חיזוקים
מיון:
נמצאו 4 פריטים
פריטים מ- 1 ל-4
  • לינק

    רן שמשוני, איש חינוך ומומחה למיומנויות למידה, בעל תואר ראשון בהנדסה ותואר שני בחינוך, פרסם רשימה קצרה בכתב העת האינטרנטי "קו לחינוך" ובהם הציג שלוש שיטות לשיפור האווירה בכיתה:

  • לינק

    אפרת מעטוף מדווחת על מערכת מתוקשבת חדשנית ליצירת חיזוקים לגבי התנהגויות תלמידים בכיתה ובסביבת למידה. מערכת classdojo –מאפשרת מתן תגמול על התנהגות חיובית / שלילית. המערכת סופרת את הנקודות שהצטברו ומעניקה לתלמיד ציון אישי. בנוסף מתקבל גם ציון כיתתי, המאפשר בחינה של מרכיביו (תרשים טבעת) – באמצעותו יוכלו המורה והתלמידים לראות מה הן נקודות החוזק שלהם ובמה עליהם להשתפר.

  • לינק

    עיצוב התנהגות הוא אחת הגישות היעילות והנפוצות ביותר לטיפול בבעיות התנהגות. היא מבוססת על עבודתו של ב"פ סקינר, פסיכולוג אמריקני (1990 – 1904) שהקדיש את חייו למחקר על למידה של בעלי-חיים ובני-אדם. תכנית החיזוקים, כגורם מרכזי בעיצוב ההתנהגות, נקבעת על-ידי המורה. הוא יכול להחליט על "חיזוק קבוע", הניתן בעקביות בכל פעם שהתלמיד מתנהג כהלכה. מתכון כזה מתאים במיוחד, כשנחוץ להקנות חומר או הרגל חדש. לדוגמה, בכל פעם שהתלמידים נכנסים בשקט לכיתה, מתיישבים ופותחים מחברות, המורה מעניקה לקבוצה שלהם ציון מצטבר, שיוביל לקראת פרס בעתיד. אולם המחנך יכול לבחור גם ב"חיזוק חלקי" הניתן מדי פעם. מתכונת זו עדיפה, כאשר נרכשו כבר הרגלים, והמורה מבקש לשמר אותם. מושג מרכזי נוסף הוא "הכחדה" – התנהגות נעלמת בהדרגה, כאשר אין מחזקים אותה. התעלמות המורה מהתנהגות מפריעה של תלמיד ודרישה מחבריו להתעלם גם כן היא דוגמה טובה לכך ( אליעזר יריב).

  • לינק

    מחקר של החוקרת פרופסור קרול דווק מאוניברסיטת סטנפורד, שבילתה את 10 השנים האחרונות בחקירת ההשפעה של מסרים חינוכיים שונים על ילדים. דווק ועמיתתה, ליסה בלקוול, בדקו את ההשפעה של התערבויות חינוכיות שונות על 70 תלמידים, בעלי הישגים נמוכים. חלק גדול מעבודתה של דווק בודק את ההשפעה של סוגים שונים של חיזוקים. בניגוד לאמונה הרווחת, היא גילתה שמתן שבח לילדים על היותם חכמים, עלול להיות בעל השפעה שלילית על הישגים בלימודים. לעומת זאת, אם משבחים אותם על המאמץ שהשקיעו, יש לכך השפעה חיובית. ילדים שזוכים מגיל צעיר למחמאות על האינטליגנציה המולדת שלהם, מתמקדים תכופות בהגנה על הדימוי שלהם כ"חכמים" . ילדים שזוכים מגיל צעיר למחמאות על האינטליגנציה המולדת שלהם, מתמקדים תכופות בהגנה על הדימוי שלהם כ"חכמים". במחקר, נטו ילדים אלה לוותר בקלות כשהועמד בפניהם אתגר אינטלקטואלי, או כשהם לא קלטו את הדברים מיד. הם החלו גם להפחית מערכם של מאמצים ולהתייחס לעבודה קשה כאל משהו שסותר את הדימוי שלהם כ"ילדים חכמים". בסופו של דבר, שבחים רבים ביחס לאינטליגנציה המולדת, עלולים לגרום להערכה נמוכה מדי של היכולות: מכיוון שהם מפחיתים מחשיבות המאמץ, הם עלולים להגיע למסקנה שכישלונם להבין כל דבר באופן מיידי מוכיח שהשבחים הקודמים שקיבלו לא היו מוצדקים.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין