות עבודה ע"י תלמידים בחטיבות הביניים ובבתי ספר תיכוניים.ממצאי מחקר מלמדים על קשר הדוק וישיר בין מיומנויות כתיבה להישגים לימודיים בכל רמות החינוך, החל מבתי הספר היסודיים, דרך בתי הספר התיכוניים ועד למוסדות להשכלה גבוהה, כמו מכללות ואוניברסיטאות. ככל שכישורי הכתיבה היו מבוססים יותר, כך היו ההישגים גבוהים יותר (דליה כהן גרוס)

לעניין השפעה רבה על משתנים חשובים רבים בלמידה. המאמר סוקר את המחקר בנושא העניין ומתמקד בעניין בטקסטים עיוניים. מוצגים ממצאי המחקר הרלוונטי. תשומת לב מיוחדת הוקצתה לתרומתו של קול הטקסט לעניין. אפשר לומר על טקסטים הנכתבים "בגובה העיניים" שיש להם קול. כתיבה "בגובה העיניים" היא כתיבה בסגנון ידידותי ושיחתי. סגנון זה הפך באחרונה חביב על כותבי ספרי לימוד לאוכלוסיות מגוונות של תלמידים. המאמר מציג מחקר חדש שבחן את השפעת סגנון הכתיבה "בגובה העיניים" על הלמידה, העניין, אסטרטגיות הקריאה, העדפות הקריאה ומשך הקריאה. הממצאים מראים שסגנון הכתיבה "בגובה העיניים" הגביר את ההתעניינות בטקסט, אפשר קריאה שוטפת יותר והיה עדיף על רוב התלמידים. המאמר כולל גם כמה מסקנות לגבי בכלי המחקר המועדפים לאיסוף נתוני עניין מצביים, לעומת אישיים.

המורה דוג נון מהרהר על ההשפעה של השימוש במחשבים ניידים המצויידים בתקשורת אל-חוטית על הכתיבה של התלמידים שלו בטור בבלוג שלו, נון מציין שהכתיבה של התלמידים מתפתחת בגלים – הניסיון של תלמיד אחד נקלט על ידי תלמידים אחרים. בהמשך, הוא מתאר כמה מהקשיים שבהם הוא נתקל. דרך הבלוג של נון אנחנו מקבלים רושם שמתרחש תהליך הרבה יותר אמיתי – הכול לא תמיד הולך חלק. ולא תמיד ה-"פתרון" נמצא בשימוש נוסף במחשב. לפעמים נון מניח את המחשבים בצד ודן עם התלמידים על יסודות הקשורים לכתיבה עם מחשבים, אבל גם לכתיבה באופן כללי.