החינוך מעולם לא נראה שובה לב יותר מאשר בהרצאות של קן רובינסון, כוכב העל של התחום (עופר פריאל).

כדי שאדם ילמד, יצמח ויתפתח בצורה זו לאורך כל חייו, נדרש שילוב של שני יסודות סותרים לכאורה אבל למעשה משלימים זה את זה: האחד הוא "עמוד שדרה" או "מרכז כובד" נפשי, שמעניק לאדם חוסן נפשי, יציבות וביטחון ומאפשר לו להתמודד בהצלחה עם שינוי מהיר ומתמיד ועם חוסר ודאות ביחס לעתיד; היסוד האחר כולל פתיחות, גמישות, סקרנות, עניין, עצמאות, יצירתיות, העזה, הנעה עצמית ועוד, המאפשרים לאדם להמשיך לחקור וללמוד, לנסות ולהתנסות, להתפתח ולהתחדש באופן דינמי ומתמשך. חינוך לעתיד לא ידוע, שהוא גם החינוך המתאים והרלוונטי ביותר להווה, מטפח ויוצר בחניך את שני היסודות האלו ( עמיר פריימן) .

לבתי ספר המנסים לפתח תכנית לימודים בית ספרית אחרת לטיפוח יצירתיות וחשיבה טכנולוגית כדאי לאמץ את העקרונות שגיבש יזם ההי-טק Ewan McIntosh . ההרצאה ניתנה בכינוס המשותף של בתי הספר החדשניים בסאן דייגו וכינוס ISTE 2012. מדובר על תהליך בן חמישה שלבים לתכנון תכנית לימודים בית-ספרית לעיצוב וליצירה . העקרונות של תכנית לימודים בית ספרית כזו הם מצד אחד הבנייה של התכנים באופן שהלומד יוכל להתקדם בעצמו ללמידה מכוונת עצמית ומצד שני יותר דרגות חופש של בחירה ומבחר תכנים מבלי להסיר את האחריות מהלומד ( Ewan McIntosh ).

יצירתיות, טוען ד"ר קן רובינסון , מומחה בינלאומי נודע ליצירתיות , היא האינטליגנציה האמיתית, ולהיות באלמנט פירושו להצליח להגיע למיצוי המלא והמאוד מספק שלה. "מערכת החינוך נכשלה כי היא התעלמה ממה שהופך בני אדם לבעלי ייחוד ומנעה מהם לפתח את הכישורים והיכולות הטבעיים שלהם". ההצעה שלו – שאותה הוא משווק ברחבי העולם, כמרצה וכיועץ לממשלות שונות, ובהן ממשלת בריטניה, מולדתו – היא ל"השכלה על פי האלמנט". רובינסון ממליץ לבטל את ההיררכיה שמציבה מקצועות מסוימים – את הכלכליים שביניהם, למשל מדעים – בראש הפירמידה, וקובעת סטנדרטים אחידים לכל התלמידים. הוא דוגל במגוון, כזה שיאפשר לתלמיד הארטיסט לפרוח בלי טרור המתמטיקה, ולתלמידה הרקדנית להיות יצירתית בלי לקבל ריטלין.

ב-3 למאי 2007 נערך במכון מופ"ת מפגש מרתק עם אורח מחו"ל עם פרופ' Kieran Eganמנהל המרכז לפיתוח הדמיון ומחבר הספר הטוב ביותר בחינוך בארה"ב לשנת 2003. במהלך המפגש שנערך ביוזמתו ובהנחייתו של פרופ' גד אלכסנדר הציג איגן את תפיסותיו לקידום ההבנה של תלמידים במערכת החינוך. הדמיון הוא הכוח מניע בהתפתחות המושגים בתרבות ואצל הילד ולכן ראוי להתחשב בו בהוראה ובפיתוח תוכניות הלימודים כאחד. כל סוג הבנה קשור להפעלת כלים אינטלקטואליים מסוימים כמו סיפורים, ניגודים בינאריים מופשטים, מטפורות, בניית דימויים ממילים, סקרנות לגבי מקרים קיצוניים ובדיקת גבולות, הערצה של גיבורים, פליאה והשתוממות, ועוד.

פרופ' קן רובינסון, מומחה בריטי ליצירתיות וחינוך נחשב לאחד המובילים בעולם בתחום פיתוח היצירתיות והחדשנות בחינוך. בהרצאה מרתקת שנשא לאחרונה בכנס TED בארה"ב, ביקר רובינסון את התנהלות מערכות החינוך כיום בעולם. לדבריו, טיפוח יצירתיות בבתי הספר חשוב לא פחות מאשר הקניית דעת ו"אם אינך מוכן לשגות מדי פעם, לעולם לא תיצור דברים מקוריים". לשיטתו, תפקידם של בתי הספר אינו בהכרח להיות מסלול הכנה לאקדמיה, אלא להצמיח סביבה לטיפוח מצוינות ויצירתיות של בני אדם. דבריו של רובינסון, מחזקים את הצורך בטיפוח אמנויות בבתי הספר כאמצעי ליצירת ערוצים ליצירתיות אצל תלמידים. רצ"ב נוסח מתורגם של הרצאתו. רצוי מאד גם לראות במקביל ההרצאה בוידאו.

קן רובינסון טוען שבתי הספר הורגים את היצירתיותהדובר רוצה לדבר על חינוך ועל יצירתיות. יש לו עניין רב בחינוך והוא סבור שכך לכולנו. יש לנו עניין עצום; חלקית, כי החינוך הוא שאמור לקחתנו אל העתיד הזה, שאיננו יכולים להבינו. אם חושבים על זה, הילדים שמתחילים השנה בית ספר יצאו לגמלאות ב-2065. לאיש אין מושג איך ייראה העולם בתוך 5 שנים. ועם זאת אנו אמורים לחנך אותם לקראת זה. כך שאי-היכולת לחזות, היא מדהימה. כולנו מסכימים לגבי היכולות הממש-מופלאות שיש לילדים – יכולתם לחדש. לכל הילדים יש כישרונות עצומים ואנו מבזבזים אותם די באכזריות. הדובר טוען שהיצירתיות היום חשובה בחינוך בדיוק כידיעת קרוא וכתוב, ועלינו להעניק לה אותו מעמד.