מקצוע ההוראה הוא אחד הנדרשים ביותר ואף על פי כן שיעורי הפרישה ממנו, במיוחד בקרב מורים חדשים, גבוה במיוחד. לעובדה זו סיבות רבות: יחס בלתי מכבד מצד הסביבה, דרישה להשקעת זמן רב ומשאבים מעבר לשעות ההוראה ועל חשבון הזמן הפרטי, בעיות מנהלה (ומנהלים), חוסר סיפוק בעבודה, חוללות עצמית נמוכה, ושינוי קריירה.

המאמר אינו עוסק בחונכות בחינוך דווקא אלא במושג "חונכות קבוצתית" ובמשמעותו. ניתן לגזור מהסקירה והדיון גם ליחסי חונכות בהתכשרות להוראה ובמסגרת ההתמחות. לחונכות קבוצתית תפקיד חשוב בלמידה ובצמיחה, בייעול ארגונים ובהתפתחות וקידמה של קהיליות שלמות. הקהילייה המדעית שהחלה לחקור את תופעת החונכות הקבוצתית התמקדה עד כה בעיקר ברציונל ובתוצאות שלה (Mullen, 2009 ,Darwin & Palmer, 2009). עדיין יש צורך לחקור ולהסביר דרך עבודה זו ולהציע בסיס ופרמטרים לבחינתה ולהבחנה בינה לבין חונכות בזוג (Jonathan Kroll).

הקשר (context) המחקר המוצג הוא בית ספר להתפתחות מקצועית למורי מורים. אחד המאפיינים הייחודיים של בית הספר הוא עבודתם של טיוטורים שהם עמיתים של הלומדים בתוכניות הלמידה השונות המתקיימות בבית הספר. מורי מורים רבים נכנסים למקצוע ההכשרה "באופן מקרי" לאחר הוראה בבית ספר או באקדמיה, ללא הכשרה מוקדמת לתפקיד, ונדרשת להם תקופת זמן ארוכה לבניית התפקיד ולגיבוש הזהות המקצועית החדשה.המאמר מציג דגם של התפתחות מקצועית הכוללת מרכיב טיוטוריאלי ומתמקד באינטראקציה בין חונכים למונחים כפי שהיא נתפסת ע"י המונחים (Reichenberg, R., Avissar, G., Sagee, R).

מחקר זה בחן את ההשפעה של מודל חונכות עמיתים על התפיסות של סטודנטים להוראה את התמיכה הפסיכוסוציאלית שקיבלו מעמיתיהם במהלך הפרקטיקום בויטנאם (Nguyen, Hoa Thi Mai, 2013).

נותחה תוכנית שבה מתכשרים-מתקדמים לימדו מתכשרים-מתחילים דרכים לתכנון שיעור ואסטרטגיות הוראה יעילות. הסטודנטים החונכים עבדו בהדרכת מורי המורים שלהם. המחקר היה איכותי ועשה שימוש בראיונות אישיים ובסקרים פתוחים. שיתוף בוגרי המכללה כחונכים סייע בכמה דרכים: כל המתכשרים החדשים למדו כישורים מרכזיים בתכנון שיעורים בתקופה קצרה ביותר כשהיו מעורבים מעורבות פעילה בהתנסויות אותנטיות. הם נהנו מעבודה עם עמיתים מנוסים ומהשיח עימם על למידה, תקוות ותחומי עניין/דאגה שונים. המתכשרים, גם הנושרים, בטאו הערכה לכך שהיה מי שעמד לצידם וסייע להם להתגבר על מכשולים. הדבר חיזק את תחושת הביטחון ואת התחושה שיש ל תוכנית מחויבות ליצירת אווירה של אכפתיות ולקידום הלומדים בה ( Faucette, N., & Nugent, P) .

