הערכת הישגים
מיון:
נמצאו 23 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    דו"ח מחקרי זה בוחן בעין ביקורתית 19 מאמרים, ספרים, ניירות מדיניות ודו"חות מחקריים שפורסמו בשנים 2020-2010 ועוסקים בהערכת תוכניות להכשרת מורים בארה"ב. בעזרת הניתוח המטא-אנליטי הזה, מציג המאמר את הגישות הנפוצות ביותר להערכת מורים ומספק תובנות והמלצות לעוסקים בתחום.

  • תקציר

    ספרות המחקר העוסקת בסטודנטים בני ובנות הדור הראשון במכללות מתמקדת במידה רבה באתגרים, במכשולים ובחסמים שהם עלולים לחוות עם כניסתם בשערי המוסדות להשכלה גבוהה. לעומת זאת, שאלת זהותם כלומדים, learners, לא בוררה די הצורך, ואין בידנו עדיין תשובה בהירה על השאלה כיצד תופסים אותם החוקרים ככאלה. סקירה שיטתית זו מבקשת לענות על צורך זה, למלא פער מחקרי זה. הסקירה בוחנת את האופן באמצעותו חוקרים לומדים וממשיגים את הסטודנטים בני הדור הראשון כלומדים.

  • תקציר

    האקדמיה עברה למסלול המהיר. ההתייעלות (הכוונה במיוחד לאוניברסיטאות תאגידיות) האיצה את השעון ובתוך כך נפגעו ההוראה, המחקר והסולידריות בין העמיתים. 'תנועת ההאטה' – שהחלה אמנם בקריאה לחזור לאוכל איטי (כתגובה לגל האוכל המהיר ולנזקיו) – מציבה אתגר לקצב המטורף ולהומוגניזציה המאפיינת את התרבות העכשווית. עתה יש המבקשים לאמץ את עקרונות ההאטה גם לחינוך ולהשכלה הגבוהה בפרט מתוך תקווה שכאן עשוי להימצא הפיתרון לזמן הדוחק תוך שמירה על חינוך הומניסטי המתנגד להשלכות ההרסניות של תהליך הקורפוריזציה של האקדמיה.

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה הייתה ניסיון לחקור את התוצאה של השגת חשיבה ביקורתית של לומדים כאשר הפיתוח שלה מוחדר לתוך הוראת נושא לימודי עם תמיכה פדגוגית וטכנולוגית. אסטרטגיית הכיתה ההפוכה יושמה כדי לשלב את הלומדים בהכנה ללמידה מקוונת לפני השיעור, דיון קבוצתי כיתתי בתוך כיתה דיגיטלית ולמידה מורחבת לאחר השיעור תוך שימוש בפלטפורמה של למידה חברתית. מבחני החשיבה הביקורתית מצאו שלתלמידים היו ביצועים טובים במשימות של זיהוי ההיפותזה, אינדוקציה ודדוקציה; ומספר הישגים במשימות של הסבר והערכה (Kong, Siu Cheung, 2015).

  • לינק

    הערכת הישגים בדמות ציונים משטיחה את הלמידה, מעודדת מוטיבציות חיצוניות והשוואה חברתית. היא פוגעת באוטונומיה של הלומד ועלולה לפגוע גם בתחושת המסוגלות שלו (למפרט, 2013). במשך שתיים עשרה שנים ולאחר מכן בלימודי התואר הראשון, אנחנו מורגלים לעשות את הנדרש מאיתנו בבית הספר (שיעורי בית, עבודות, מבחנים וכולי) על מנת לרצות את המורים שלנו (ואולי את ההורים) ולעמוד בציפיות שלהם (שהפכו אולי גם לציפיות שלנו) (ורד רפאלי).

  • לינק

    ארצות הברית תקועה עם הירושה החינוכית של הנשיא הקודם. התקשורת חושפת את מחירם של המבחנים הסטנדרטיים: רמאויות. הנשיא אובמה ושר החינוך שלו כבר מציעים תיקונים והקלות. הערכת יתר של תלמידים, התברר באיחור גם לאמריקנים, פוגעת בחינוך . עולם החינוך בארצות הברית כמרקחה. הנשיא אובמה ושר החינוך ארני דנקן הכריזו על ויתורים שייתנו למדינות שלא יעמדו בסטנדרטים שהוצבו לבתי הספר במסגרת החוק “שום ילד לא נשאר מאחור” (No Child Left Behind). ( אבי קפלן ).

