דו"ח Horizon לשנת 2010 הוא תוצר של בדיקה ארוכת-שנים של טכנולוגיות חדישות שיש להן פוטנציאל משמעותי בהעצמת שיטות החינוך והלמידה. ששת הטכנולוגיות המוזכרות במסמך הזה הן: טלפונים ניידים, תכנים פתוחים (wiki לדוגמא), ספרים אלקטרונים, מציאות מועצמת, מנשק מבוסס-מחוות (gesture-based user interface) כדוגמת פרויקט NATAL של XBOX (ראו וידאו ) וניתוח מידע באופן ויזואלי.הדו"ח מעניין בגלל אופן שבו הוא מציג את הטכנולוגיות השונות. לכל טכנולוגיה מובאות דוגמאות חיות לשימושים בחינוך, אותם יכול כל מורה ואיש חינוך להכניס כבר עכשיו לתוכנית שלו בכתה.

שני סקרים פותחו כדי למדוד ולהשוות את התפיסה של סטודנטים הלומדים באוניברסיטה גדולה בארה"ב לגבי הישגי הלמידה, שיטות ההוראה של המנחים, והשימוש בטכנולוגיה ללמידה בכיתה.187 סטודנטים נרשמו לקבוצה שלמדה את הקורס בכיתת המולטימדיה. ו–110 סטודנטים למדו את הקורס בכיתה רגילה. תוצאות הסקר הראו כי לא נמצאו הבדלים מובהקים בתפיסות של הסטודנטים שלמדו בכיתה רגילה לבין הסטודנטים שלמדו בכיתת המולטימדיה לגבי הישגי הלמידה ולגבי השימוש בטכנולוגיה בכיתה (Deng, Heping; Zhang, Shouhong , 2007)

בראיון עמו טוען פרופ' גבי סלומון כי חוקרים רבים ברחבי העולם, מגיעים למסקנה כי אין קשר בין השקעה בטכנולוגיה לבין עלייה בהישגים הלימודיים. סלומון מצטט מספר מחקרים מאירופה, אמריקה ומזרח אסיה ומאמין כי מערכות חינוך ברחבי העולם, כולל זו הישראלית, כשלו לחלוטין בהבנת האפשרויות שבחינוך בעזרת מחשבים. לטענתו, ללא שינוי קיצוני בדרכי ההוראה, ההשקעה במחשבים לא תישא פרי, גם אם יכפילו את התקציב בתחום. המחשב והאינטרנט, לטענתו, הם כלים שמיועדים לעריכת מחקר, לא לשינון חומר.

המסגרות המקובלות כיום לדיווח על טכנולוגיות חינוך מתמקדות, בדרך-כלל, בתיאור "סיפורי הצלחה" של הפעלתן בשטח. פחות מדי מושקע בתיעוד הידע שנרכש תוך כדי תהליך העיצוב, ידע שעשוי היה לעזור למעצבי טכנולוגיות חינוך אחרות. נוסף לכך, חסרים כלים שיאפשרו גישה שיטתית למגוון דוגמאות הממחישות את האופן שבו תיאוריות למידה מתורגמות למרכיבי עיצוב. בשנתיים האחרונות פותח באינטרנט פרויקט שמטרתו בניית מאגר מידע של עקרונות עיצוב. קהל היעד שלו, וכן גם אלו שתורמים את המידע, נמנה עם קהילת אנשי חינוך העוסקים בעיצוב, פיתוח והפעלה של טכנולוגיות חינוך, על-מנת לקדם את התחום הן ברמה האקדמית/מחקרית והן ברמה המעשית. המאגר מאפשר למעצבי טכנולוגיות חינוך לפרסם את רעיונותיהם וניסיונם, ולקשור אותם לרעיונות ולניסיון של מעצבים אחרים, תוך שימוש באבני בניין של "עקרונות עיצוב" ו"מרכיבי עיצוב". (יעל קלי)

ביבליוגרפיה מקיפה ומומלצת בנושא מגדר וטכנולוגיה בחינוך. הרשימה מורכבת מכמעט 700 פריטים שונים (ספרים ומאמרים), וכוללת מלבד מידע ביבליוגרפי מלא, מילות מפתח והערות. את הרשימה ערכה Jo Sanders, מומחית לשיווין מגדר (Gender Equity), לצורך סקירה ספרותית שערכה בנושא: Gender and Technology: A Research Review והיא עדכנית לשנת 2005.

Visual Thesaurus היא תוכנה שעשויה לשמש ככלי ללמידה: התזאורוס הויזואלי מציג הגדרה מילונית של מילה ורשת של המלים הנרדפות לה, כל זאת על ידי מיפוי נוח ואסתטי בצורת עץ בעל ענפים. באמצעות הכלי ניתן ללמוד על עולם התוכן והתחום אליו שייכת המילה שחיפשנו והוא יכול לסייע לתלמידים במטלות כתיבה שונות. ניתן גם לשמוע ולהאזין כיצד יש לבטא את המילה באנגלית. קיימות אפשרויות סינון (filtering) נרחבות המאפשרת תצוגה פשוטה יותר ומתאימה עבור כיתות בית ספר היסודי. לדעת הכותבת הכלי יכול לשפר איות, אוצר מילים, הכרת מילים נרדפות, לימוד אנגלית כשפה זרה למתחילים (Joanne Troutner)

דיון מוקלט באנגלית אודות המצב הנוכחי של טכנולוגיית עצמי הלמידה בחינוך , גורמים להצלחה או כשלון של מאגרים מבוססי עצמי למידה, תגובת המשתמשים והמפתחים, בעייתיות של שימוש חוזר ועוד. המשתתפים הם מומחים מוכרים העוסקים בתחום מספר שנים, ביניהם דייויד וויילי שאף כתב את אחד מספרי היסוד בתחום (מיטל- משאבי מידע ללמידה מתוקשבת , עלון מס' 26 , יוני 2005) .

מחקר זה הוא חקר מקרה קבוצתי העוסק בקשר בין שלושה משתנים המתייחסים למורים: תחושת אי- הוודאות המקצועית, התפתחות הידע המקצועי ורמת הקליטה של טכנולוגיית המחשב. (יעקב גויסקי)