התנאים הרצויים לחונכות מצליחה כוללים פיתוח של נהלים יעילים לבחירה של חונכים ולקישורם למונחים, תמיכה הקשרית בחונכות וחשיפת חונכים לאסטרטגיות של חונכות. חונכות יעילה נמצאה כתלויה בחלקה ברצון המונחים להשתתף בתהליך ובכשירות חונכיהם. המאמר בוחן תוכנית חונכות שבה חונך ומונחה עובדים יחד בדגם של חונכות עמיתים, כשהחונך הוא עמית מעט יותר מנוסה מהמונחה ומתקיימת למידה הדדית. ייחודה בכך שהיא נבנתה סביב המסגרת העיונית של תיאורית הלמידה החברתית (Bandora, 1986, Vigotsky, 1986), וציוותה חונכים ומונחים לעבודה משותפת. עיקרה היה לספק תמיכה (פיגומים) למתכשרים בשנה הראשונה ע"י מתכשרים מהשנה השנייה או השלישית שנתפשו כבעלי ניסיון רב יותר אך בטווח ההתפתחות של המונחים. רוב הנחקרים רכשו תפיסות חיוביות של חונכות עמיתים ורבים גילו אחריות ונכונות להיות חונכים-עמיתים בעתיד. התקווה היא שכאשר יעשו זאת חלק מהמתחים שהתגלו בהפעלת תוכנית ניסיונית זו ייעלמו. דגם זה – חונכות-עמיתים במסגרת של התנסות מעשית בהכשרת מורים – נמצא כבעל רווחים רבים. למרות המורכבות יש בו הבטחה להכשרת מורים שבצד השאיפה לאוטונומיה יידעו גם לעבוד בשיתופיות עם אחרים ולהתכשר טוב יותר למקצוע ההוראה ( Grierson, A).

במאמר מובאת סקירת מחקרים העוסקים בחונכות בהכשרת מורים. בשנים האחרונות חונכות הפכה שכיחה יותר ויותר בתוכניות הכשרה, לפעמים גם על חשבון הדרכה פדגוגית (Price & Chen, 2003, Walkington, 2005b, Zeegers, 2005). אם כי היא אינה פעילות המוגדרת בצורה בהירה דיה. מסקירת הספרות עולים שני גורמים משפיעים נוספים על החונכות: א) תפקידי החונכות שהמשתתפים מבצעים משתנים בהתאמה לשלב ההתפתחות המקצועית שבו נמצא המונחה (Rajuan et al., 2007); ב) שילוב מספר חונכים בעבודה עם מונחה, כשכל חונך מתמקד בתחום אחר ובשלב התפתחות מקצועית אחר (D'Abate & Eddy, 2008), עשוי להביא להצלחות בעבודת המונחה (Ambrosetti, A., & Dekkers, J.).

סטודנטים המתחילים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה חשים בידוד וחוסר ביטחון. גם העצמאות הנדרשת, ההתוודעות לטכנולוגיות חדשות והצורך לאזן בין העבודה האקדמית לבין מחויבויות אחרות של עבודה ומשפחה מקשים עליהם, והשפעתם ניכרת במונחים של הישגים ונשירה . כדי להתמודד עם היבטים אלה פותחו בחלק מהמוסדות תוכניות חונכות שמטרתן לתמוך בסטודנטים בשנה זו. מטרת המחקר המוצג במאמר הייתה לפתח ולנסות תוכנית חונכות מסוג זה במסגרת לימודי הכשרה להוראה לתואר ראשון. המאמר מתמקד בחונכות מנקודת המבט של החונכים, שהבנתה חשובה כדי להעלות את איכות התוכניות וכדי לחזק את תחושת המסוגלות העצמית של החונכים ( Heirdsfield, A.M., Walker, S., Walsh, K., & Wilss, L).

המאמר מדווח על ממצאים איכותיים של חקר מקרה על הרווחים שיש למורה הנוטל על עצמו תפקיד של חונך למתכשר להוראה בתוכניות הכשרת מורים. המחקר מתמקד בחונכים שהם מורים בבתי ספר בקהיליות פריפריאליות באוסטרליה. שאלת המחקר עסקה בהשפעות שיש לחונכות על המורים החונכים/המאמנים עצמם ובכך ייחודו. בנוסף הייחוד הוא בהתייחסות לאוכלוסייה פריפריאלית כפרית , בניסיון לחקור את הגורמים המשפיעים על ההתפתחות של החונכים במסגרת ההתנסות המעשית ובמתודולוגיה המאפשרת לחונכים לספר את סיפור התנסותם המקצועית בדרך רפלקטיבית .ראוי שהמוסדות המכשירים והמעסיקים יסייעו למורים חונכים לאמץ בתפקידם זה עדשות מקצועיות ע"י כך שישתתפו בתהליך של רפלקציה, פיתוח קונצפטואלי, ומתן הכרה אקדמית או מקצועית לתהליך, גם אם יחסים ותפיסות של כוח מקשים דווקא על מורי המורים הנכנסים לבתי הספר להדרכת המתכשרים ( Simpson, T., Hastings, W., & Hill, B.).