  • לינק

    הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) מתכבדת להביא להלן את תמצית הממצאים ממחקר פיזה 2009. המחקר נוהל ובוצע בישראל על-ידי צוות ראמ"ה (ד"ר ענבל רון-קפלן, ד"ר יואל רפ, וגב' אימאן עואדיה). ממוצע ההישגים באוריינות קריאה בישראל הינו 474 (ממוצע ה- OECD הינו 493). ממוצע זה מדרג את ישראל במקום ה-36 מבין 64 המדינות שהשתתפו במחקר פיזה 2009. מגמות בהישגים לאורך השנים: בין שנת 2006 לשנת 2009 ההישגים של תלמידי ישראל באוריינות קריאה עלו ב-35 נקודות (ובסך הכול ב-22 נקודות משנת 2002). מבין המדינות המשתתפות ישראל נמצאת במקום השלישי במידת השיפור בהישגים. השיפור בין 2006 ל-2009 בא לידי ביטוי גם בהתפלגות התלמידים על-פני רמות הבקיאות: שיעור התלמידים ברמות הבקיאות הגבוהות עלה ב-2% (בנוסף לעלייה ב-1% מ- 2002), ושיעור התלמידים ברמות הבקיאות הנמוכות ירד ב- 12% (לאחר עליה של 6% בין שנת 2002 ל- 2006).

  • לינק

    המחקר הנוכחי מבקש לבחון את יחסי הגומלין בין הערכה חיצונית לבין למידה ארגונית במטרה להעריך באיזו מידה היכולת להפיק תועלות מתוצאותיה של הערכה חיצונית טמונים באיכותה של הלמידה הארגונית. המחקר בוחן את הזיקות שבין מאפייני הלמידה הארגונית הבית ספרית לבין הערכה חיצונית באמצעות מבחני המיצ"ב: בהתייחס להיערכות לקראתם, לשימוש בתוצאותיהם ולקשר שלהם להישגי הלומדים במבחנים אלה.ממצאי המחקר העיקריים ברובד הכמותי מצביעים על מתאמים חיוביים מובהקים בין משתני הלמידה הארגונית (מכניזמים, תרבות ומדיניות) למשתני הפקת תועלת מההערכה (ניתוח נתונים ופעולות מונחות נתונים). למכניזמים ללמידה ארגונית על משתניו השונים (מכניזם להערכה, לפיתוח מקצועי ולטיפול במידע) יש מתאמים רבים יותר ומובהקים סטטיסטית עם משתני ההישגים בהשוואה למתאמים של משתני תרבות הלמידה (ערכים ומדיניות) לבין הישגים. באופן כללי ניתן לומר, שמנגנוני הלמידה בכלל ומנגנוני הערכה בפרט מסייעים בהבניה של למידה משמעותית, מקדמים למידה מתוך נתוני המיצ"ב ומקדמים את האפקטיביות הבית ספרית ( חני שלטון) .

  • לינק

    מדי פעם מתפרסמים מחקרים כאלו או אחרים המראים לכאורה כי הסביבות המתוקשבות אינן גורמות לשיפור הישגי התלמידים. על רקע זה כתבה ד"ר רות ריינרד מאמר מאיר עיניים על הבעייתיות של מדידת הישגים חינוכיים סטנדרטיים בסביבות למידה מתוקשבות. לדעתה של ד"ר רות ריינרד כל נקודת המוצא לבדיקת הישגים לימודיים בסביבה מתוקשבת מבוססת על תפיסות שגויות והנחות יסוד שגויות. אותם גורמים המנסים להעריך בכלים קיימים ונורמטיבים את השינוי החינוכי בסביבה מתוקשבת, הם למעשה חסרי תובנה וחסרי מודעות למציאות המורכבת של למידה בסביבה מתוקשבת.הסביבה המתוקשבת לא נועדה בהכרח לשפר את ההישגים הלימודיים של התלמידים אלא לשפר את חווית הלמידה של הלומד, המוטיבציה שלו ובמידה רבה את כישורי החשיבה שלו.

  • לינק

    הערכה היא חלק בלתי נפרד מתהליכי הוראה-למידה. המיצ"ב הוא כלי הערכה חיצוני רחב היקף השייך לתחום של הערכת לומדים, ונועד לשמש כלי להערכה מעצבת: "לתת לבתי הספר כלי לתכנון, לשינוי, לקידום ולשיפור עבודת בית הספר". במחקר נבדקו תפיסותיהם של מנהלים ושל מורים את מטרות המיצ"ב בהשוואה להצהרות של משרד החינוך. לשם כך נערכו ראיונות פתוחים עם 30 מנהלים ועם 92 מורים. מהממצאים עולה שלדעת המנהלים והמורים, בדיקת הישגי התלמידים היא המטרה העיקרית של המיצ"ב, והם לא רואים במטרת המיצ"ב כלי עבודה, כפי שמשרד החינוך מצהיר. גם אופי תפקידים בבית הספר משפיע על תפיסת המיצ"ב כהערכה מעצבת או שיפוטית. מנהלים רואים במיצ"ב בעיקר כלי להערכה מעצבת, בעוד מורים תופסים אותו בעיקר כהערכה שיפוטית. בקבוצת המורים- אלה הממלאים תפקידי ניהול רואים במיצ"ב גם כלי להערכה מעצבת, בעוד מורים שאינם בתפקידי ניהול רואים בו כלי שיפוטי. מורים המלמדים את מקצועות המיצ"ב מודעים יותר למטרותיו ממורים המלמדים מקצועות שאינם נבדקים במיצ"ב ( קליגר, אביבה).

