-
סיכום
ברוב המוחץ של המקרים ההכרעות נעשות מחוץ לשיח על הלומד. פני המחנך לרוב פונים לאחור, אל התוכניות שקובעות השכלתו, אל הסטנדרטים והוראות ה"עשה" שנקבעו עבורו ויקבעו הערכתו. לדעת וייס זהו שורש אלימותה של העשייה חינוכית. עשייה שהיא נחרצת ולא מביטה בפניו של התלמיד עליו היא למעשה פועלת. לפיכך אין מנוס שתלמיד הרואה כי זו עשייה לגיטימית, לומד מכך שניתן להתעלם מזכויותיו ורצונותיו של הפרט וינקוט בעתיד באותם דרכים. ראול וייס מבקש לבסס "תרבות סותרת אלימות" המתמקדת בהוראות "עשה למען" ולא רק "אל תעשה".
-
סיכום
במאמר זה מתואר בקצרה תהליך השינוי שניזום ע"י הפקולטה לחינוך באוניברסיטה קנדית אשר בנתה מחדש את תוכנית הכשרת המורים שם על בסיס עקרונות של חקר ורפלקציה. עיקרו של המאמר מציג את ממצאי מחקר המעקב אחרי יישום התכנית החדשה ומדווח על הממצאים העיקריים לגבי עמדות הסטודנטים להוראה במהלך שלוש השנים בהם הונהגה התכנית ( Renate Schulz and David Mandzuk)
-
לינק
מטרת המחקר היתה לבחון את העמדות והתפישות של הסטודנטים והמורים ביחס להוראה מפתחת חשיבה בתחומי הדעת: מדעים ומדיה, ולהעריך את תפקודי החשיבה שלהם בהוראה ובלמידה. מחקר זה נערך בו זמנית בשלוש מכללות להכשרת מורים בארץ. מהממצאים עולה, כי בקרב הסטודנטים רווחת המודעות וההסכמה על חשיבותה של הוראה המשלבת חשיבה ונחיצותה במערכת החינוך. יחד עם זאת, מרביתם מתקשים בתרגומה האופרטיבי בשדה, והם נוטים לזהות את עקרונות הלמידה הקונסטרוקטיביסטית כהוראה מפתחת חשיבה. בסיום הקורסים, הסתמנה מגמת עליה בשימוש מושכל ב'שפת החשיבה' ובשילוב 'מיומנויות חשיבה גבוהות', כולל ה'חשיבה הביקורתית' בפעילויות המוצעות במערכי ההוראה. רק בודדים הצליחו ליזום ולפתח פעילויות מפתחות חשיבה חדשות ומקוריות, שלא הודגמו בלמידה בקורס (פוירשטיין, וינברגר , סטניגר)
-
סיכום
המונח "אוריינות דיגיטאלית " מתאר לא רק את היכולת להשתמש בתוכנה או להפעיל מכשיר דיגיטאלי, הוא כולל מגוון רחב של מיומנויות מורכבות בתחומים שונים: הקוגניטיבי, המוטורי, הסוציולוגי והרגשי. משתמשים זקוקים למיומנויות אלה כדי לפעול ביעילות בסביבה דיגיטאלית: לקרוא הוראות ממשקים גראפיים: להשתמש בשיעתוק דיגיטאלי של חומרים קיימים כדי לייצור חומרים חדשים ומשמעותיים, להפיק ידע באמצעות ניווט בסביבות היפרמדיה לא- לינאריות, להעריך את איכות המידע ואת תקפותו ולהיות בעלי הבנה בוגרת ומציאותית של ה"כללים" המקובלים במרחב הממוחשב. המאמר מציע מסגרת מושגית מפורטת חדשה בעבור מיומנויות חשיבה הנכללות במונח "אוריינות דיגיטאלית ": חשיבה צילומית – חזותית (photo-visual thinking), חשיבת שיעתוק (reproduction thinking), חשיבה מסתעפת (branching thinking), חשיבת מידע ( information thinking) וחשיבה חברתית-רגשית socio-emotional thinking)). שימוש במסגרת זו לצורך הערכה של איכות עבודתם של לומדים בסביבה דיגיטאלית עשוי לספק לחוקרים ולמפתחים אמצעי תקשורת טובים יותר, שישפרו את יכולת העיצוב וההפקה של סביבות מכוונות-משתמש. (יורם עשת)
-
תקציר
-
לינק
מחקר מעניין על סביבת הלמידה WISE כבסיס להוראת ביולוגיה ומיומנויות למידה ואופנים שונים להתאמתה לתוכנית הלימודים בביולוגיה בישראל. זוהי סביבת למידה המכילה 48 פרויקטים קצרים בנושאים מדעיים בעלי היבטים חברתיים ו/או סביבתיים. במהלך הלמידה, התלמידים קוראים מידע מגוון על הסוגיה המדעית-חברתית, בוחנים עדויות, מעריכים ומציעים פתרונות למחלוקות מדעיות-סביבתיות-טכנולוגיות כגון: מלריה, מזון מהונדס גנטית, דו-חיים מעוותים ואיידס. סביבת WISE מאפשרת לצוות מורים לבנות מערך הוראה ייחודי נלווה למשימות הקיימות באתר. ההוראה באמצעות אתר WISE מאפשרת לשלב רכישת ידע מדעי עם מיומנויות חשיבה גבוהות מסוג הנמקה, חשיבה רפלקטיבית, פתרון בעיות ופיתוח גישה מערכתית (נורית הוכברג, טלי טל)
-
מאמר מלא
המחקר המוצג כאן הוא מחקר גישוש בין-מכללתי בתחום החינוך לחשיבה ביקורתית שנערך בקרב שתי קבוצות של סטודנטים לתקשורת משתי מכללות לחינוך, "אורנים" ו"אחווה", בשנה"ל תשס"ב. כמחקר גישוש השוואתי, מטרתו לבחון, האם אפשר להסתפק בתכנית ללימודי תקשורת כדי לחנך לצריכה ביקורתית של המדיה (המבוססת על טיפוח חשיבה ביקורתית), או שיש צורך לשלב הוראה מפתחת חשיבה בהוראת התקשורת? (מירה פוירשטיין)
-
לינק
חשיבה ביקורתית
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין