הנחיית עמיתים
מיון:
נמצאו 11 פריטים
פריטים מ- 1 ל-11
  • תקציר

    אין רק דרך אחת להעניק משוב, להדריך מורים ולהעביר מידע. דרך חלופית המוצעת במאמר זה היא ניתוח מידע באופן שיתופי. בשיח מסוג זה, המנחה והמורה מתקשרים כשווים, מנהלים דיאלוג פורה ומפרה, מייצרים דינמיקה חברתית-רגשית בטוחה ומנסים להסתכל על הדברים מנקודת ראות חיצונית ואובייקטיבית.

  • תקציר

    במאמר זה, המחבר חקר את המאפיינים החיוניים של המשתתפים להנחיה של קבוצת עמיתים. תריסר נשים ברמה ניהולית שיתפו את סיפורי הניסיון שלהן כמשתתפות בקבוצות להנחיית עמיתים. הניתוח התמטי שימש כדי לחקור את הנתונים הנרטיבים מראיונות אלה (Kroll, J., 2017).

  • לינק

    המאמר מדווח על גישה חדשה להתגברות על חסמי השפה והתרבות להשתתפות בקורסי מוּק (Massive Open Online Course – MOOC). ההנחה היא שהצבה זה לצד זה של אנגלית כשפת ההוראה, המשמשת לאינטראקציה עם חומרי הקורס, והשפה המועדפת של הלומד כשפת ההשתתפות, המשמשת לאינטראקציה עם עמיתים ועם מסייעים, עדיפה על פני שימוש ב"אנגלית בלבד" לצורך השתתפות בקורס מוּק(Jean-Francois Colas, Peter B. Sloep, and Muriel Garreta-Domingo, 2016).

  • לינק

    מיהו הטיוטור – מנחה עמיתים? מה מאפיין את תפקידו? ומה מייחד אותו מכל תפקידי ההנחיה וההדרכה המוכרים במקצועות האקדמיים השונים? ספר זה יעסוק בשאלות אלה תוך כדי הצגת מגוון מודלים של הנחיה טיוטוריאלית הפועלים בבית הספר ללימודי התמחות מקצועית, וינסה לעמוד על תרומתה של הנחיה ייחודית זו להתפתחותם המקצועית-אקדמית של סגל המרצים מהמכללות לחינוך. כל פרקי הספר הם פרי מחקריהם של אנשי סגל בית הספר. על יסוד מגוון מתודולוגיות מחקריות הם מסרטטים את תפיסת התפקיד של הטיוטור-מנחה מנקודת מבט כפולה: הן של המתמחים-המרצים הלומדים הן של הטיוטורים-המנחים. הספר נועד להעשיר ולהרחיב את הידע בתחום ההנחיה בכלל ובתחום הנחיית עמיתים בפרט. מעגל רחב של אנשי חינוך ואחרים העוסקים בהנחיה עשוי למצוא בו עניין כמו גם כלי עזר שמיש ומועיל (רבקה רייכנברג, רחל שגיא ומרים מבורך).

  • לינק

    תחום ההנחיה , החונכות וההדרכה בחינוך התפתח רבות בעשור האחרון ולכן נוצר צורך בגיבוש תאורתי ומתודולוגי של תהליכי החונכות והנחייה המשולבים בהדרכה. על מנת להגיע לתובנה מחקרית טובה יותר של התחומים המשיקים האלו זימנו עורכי האסופה כותבים מרחבי העולם בעלי ידע רב וניסיון בתחומים אלו. אסופת המאמרים החדשה על חונכות והנחייה נועדה לענות על צורך זה . עורכי האסופה, Dr Sarah J Fletcher ופרופסור Carol A Mullen השקיעו מאמץ רב לגיבוש התובנות המחקריות של התחום והביאו לידי ביטוי את המומחיות של כותבי המאמרים באסופה חשובה זו.

  • לינק

    בהתבסס על תיאוריית התפקיד ורעיונות סוציו-קונסטרוקטיביסטיים לגבי למידה, מחקר זה בוחן כיצד הנחיית עמיתים יכולה לתמוך בלמידה של המנחים. המדגם הורכב מעשרה מנחים עמיתים לביולוגיה, בני 16-17, העובדים עם עשרים ואחד תלמידים בני 14-15 הלומדים בכיתת מדעים על פני שמונה שבועות. כאשר המנחים העמיתים השתמשו בשאלות שהתשובות עליהן ארוכות, הייתה הוכחה לרפלקציה לגבי הלמידה שלהם ולקישורים שנעשו על ידם בין התחומים הקונספטואליים ( Galbraith, Jonathan; Winterbottom, Mark).

  • לינק

    המחקר המבוסס על שלושה מיזמים נפרדים ברחבי העולם של הנחיית סטודנטים עמיתים בלמידה מתוקשבת , מצא כי להנחיית עמיתים בקורסים מתוקשבים יש השפעה משמעותית. מתוך ממצאי שלושת הפרויקטים המתוקשבים ללמידה מתוקשבת באנגליה, ניו זילנד ודרום קוריאה נמצא כי יצירת מערכת תמיכה פעילה של למידת עמיתים והנחיית עמיתים בקורס מתוקשב מפחיתה את הנשירה של הלומדים , לפחות ב20% ומשפרת משמעותית את כדאיות ההשקעה בקורס מתוקשב. המסקנות של החוקרים ( הנחשבים כמובילים בתחום התקשוב החינוכי בחינוך הגבוה) מצביעות על כך כי מכללות ואוניברסיטאות הזניחו בשנים האחרונות את מרכיב הנחיית העמיתים ויש לחזק כאמצעי לשיפור אקלים הלמידה וכדרך פעולה מומלצת לצמצום נשירה מהקורס המתוקשב ( Boyle, Frank; Kwon, Jinhee; Ross, Catherine; Simpson, Ormond ).

  • לינק

    מחקר זה בוחן מודל חדש של הוראת עבודת החקר האקולוגית, ה"ביוטופ", תוך הטמעת הנחיית עמיתים (תלמידים "מומחים" מנחים תלמידים "טירונים") ולמידה שיתופית ככלי לשיפור יעילות הוראת ולמידת עבודת החקר האקולוגי. בנוסף, בחן המחקר את עבודת הביוטופ ככלי לפיתוח אוריינות סביבתית. שאלות המחקר: 1. מהם מאפייני ההנחיה של כל תלמיד מנחה, והאם יש תועלת למנחים מעצם פעולת ההנחיה?2. מהם מאפייני השיח, המתרחשים במהלך עבודת החקר, בין התלמידים, והאם השיח מאפשר למידה משמעותית ?3. מהם מאפייני האוריינות הסביבתית הנרכשים במהלך השהייה בשדה המחקר? מחקר זה ממליץ על שינוי בתהליך הוראת פרויקט החקר האקולוגי, הביוטופ. יש לעודד את מעורבות התלמידים בתהליך הלמידה על ידי שיתופם בתהליך הוראת העמיתים והלמידה השיתופית. הוראת העמיתים והלמידה השיתופית מעודדת את התלמידים ללקיחת אחריות ובעלות על עבודת החקר ומקדמת הבנה מעמיקה של המערכת הנחקרת (רונית רוזנשיין ).

  • תקציר

    הספר "מורה נבוכים: חלונות להנחיית מורים" פותח חלונות אל עולם ההנחיה של מורים מתחילים ושל מורים עולים בשלבי הכניסה למקצוע ההוראה. הוא מאפשר הצצה אל סוגיות בהנחיה המאפיינות את המעבר מתרבות של לומד לתרבות של מלמד. הספר קושר את ההיבט היישומי עם המחקרי. הוא מציג מסגרת חשיבה כוללנית על המעשה ההנחיה והצעה לתכנית אופרטיבית לעבודת המנחה בשדה. ספר זה הוא תוצר של תהליך הנחיה שנערך על פי דגם ייחודי להנחיית מורים . קהילת המונחות המתוארת בספר התעצבה תוך כדי עבודת המנחות עם מורים מתחילים. היא התעצבה ברוח העיקרון של שיתוף בבניית התפקיד ההנחיה כמקצוע המתקיים לצד מקצוע ההוראה. ההנחיה התבצעה במסגרת תכנית לליווי מורים שהתנהלה בפקולטה לחינוך של אוניברסיטת חיפה בשיתוף משרד החינוך בשנים 1990-2002 ( רות סטרהובסקי, רחל הרץ-לזרוביץ , לילי אורלנד-ברק ).

  • סיכום

    אחת התוכניות החינוכיות בעולם הראויות להערכה היא מערכת המנחים של פרויקט הכיתות הנבונות בקוויסלנד, אוסטרליה. מדובר בתכנית שיטתית ורציפה המופעלת ע"י רשויות החינוך באוסטרליה להנחיית מורים באמצעות רשת של מורים עמיתים המגיעים מבתי הספר. העיקרון, אולי, מוכר ממדינות אחרות, אך באוסטרליה מקפידים כי המנחים יהיו מורים מצטיינים מבתי ספר המקדישים יום בשבוע להדרכת עמיתיהם בתחומי הצטיינותם הפדגוגית. עדיפות ניתנת למורים מיומנים בתחומי יישומי התקשוב ושילוב האינטרנט בהוראה. המטרה שלהם ממוקדת וברורה, להביא לשינוי אצל המורים בשטח המלמדים בכיתות על מנת להפוך את מתכונת ההוראה והלמידה לחכמים יותר.

  • סיכום

    מאמר זה מתאר את תהליך ההתנסות והפקת הלקחים של מורת מורים חדשה אשר ביקשה מעמיתה מנוסה יותר להצטרף אליה לתהליך שיתופי של ביקורת והפקת לקחים. שתיהן גם יחד התבססו על המודל של הנחייה ורפלקציה שיתופיים (Reflective Peer Coaching). מודל זה הוצע ושופר ע"י החוקרים הבאים: (Nolan, Hawkes & Francis, (1993); Showers & Joyce, (1996. אימוץ מודל הנחייה שיתופי זה נעשה במהלך הקורס ליישומי מחשב בהוראה והוראת מדעים בביה"ס לחינוך באוניברסיטת פלורידה. איסוף נתונים לתהליך הרפלקציה השיתופי התבצע ברציפות באמצעות מערכת התצפיות המחקרית הידועה בשם Pathwise Observation System.(Kara Dawson, Elizabeth Bondy)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין