סקירה זו מתמקדת בתוכניות לקידום למידה חברתית רגשית ובתוכניות התערבות לפיתוח כישורים חברתיים ורגשיים והטמעתן במערכות החינוך בישראל ובעולם. הסקירה דנה בגורמים המשפיעים על אפקטיביות של תוכניות לקידום מיומנויות חברתיות ורגשיות (Social Emotional Learning; SEL). מהספרות המקצועית עולה כי לתוכניות התערבות ללמידה חברתית ורגשית יתרונות רבים עבור תלמידים בכל הרמות, עבור צוותים בית ספריים ועבור המוסד האקדמי. מרבית התוכניות אכן מובילות להישגים חיוביים בפיתוח כישורים חברתיים ורגשיים, ומוכיחות שלמידה חברתית ורגשית מצמצמת התנהגויות בסיכון ומשפרות הישגים לימודיים בכל שכבות הגיל ובקרב אוכלוסיות שונות.

בשני העשורים האחרונים אנשי חינוך ומחקר עדים למהפך בפער המגדרי במערכת החינוך. בארצות הברית ובמדינות מתקדמות אחרות, עולות התלמידות על התלמידים הן בציוני הקריאה, הן בממוצע הציונים בתיכונים והן בשיעור הכניסה למכללות. תופעה חובקת עולם זו מעלה שאלות על הסיבות לאי השוויון בהישגים: האם מקורם של ההבדלים ביולוגיים או נרכשים ומובנים חברתית? האם יש מרכיבים חינוכיים, מעבר לתרומת ההורים והמחנכים, שמתאימים יותר לבנות מאשר לבנים? למשל, תוהה המחקר, האם רק מקרה הוא שנשים מהוות את רוב המחנכות בשלבי הלימוד המוקדמים, בכיתות היסוד וחטיבת הביניים, בתקופה בה תלמידות מתנהגות טוב יותר ומגיעות להישגים גבוהים יותר? המאמר מבקש לעמוד על השפעת מגדר המורה על נערים ונערות בחטיבת הביניים.

נראה כי ליכולות חברתיות-רגשיות של מורים יש תפקיד משמעותי בקידום למידה חברתית-רגשית בבתי ספר. נמצא כי למורים אמפתיים יש רמה גבוהה גבוהה יותר של מוסריות; הם מתקשרים בהצלחה רבה יותר עם תלמידיהם; מעודדים אותם ליצור יחסים אמפתיים; ומניעים בהצלחה את תלמידיהם. עם זאת, קיים מחסור בספרות לגבי האופן שבו ניתן לפתח אמפתיה כזו אצל מורים. המחקר הנוכחי, המבוסס על גוף מחקרי גדול, חקר את התרומה של מסוגלות עצמית של מורים ומסוגלות עצמית רגשית לאמפתיה של מורים (Goroshit, Marina; Hen, Meriav, 2016).

הקנטות בין ילדים שכיחות בחיי בית הספר, וכיום נוספה להן זירת האינטרנט. להיחשפות מתמשכת לאלימות מילולית יש השלכות שליליות על התפתחות הילד, ובהן פגיעה בתחושת המוּגנות, בדימוי העצמי, הסתגרות והימנעות מסיטואציות חברתיות. מאמר הגות זה ממוקד בפיתוח הכשירות החברתית של התלמידים להתמודד עם המצבים הללו, דהיינו בפיתוח היכולת שלהם להגן על עצמם. הוא מבוסס על שילוב בין סקירת ספרות לידע מבוסס-פרקטיקה, ותרומתו המרכזית היא בארגון הרעיונות ובהצגתם במסגרת חשיבה תלת-שלבית המיועדת ליישום בהקשרים חינוכיים. כל שלב מוסבר תוך קישור לפועלו של איש החינוך. פיתוח הכשירות להתמודד עם הקנטות יתרום לרווחתם הנפשית של כלל התלמידים ויסייע להם להתנהל בחברה דמוקרטית מרובת תרבויות (ענת כורם).