  • תקציר

    נייר עמדה של צוות החשיבה במכון מופ"ת בנושא הערכה כמקדמת תהליכים במכללות. הצוות רואה חשיבות בשילוב הערכה בהכשרת מורים בהקשר לשלושה תהליכים עיקריים המתנהלים בה: למידה של סטודנטים להוראה, הוראה של מורי המורים והניהול המוסדי. נייר העמדה מופנה למנהלי המכללות, לסגל ההוראה ולבעלי תפקידים הן במוסדות להכשרת המורים והם באגף להכשרת המורים במשרד החינוך ומטרתו לעודד שימוש מקצועי יותר בתהליכי הוראה בדרכים שמתגברות על הבעיות השונות הקיימות בהערכה המתבצעת כיום.

  • לינק

    המדריך המוצג מיועד ליצור תשתית שתאפשר לכל מעבירי ההשתלמויות בתחום ההערכה ולכל המשתלמים לדעת את היקף הידע, את תחומי ההתנסות ואת השימושים בפועל שלהם נדרשים העוסקים במדידה והערכה בחינוך. כתיבת המדריך מבוססת על המסגרת המוצעת ע"י ועדה המומחים שפעלה בתמיכת היזמה למחקר יישומי בחינוך (2004), תוך שהוא מוסיף לה נדבך נוסף בפירוט הנושאים, המטרות, תתי-מטרות והשימושים בפועל של המשתלמים, אותם יש לכלול בהשתלמויות בתחומי מדידה והערכה. בנוסף, המדריך כולל המלצה בנוגע למערך הליווי וההנחיה במהלך ההשתלמות, קריטריונים למנחים בהשתלמויות במדידה והערכה והמלצות כלליות אחרות בנוגע למבנה ההשתלמות ומהלכה. (חגית הרטף)

  • מאמר מלא

    מרכזיותה של הערכה מעצבת בקידום הלמידה ובשיפור ההוראה איננה שנויה במחלוקת. אולם, בפועל המורים מתקשים ליישם אותה באופן יעיל בכיתותיהם. לאחרונה הולכת וגוברת ההסכמה לגבי הפוטנציאל של טכנולוגית האינטרנט ביישום הרעיונות העכשוויים של ההערכה. בהרצאה במסגרת כנס מו"ח 2007 הוצגו היתרונות והפוטנציאל של טכנולוגיית האינטרנט לשיפור תהליכים של הערכה מעצבת בבית ספר והוצגה מערכת הערכה חדשנית מבית מטח, אופק-הערכה (http://ofek.cet.ac.il), כמאפשרת מימוש של פוטנציאל זה, תוך שיתוף ברשמים ראשוניים מהתנסויות של בתי ספר במערכת (הלנה קימרון, טלי פרוינד, חני שלטון)

  • סיכום

    תפקידי ההערכה של המורים מתרחבים, ואחריותם כמעריכים גדלה. המורים נדרשים לאסוף נתונים גם ברמת הכיתה וגם ברמה הבית ספרית על תהליכי ניהול והוראה שמשתנים עם מעבר המוסד לאוטונומיה בית ספרית. עליהם לשפוט תהליכים אלה מתוך מודעות לאחריות הציבורית של בית הספר להגדיל את תפוקותיו החינוכיות. המחברת טוענת כי הכשרת המורים חייבת לתת מענה לתהליכי שינוי אלה, ולהציע מסגרות של למידה ושל התנסות התואמות את מגוון תפקידי ההערכה של המורים כיום. מסגרות למידה והתנסות אלו יסייעו למורים להתמודד עם הקשיים המלווים את תהליכי ההערכה. המחברת מציגה ומפרטת במאמר מודל להכשרת מורים בהערכה (אפרת דרורי)

  • מאמר מלא

    הרצאה בכנס מו"ח 2005 אשר במהלכה מתדולוגיה מעניינת להערכת קידום ההישגים בכישורי כתיבה בסביבה. השאלות המרכזיות: כיצד מזהים התקדמות אישית בהישגים בתחום כה מורכב כמו הבעה בכתב בהיקף רחב של משתתפים? כיצד מעריכים פרויקטים שונים עם מטרות שונות ואוכלוסיות יעד שונות בגילאים שונים? כיצד מתאימים את כלי ההערכה לסביבה מתוקשבת? המענה לשאלות המרכזיות היה באמצעות השוואה הוליסטית של תוצרי כתיבה, המבוססת על אינטגרציה גמישה של מכלול קריטריונים להערכה. ההבדל בין הפרויקטים בא לידי ביטוי במשימת הכתיבה הניתנת לתלמידים, אך לא בשיטה. האתגר העיקרי של השיטה: להקטין מידת הפולשנות של הערכה, כלומר לאפשר פרוצדורה דומה עבור פורומים פתוחים: שליפת הטקסים המוקדמים והמאוחרים של התלמידים, בלי שהמורים והתלמידים ירגישו בנוכחותה של הערכה (הלנה קימרון, ריטה סבר' חני שלטון ואורית שפריר)

