טקסונומיה
מיון:
נמצאו 8 פריטים
פריטים מ- 1 ל-8
  • לינק

    מחבר המאמר מציג את היוזמה “הצעת טקסונומיה להוראת משנה: שבע קטגוריות״. ללימוד התלמוד יש מקום מרכזי בין מקצועות היהדות שבהם יש לעסוק, ואילו לימוד המשנה כחיבור עצמאי נדחק מעט לשוליים, והמשנה לעתים קרובות נלמדת ‘מתוך התלמוד׳ ומתוך הקשרן של סוגיות התלמוד השונות. הקשיים המרכזיים המתעוררים בתהליך הלמידה של המשנה מתמקדים בעיקר בתחושת חוסר הרלוונטיות של המשנה לעולמם של התלמידים ובקושי להתמודד עם אופייה האסוציאטיבי. היוזמה הפדגוגית מפתחת הצעה להבניית לימוד המשנה בקטגוריות מובחנות תוך הדגשת היבטים ערכיים ושלבי למידה עצמית, שעשויים להוביל לשיפור בתהליך ההוראה של המשנה ולהפוך אותה ל׳עמוד ברזל׳ משמעותי בעולמם הדתי של התלמידים (ירון זילברשטיין).

  • מאמר מלא

    להתייחס למשהו – גם ללמידה – ברצינות זה להתחייב לו פומבית. למידה היא תהליך כפול – תנועה של ידע מבפנים החוצה ומבחוץ פנימה. הלמידה הבית ספרית לוקה בשלוש פתולוגיות: אמנזיה, פנטזיה ואינרציה. הוראה אחרת היא הטיפול בפתולוגיות של הלמידה. מסקנה: יש לפתח למדנות של הוראה כדי לגבש דפוסי הוראה נוגדי פתולוגיות של למידה (לי שולמן).

  • לינק

    מאמר זה מתמקד בשימוש בעולמות וירטואליים בחינוך. המאמר ערך סינתזה של יותר מ-100 מאמרים אקדמיים, דוחות ואתרים חינוכיים מרחבי העולם. הטקסונומיה הנגזרת ממאמרים אלה, מתארת את העבודה התיאורטית והמעשית העכשווית לגבי השימוש בעולמות וירטואליים, בייחוד בתחום החינוך (Duncan, Ishbel, Miller, Alan and Jiang, Shangyi, 2012).

  • לינק

    בארה"ב ובאוסטרליה יש כיום הערכה רבה לתפיסות הפדגוגיות של Robert Marzano הידועות בשם : A New Taxonomy of Educational Objectives . יותר ויותר מכללות ואוניברסיטאות משלבות את המודל של מרז'אנו בתכנית הלימודים שלהם. הטקסונומיה של מרז'אנו מייצגת את אחת הניסיונות ( ויש עוד ניסיונות חשובים כגון הטקסונומיה של פרופסור דויד פסיג) ליצור עדכון או שינוי בטקסונומיה של בלום. הטקסונומיה של מרזאנו מורכבת מארבעה נדבכי ידע עיקריים החשובים ללמידה ופיתוח החשיבה.

  • לינק

    גילה לוי עצמון מדווחת על מאמר מעניין של דר' ג'נט סלמונס מבית הספר למנהל עסקים וטכנולוגיה של אוניברסיטת Capella. סלמונס רואה בחינוך לשיתופיות חלק מהתרבות החברתית של חיים מקוונים. לשם כך היא הגדירה את הטקסונומיה של השיתופיות בלימוד מתוקשב – the taxonomy of collaborative E-learning , הכוללת חמישה שלבים: 1) דיאלוג, 2) בקורת עמיתים Peer review , שיתוף פעולה מקבילי, 4) שיתוף פעולה סדרתי, 5) שיתוף פעולה סינרגיסטי. עוד שואלת הכותבת במאמרון שלה :כיצד יכול המורה לעודד שיתוף פעולה בין הסטודנטים לפי שלבי הטקסונומיה של השיתופיות?

  • לינק

    דורית סלע , כתבה מאמרון מעניין על הדילמה של בניית יחידת לימוד בתפיסה ליניארית . "בתהליך בניית עצם הלמידה הטרידה אותי המחשבה שעלינו לבנות יחידת לימוד מרחבית המסתמכת, בין היתר, על הטקסונומיה של בלום שביסודה היא ליניאריות. אנו עוסקים בלמידה ברשת , למידה מקושרת, למידה מרחבית , שהיא שונה במהותה מלמידה ליניארית , על כן לדעתי אין הכרח בבניית משימות באופן ליניארי (עפ"י בלום) ואפשר שהתלמיד יידרש כבר בתחילה למטלה מסדר גבוה, הכל תלוי בעניין ובהקשר" . בהמשך המאמר מובאים דבריו של ד"ר אשר עיד ן בנושא.

  • תקציר

    המאמר הנוכחי נכתב במענה לקריאה לרפורמה בשיפור תוכניות הכשרת המורים ובפיתוח מקצועי של ההוראה, שיצאה ממאגד סוכנויות חינוך וארגונים לאומיים ((Intascבארצות הברית. בתכנית זו נוסחו עשרה סטנדרטים ביצועיים המכסים את תחום ההוראה, האמורים להוות בסיס לשיפוט יכולתו של המתמחה להוראה ולזכאותו לקבלת רישיון הוראה. לפי תפיסה זו, רישיון הוראה אינו חופף לתעודת הוראה שמעניק המוסד להכשרת מורים בסיום לימודי ההכשרה, אלא נוסף עליו. סטנדרטים אלו היוו בסיס למשרד החינוך והתרבות של מדינת ישראל, גף ההתמחות בהוראה, לחבר דף סטנדרטים להערכת המתמחה בהוראה בסוף שנת ההתמחות. ההערכה תתבצע על ידי מנהל בית הספר ועל ידי המדריך המלווה. החוג לחינוך של מכללת ליפשיץ החליט לאמץ את עקרון זה, וביקש לפרט כל סטנדרט ביצוע לרמות משנה בשיטה טכסונומית. הכוונה בפיתוח כזה היא לבחון לאורו את תוכניות ההכשרה של המוסד, ולפתח בהמשך מערך הכשרה הרלוונטי לסטנדרטים אלו. הטכסונומיה המובאת במאמר זה אינה אלא ראשי פרקים של פירוט מדוקדק יותר של הסטנדרטים, שהוצג בפני מורי מכללת ליפשיץ ביום עיון שהוקדש לנושא.

  • סיכום

    הלמידה על פי הטבלה של פרופ' שולמן כוללת שישה יסודות: מעורבות והנעה, ידע והבנה, עשייה ופעולה, עיון רפלקטיבי וביקורת, שיקול דעת ותכנון, מחויבות וזהות. טקסונומיה זו מציעה את הטענה הבאה: למידה מתחילה במעורבות וזו בתורה מוליכה אל ידע והבנה. כשאדם מבין, הוא מפתח יכולת לעשות או לפעול. חשיבה ביקורתית על העשייה וההבנה מוליכה אל חשיבה מסדר גבוה יותר, וזו מתבטאת ביכולת להפעיל שיקול דעת ותכנון במצבים של אי-ודאות וערפול. בסופו של דבר, הפעלתו של שיקול דעת מאפשרת פיתוח של מחויבות. מחויבויות אלה, בתורן, מאפשרות – ואולי אף דורשות – התעניינויות חדשות.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין