המחקר בדק את התועלת של תוכנית התערבות שמטרתה ללמד את המורים כיצד ליישם בכיתתם אלמנטים של מבנה באופן התומך באוטונומיה של תלמידיהם. המחקר כלל שני ניסויים, שבהם השתתפו מורים לחינוך גופני ותלמידיהם. בניסוי הראשון מורים שהוקצו לקבוצת ההתערבות הראו עלייה ביעילות ההוראה, בתחושת הרווחה שלהם ובשביעות הרצון מעבודתם ומיחסיהם עם התלמידים. בניסוי השני תלמידים למורים מקבוצת ההתערבות הראו שיפור גדול יותר במעורבותם בלמידה, בפיתוח מיומנות, בציפייה שלהם לביצועים גבוהים ובנכונותם להמשיך ולעסוק בספורט בעתיד.

היוזמה לשותפויות אינטנסיביות למען שיפור ההוראה, שעוצבה ומומנה בידי קרן ביל ומלינדה גייטס, היתה מאמץ רב שנתי שנכשל בניסיונו לשפר משמעותית את הישגי התלמידים באמצעות הרחבה של נגישותם להוראה יעילה. מקומות שהשתתפו ביוזמה אימצו אמצעים שונים להוראה יעילה שכללו הן את תרומת המורה לשיפור בהישגי התלמיד ואת הערכת הפרקטיקות שלו באמצעות תצפית המלווה במילוי טבלה מובנית. אמצעי ההוראה היעילה נועדו לשיפור פעולות הציוות, לזיהוי חולשות בהוראה ולהתגברות עליהן בעזרת פיתוח מקצועי הממוקד ביעילות, וכן שימוש בסולמות פיצוי וקידום כתמריצים לשמר את המורים היעילים ביותר ולעודדם לסייע בצמיחתם של מורים אחרים. המפתחים האמינו שמנגנונים אלה יובילו להוראה יעילה יותר, ירחיבו את נגישותם של תלמידים בני מיעוטים עניים להוראה יעילה וישפרו דרמטית את ההישגים הלימודיים.

פרקטיקה נפוצה בקרב תלמידים היא "סיכומי שיעור": תקצירים שנכתבים במחברות ומכילים את עיקר הדברים שאמר/ה המורה. אבל האם הפרקטיקה הזו יעילה? האם התלמידים שעורכים את הסיכומים האלה אכן מיטיבים להבין ולזכור את החומר? ואם כן, מהי טכניקת סיכומי השיעור היעילה ביותר וכיצד יכולים המורים להקנותה לתלמידיהם?מחקר מעניין גילה שחלוקת "דפי פיגומים" משפרת את האפקטיביות של הסיכומים. המחקר בדק שישה סוגים שונים של דפי עזר שלומדים קיבלו על מנת שיסכמו את החומר. כל דפי העזר כללו כותרות הנושאים העתידים להיות מוצגים בשיעור ואת השאלות הגדולות שהשיעור יעסוק בהם. חלק מהדפים עודדו כתיבה מפורטת של התוכן על ידי התלמידים וחלק היו פיגומים גרפיים בעיקרם, כך שראשי הפרקים של השיעור היו מסודרים באופן גרפי על גבי העמוד באופן שיצר ביטוי ויזואלי למבנה שיעור.

המחקר המוצג במאמר זה ביקש לבדוק האם קיימות זיקות בין תפיסות של מורים לגבי שיתוף פעולה ביניהם, השימוש המדווח שלהם בהוראה מבדלת (חתירה להתאמת ההוראה לצרכיהם הייחודיים של תלמידים שונים; השיטה ידועה גם בשם הוראה דיפרנציאלית) ומסוגלותם כמורים (Teacher Efficacy). לשם כך נאספו נתונים דמוגרפיים, מבוססי-סקרים ומבוססי-הערכות מ-95 בתי ספר יסודיים, 1623 מורים ו-4167 תלמידים באזורים כפריים המתאפיינים בעוני גבוה באחת ממדינות המערב התיכון של ארצות הברית. המחקר עשה שימוש בנתונים מהשנה הראשונה של ניסוי אקראי מבוקר ארכי ורחב היקף, שתוכנן על מנת להעריך את השפעותיה של תכנית אימון למנהיגות.

המטרה של מחקר זה היא לקבוע כיצד פרופסורים באוניברסיטאות תופסים את המסוגלות להוראה שלהם (teaching efficacy). המחקר עוצב בהתאם למודל הסקר והשתתפו בו 516 פרופסורים מ-19 אוניברסיטאות (10 פרטיות ו-9 לאומיות) במהלך שנת הלימודים האקדמית של 2013-2012. נתוני המחקר נאספו באמצעות סולם מסוגלות להוראה המכיל 6 ממדים ו-28 פריטים. ניתוח הנתונים חשף שחברי סגל תופסים את עצמם כאפקטיביים ביותר בניהול כיתה. הממדים של יחסים בין-אישיים, תכנון קורס, אסטרטגיות הוראה ושימוש בטכנולוגיה צוינו במקומות השני, השלישי, הרביעי והחמישי במונחים של מסוגלות להוראה (Bedir, Gulay, 2017).

רפורמת האחריותיות של בתי הספר, הנחשבת לאחת הרפורמות השנויות במחלוקת והמשמעותיות ביותר מבין הרפורמות העכשוויות, החלה בשנות ה-90 של המאה הקודמת. במסגרת רפורמה זו, בתי הספר זוכים לתמריצים ולסנקציות בהתבסס על הישגי התלמידים מתוך הנחה שהדבר יביא לשיפור בביצועיהם. מאמר זה מתאר מחקר, שבחן, אם רפורמת האחריותיות בבתי הספר (קביעת סטנדרטים, הערכה לפי סטנדרטים ושימוש בתמריצים/סנקציות) משפיעה על יכולתם לשמר את המורים העובדים בהם. כן בחן המחקר את השפעתם של תנאי העבודה של המורים, באופן ספציפי איכות מנהיגות בית הספר, כמות המשאבים בכיתה, התמיכה הניתנת למורים ורמת הסגל הכללית על ההחלטה אם לעזוב את המקצוע. לבסוף, המחקר ביקש לבחון אם דרגת האוטונומיה של מורים בכיתה משפיעה על היחס שבין מידת האחריותיות שלהם והחלטתם לעזוב את המקצוע (Ingersoll, R., Merrill, L., & May, H).

המטרה של מחקר זה היא לנתח את הידע הטכנולוגי, הפדגוגי והתוכני הדרוש למורים בחינוך היסודי כדי לשלב טכנולוגיות מידע ותקשורת (Information and Communication Technologies – ICTs) בהוראה. התוצאות החשובות הראו כי למורים יש ידע רב יותר בתחומי הפדגוגיה והתוכן מאשר בטכנולוגיה, אשר משמעותו היא שרמת הידע הטכנולוגי שלהם אינה מספיקה כדי לשלב ICTs במשימות ההוראה שלהם (Roig-Vila, Rosabel; Mengual-Andres, Santiago; Quinto-Medrano, Patricia, 2015).

המאמר מתמקד ביכולות מורים כגורם עיקרי המשפיע על למידת תלמידים. בסופו של דבר, כל הניסיונות לשפר את החינוך מתכנסים במורה ובאיכות עבודתו/ה עם התלמידים. המורים יכולים להבנות את סוג סביבת הלמידה אשר תקדם או תעכב למידה באמצעות שיטות ההוראה, התקשורת וניהול הכיתה שלהם. מטרת המאמר היא לנתח את ספרות המחקר אודות יעילות חינוכית על מנת לברור את יכולות המורים החשובות ביותר הקשורות להישגי תלמידים (Peklaj, Cirila, 2015).

הוראה בגישה קונסטרוקטיביסטית פעילה יושמה בסינגפור. סקר בקנה מידה גדול נערך כדי לבחון את היעילות המורה ביישום הוראה בגישה קונסטרוקטיביסטית פעילה. התוצאות הראו כי נמצא מתאם חיובי בין היעילות של המורה לבין הוראה קונסטרוקטיביסיטית פעילה. מיתאם זה היה גבוה יותר מאשר המיתאם בין יעילות ההוראה לבין הוראה דידקטית רגילה בכיתה . (Nie, Youyan; Tan, Gim Hoon; Liau, Albert Kienfie; Lau, Shun; Chua, Bee Leng, 2013).

טענת המאמר: מורים וקובעי מדיניות נוקטים באחת משלוש דרכים בבואם לשפר את ההוראה: (א) גיוס האנשים המוכשרים ביותר; (ב) שיפור כישוריהם של מתכשרים, מורים מתחילים ומורים ותיקים; (ג) שיפור שיטות ההוראה בכיתה. שלש הדרכים משקפות שתי גישות: דרכים א' ו-ב' מתייחסות לטיפול באנשים עצמם, בעוד שדרך ג' – להוראה עצמה. בארה"ב מקובלת בעיקר הגישה הראשונה לפיה ההתמקדות בשיפור איכות המורים עצמם היא החשובה. שתי הנחות היסוד של גישה זו מעוררות שתי שאלות: 1) אין צורך בקוריקולום אחיד בהכשרת מורים – השאלה היא: כיצד ניתן להכשיר מורים ללא קוריקולום גנרי(Cohen, 2010)? 2) הידע ההוראתי צריך להימצא בראשם של אנשים ולא בצורה של תוצרי ידע ( Hiebert, J., & Morris, A.K).

בשנים האחרונות גדל העניין בדרכים לשינוי ההערכות המסורתיות של יכולות מורים בין היתר בכיוון של הערכות ביצוע כבסיס לקבלת החלטות לגבי שיבוץ, מתן קביעות, רישוי, גמולים ובחירה לתפקידי הנהגה. הדוח בוחן כמה שאלות: כיצד למדוד/להעריך אפקטיביות מורה? כיצד עשויות הערכות ביצוע של מורים לקראת קבלת תעודת הוראה ורישוי הוראה לשקף ולנבא הצלחה בהוראה? האם הערכות ביצוע עשויות להוות בסיס לקבלת החלטות למטרות נוספות ובהן העלאת איכות ההכשרה, חיזוק החונכות וההתפתחות מקצועית? הדוח מתאר בנייה של הערכת ביצוע מהימנה, תקפה ונגישה שעשויה להבנות מערכת סטנדרטים משותפת ושימושית למקצוע, בדומה לקיים בפרופסיות אחרות (Linda Darling-Hammond).