  • מאמר מלא

    הרצאה מאת פרופ' יצחק פרידמן מיום העיון שנערך במכון מופ"ת בנושא: "מדידה והערכה, אחריותיות ושקיפות ככלי ניהולי לשירות מערכת החינוך", המציגה מאפיינים של בתי ספר שלא ימצוא סטנדרטים והשפעתם החיובית והשלילית של "מבחנים קריטיים" והשפעתם על אקלים בית הספר. לדעת פרידמן סטנדרטים יכולים להועיל למערכת אך יש לשמור על מדידה מתונה בלבד שתסייע לסטנדרטים למלא תפקידם ולא תגלוש לתחום של מבחנים קריטיים.

  • סיכום

    מטרת המאמר לבחון את שימושיו של התלקיט ככלי להערכת הישגים בחינוך הגופני. במאמר מועלות שתי טענות עיקריות: א. למרות שכיחות השימוש במבדקי תוצאה בשיעורים לחינוך גופני, ניתן להפיק תועלת רבה מהתלקיט ככלי להשבחת הלמידה של מיומנויות מוטוריות אישיות וקבוצתיות. ב. כדי שמורים לחינוך הגופני ישתמשו ביעילות בתלקיט בעבודתם המעשית במסגרות למידה בית ספריות, יש לאפשר למתכשר להוראה להכין תלקיט ולהיחשף ליתרונות של כלי זה כבר בשלבים מוקדמים של תהליך הכשרתו. (סימה זך, רוני לידור)

  • סיכום

    “השלם גדול מסך חלקיו?" לדעת Shindler מיומנויות של שיתוף פעולה הן הכרחיות עבור תוכניות הכשרה של מורים, אשר צריכות לשאוף וליישם סטנדרטים של עבודת צוות ולמידה שיתופית.אלא שמעט מאוד קורסים באוניברסיטאות החדירו את העבודה המשותפת לפרקטיקת ההערכה שלהם. אחד מהגורמים לכך עשוי להיות תפיסה של חוסר תוקף לגבי שיטות אלו.מחקר זה עורך בדיקה כמותית לתוקף של כתיבת מבחן בעבודת צוות משותפת בשני מוסדות גדולים להכשרת מורים. הגדרת התוקף נעשתה על פי 4 ממדים של תקפות, מהימנות, יעילות והשפעה על הלומד: ממצאי המחקר מצביעים על כך שתנאים של הערכה שיתופית (collaborative assessment) הועדפו כאשר נבחנו מול ארבעתם.המשתתפים חשו כי בחינות משותפות היו הוגנות במהותן ובעלות ערך יותר מאשר בחינות אישיות, לאור העובדה שסיפקו בפועל ובאופן אפקטיבי הקשר של מיומנויות למידה. מעבר לכך, המשתתפים דיווחו על יותר מוטיבציה בלמידה, תעוזה מחשבתית וביקורתיות, ורמת למידה מעמיקה יותר תוך כדי התהליך.

  • סיכום

    מאמר זה טוען שמבחנים מספקים מידע לבחינת אחריותיות ואינם מהווים שיטה בפני עצמה. תוצרים מוצלחים יותר הושגו במדינות ובמחוזות, שהתמקדו בהיבטים רחבים יותר של אחריותיות, כולל השקעות בידע מורים ובמיומנויות, בניהול בתי הספר לתמיכה בלמידה של מורים ושל תלמידים ובשיטות הערכה המניעות רפורמות קוריקולריות ומשפרות את ההוראה. המאמר מציג גישה העושה שימוש אחר בסטנדרטים: לא כאמצעי לפיקוח ולתגמול או הענשה, אלא כאמצעי לשיפור ההוראה ולקידום התלמידים. (Darling-Hammond, L)

  • לינק

    לקט מקורות מידע בנושאי הערכה של למידה מתוקשבת . סקירה מקיפה של שיטות הערכה ודו"חות הערכה בתחום הלמידה המתוקשבת , מדדים להערכת האפקטיביות של למידה מתוקשבת. קריטריונים להערכת קורסים מתוקשבים . הלקט נאסף ע"י מרכז המידע של מיט"ל באוניברסיטת בר אילן .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין