שאלת המחקר: כיצד יכולות טכנולוגיות דיגיטליות לאפשר אינטראקציות ולמידה שיתופית והערכת מעצבת בין המתכשרים לבין עצמם ועם תלמידיהם?ההתערבות הצליחה במידה שבה התאפשרה למידה שיתופית בהקשר של ההתפתחות המקצועית של המתכשרים. נוצרה גישה חיובית לשילוב למידה כזו בהוראה בכיתותיהם במסגרת ההתנסות המעשית בדגש על משוב עמיתים. חלק מהטכנולוגיות שולבו בקלות ע"י המשתתפים. פיתוח למידה שיתופית בהוראה של המתכשרים בבתי הספר דורשת התפתחות מקצועית ועבודה עם חונכים כדי שהמתכשרים יפתחו פדגוגיות משלהם בהקשר הנחקר. להכשרת המורים תפקיד חשוב במתן אפשרות למתכשרים לנסות ולהתנסות בטכנולוגיות חדשות במסגרת ההכשרה תוך קיום סדר יום פדגוגי המדגיש למידה שיתופית הממוקדת בהערכת עמיתים.

הכותבת מתמודדת עם הדעה השכיחה שהוראת אזרחות צריכה להיות בעיקר בידי המורים למדעי החברה, ומציעה לראות את מורי כל המקצועות כבעלי תפקיד בהכשרה לאזרחות טובה. היא מביאה במחקרה עמדות של מועמדים להכשרה להוראה בהקשר זה. המאמר מציג מחקר על דעות של סטודנטים להוראה על אזרחות. המבוא העיוני כולל מחקרים שעסקו באזרחות בהקשר של מתכשרים להוראה ומורים בפועל ( Martin, L.A) .

הכשרת מורים משמעותית בשני כיוונים: בחיזוק היעילות הראשונית של המורה, ובהגדלת ההסתברות של התמדה במקצוע והתפתחות המתכשרים לכלל מורים מנוסים ויעילים לאחר שלוש השנים הראשונות לעבודתם (Boyd et al., 2007, Clotfelter, et al., 2007). נמצא כי מתכשרים שלא הייתה להם התנסות מעשית ושלא למדו בקורסים מתאימים נשרו פי שתיים יותר בשנת העבודה הראשונה ממורים מתחילים שהוכשרו באופן מלא. כך גם לגבי הנשירה בחמש השנים הראשונות: 49% מבעלי ההכשרה החלופית נשרו לעומת – 30% בקרב המתכשרים בהכשרה מלאה (Henke, Chen, & Geis, 2000 ). כיום יש בארה"ב הזדמנות לחולל רפורמה דרמטית בהכשרה ובהתפתחות המקצועית לאור הקצאת משאבים משמעותית לנושאים אלה. על בתי הספר לחינוך להעלות את רמתם. על מורי המורים לגלות נכונות ליצור שותפויות עם בתי ספר, להתמודד ולשנות את השגרות/הנהלים של האוניברסיטאות המנועים השקעות בהכשרה אקדמית וקלינית טובה, ולהיות חברים בקהילייה המקצועית. משמעות צעדים אלה היא קבלה של צורה אחרת של אחריותיות מקצועית. זהו אתגר קשה אך הוא אולי ההזדמנות הטובה האחרונה לשיפור החינוךברחבי ארה"ב ( Darling-Hammond, L ).

תכנית "חותם" היא יוזמה חדשה ומשותפת של משרד החינוך, ג'וינט ישראל, ותנועת 'הכל חינוך' לגיוסם של צעירים בוגרי תואר ראשון בהצטיינות, להוראה בבתי הספר. התכנית תפעל במסגרת הארגון העולמי Teach for All, המאגד פעילות חינוכית חדשנית במספר מדינות בעולם, בראשן ארצות הברית ואנגליה שגם מובילות את הארגון. משך התכנית הינו שנתיים. לאחר סיום לימודי התואר הראשון יצטרפו לתכנית סטונדטים מצטיינים אשר יעברו סינון קפדני. ביוני יחל מסלול הכשרה אינטנסיבי ומעשיר למשך 5 שבועות וכבר ב- 1 לספטמבר 2010 יצטרפו מורי המחזור הראשון למערכת החינוך וילמדו במסגרת 80% משרה. במהלך שנת הלימודים ימשיכו חברי התכנית ללמוד פעם בשבוע לשם קבלת תעודת הוראה ועם סיומה יוכלו להתחיל בלימודי תואר שני על חשבון התכנית.

ספר זה מציג פסיפס של מחקרים עצמיים של מורי מורים ואנשי שדה, המתארים הן את דרך הבנייה והן את התוצרים של תכנית הכשרה חדשנית נה"ר (נתיב הכשרה רב-מסלולי), שנבנתה במהלך ארבע שנים במכללת לוינסקי לחינוך. הספר מאפשר לעקוב אחר דרך התנהלות פרואקטיבית ויצירתית של קבוצת מורי מורים, שתוך כדי שיח מתמשך, ליבון סוגיות הנוגעות לבעיות יסוד בתכנית ההכשרה ודיאלקטיקה בין הפרקטיקה לתיאוריה עיצבו סביבות למידה חדשניות. המחקרים מעידים על כך שלמרות ההשקעה האדירה במשאבים פיזיים ונפשיים, מורי המורים הללו לא חוו שחיקה אלא חשו צמיחה והתפתחות מקצועית ניכרת . המסר, העובר כחוט השני בפרקים השונים, הוא ש"אפשר גם אחרת". אפשר להכשיר מורים בשיתוף עם בתי ספר, תוך כדי הצבת דרישות אקדמיות גבוהות ובנייה של זהות מקצועית ושל יכולת מקצועית משמעותית של כל השותפים, החל בסטודנטים להוראה דרך מורים ועד למורי מורים ( עורכת : אילנה מרגולין ).

מטרת המחקר הייתה להעריך שיטה משלימה של מתן משוב הדרכתי למתכשרים להוראה. הוערכו ההתערבויות הבאות: א) שימוש במרכיבים הוראתיים, ב) מתן חיזוק להתנהגות ספציפית(BSP),ג) מתן הזדמנויות לתגובה במהלך ההוראה(OTR*). הממצאים מראים שההוראה השתפרה במרכיבים שונים לאחר שהמדריכה צפתה עם הסטודנטים בצילומי השיעורים. שיחות המשוב היו יעילות ותרמו להגברת השימוש במרכיבי שיעור שונים . התנהגות הוראתית שנמצאה כאינידקטור של הוראה יעילה היא זו של מתן חיזוקים להתנהגויות ספציפיות BSP. היועצת הפדגוגית המומחית הזכירה לסטודנטית לתת חיזוקים מילוליים ובלתי מילוליים לתלמידים במהלך ההוראה והפנתה תשומת לב לחיזוקים לא-ספציפיים ולהזדמנויות מוחמצות בהקשר זה. נמצא כי פגישות הייעוץ היו יעילות בהגברת השימוש בהתנהגות זו בשיעורי המתכשרים. המחקר תומך בשילוב של הדרכה והערכה עצמית של שיעורים מצולמים בתוכניות ההדרכה. פגישות בהן המדריך המומחה פוגש את המתכשרים וצופה עמם בשיעור הם פגישות יעילות ומשפרות בהיבטים שונים (Capizzi, A.M., Wehby, J.H., & Sandmel, K.N) .

שאלת המוטיבציה של פרחי הוראה להמשיך ולעבוד כמורים לאורך זמן נחקרת כיום במדינות שונות בעולם לאור הנשירה הגבוהה של מורים מתחילים בשנים הראשונות . המחקר הנוכחי שנערך בכמה מדינות אירופאיות הקיף 198 פרחי הוראה. המחקר ביקש לבדוק את השפעת המניעים הפנימיים (intrinsic and extrinsic motivation) והאקסטריניסטיים או החיצונייים של פרחי ההוראה להישאר בעתיד במקצוע ההוראה. במחקר הנוכחי נבדקו גם הזיקות בין יכולות עצמיות של פרחי ההוראה, איכות תוכניות ההכשרה וההתנסויות בהוראה מבחינת המוטיבציה של פרחי ההוראה לעתיד. עפ"י ממצאי המחקר , אותם פרחי הוראה בעלי יכולות עצמיות גבוהות שאותרו עוד לפני ההכשרה, הם בעלי מוטיבציה פנימית גבוהה יותר להישאר במקצוע ההוראה לאורך זמן , אך גם לאיכות תוכניות הכשרת המורים יש השפעה על המוטיבציה של פרחי ההוראה להישאר לאורך זמן במקצוע ההוראה. עוד נמצא כי לאיכות ההתנסויות בהוראה מעשית יש השפעה לא מבוטלת על המוטיבציה של המורים לעתיד. פרחי הוראה שצברו חוויות שליליות בשלבי ההתנסויות בהוראה היו בעלי מוטיבציה אקסטרניסטית נמוכה מבחינת הרצון להישאר במקצוע בהוראה לאורך זמן (Marjon Bruinsma ; Ellen Jansen ). )

הבלוג "בשביל ההוראה" של המרצה יורם אורעד המלמד את הוראת המדעים במכללת דוד ילין הוא דוגמא טובה להשבחת ההוראה באמצעות כלי web 2.0 באינטרנט. מדובר על בלוג פעיל ומעודכן היוצר עניין רב אצל הסטודנטים להוראה הלומדים בקורסי הוראת המדעים במכללת דוד ילין. מעבר להצגת עקרונות מדעיים והצגת מטלות שונות, הבלוג של יורם אורעד מעורר השראה בכך שהוא מצביע של שיטות הוראה באינטרנט שיש בהן כדי להניע תלמידים בכיתה , כגון הצגת דוגמאות של בלוגים כיתתיים בבתי ספר שונים בישראל. עוד מציג הבלוג פעילויות וניסויים שונים הראויים להערכה של הסטודנטים הלומדים בקורס.

על אף השונות ביניהם, נתיבים החדשים בהכשרת מורים נתפסים כהכשרה "מסורתית", מאחר שהם ממוסדים )עונים על כל תנאי הבסיס שקבעה המל"ג(. על אף השונות בין ארבעת הנתיבים החלופיים, העומדים בתנאי הבסיס, הם נתפסים בעיני רבים כ"הכשרה מסורתית" מאחר שהם ממוסדים . לכן, השימוש במונח “הכשרה חלופית" מטעה, שכן ארבע החלופות קיימות כבר ומקודמות כדי להביא להוראה אוכלוסיות איכותיות ולתת להן הכשרה איכותית. אלה הדוגלים ב"הכשרה חלופית" קוראים תיגר על מכלול החלופות בהכשרה שאינן ממלאות את תנאי הבסיס ובעקבותיה השלמת לימודים תוך כדי עבודה כמורה מתחיל.הרצון להתמודד במהירות עם בעיית הירידה בהישגים הלימודיים ועם בעיית המחסור בכוח הוראה איכותי מציף את השיח על ההכשרה החלופית. אולם לא כל ניסיון המוגדר בארץ כ"חלופי" הוא אכן כזה. תוכניות המואצות לאקדמאים איכותיים במתמטיקה ובמדעים, הפועלות השנה בכמה אוניברסיטאות ובמכללות לחינוך, אינן חלופיות כלל וכלל, שכן הן עומדות בכל תנאי הבסיס הנדרשים! לעומת זאת, התכנית המואצת לאקדמאים איכותיים באנגלית, אשר פעלה בתשס"ט כניסוי באחדות מן המכללות לחינוך, אכן הייתה חלופית שכן היא לא עמדה בתנאי הבסיס שלפיו יש לסיים את ההכשרה טרום הכניסה. ( תמר אריאב).

המאמר מתאר יוזמות של שתי אוניברסיטאות אוסטרליות לשילוב לוח ממוחשב חכם (interactive whiteboards ) במסלולי הכשרת המורים שם. האוסטרלים הם בין הראשונים בעולם בניסיונות לחשוף את פרחי ההוראה לפוטנציאל של הלוח הממוחשב החכם בכיתה. לצורך כך, מיקדו שתי האוניברסיטאות האוסטרליות את הלוח הממוחשב החכם כחלק מהפדגוגיה החדשנית שלהם לשילוב המחשב בהוראה מתוקשבת והחלו לדרוש ממורי הקורסים לחייב את פרחי ההוראה להתנסות בהוראה מתוקשבת בכתה באוניברסיטה תוך שימוש בלוח ממוחשב חכם כבר בשלבי הלימודים הראשוניים להוראה באוניברסיטה. המאמר מתאר את היוזמות לפיתוח מודלים פדגוגיים מתוקשבים כחלק מההיערכות החדשה לאמן פרחי הוראה להשתמש בלוח חכם ממוחשב חכם (Chris Campbell . Peter Kent )

מאמרו המקיף והשיטתי של איימן אגבארייה על בעיות היסוד של הכשרת המורים הערביים בישראל. המאמר מתייחס לסוגיות הבאות : תמונת מצב : המדיניות להכשרת מורים ערבים, סטודנטים ערבים במכללות להוראה בחינוך העברי , היבטים משפטיים , היבטים תקציביים, לקראת מדיניות חדשה בהכשרת המורים הערביים בישראל, צעדים נדרשים ברמת משרד החינוך, צעדים נדרשים ברמת המכללות בחינוך הערבי, צעדים נדרשים ברמת המכללות בחינוך העברי (אגבארייה , איימן).

האוניברסיטה של B.C בקנדה הנחשבת לאחת האוניברסיטאות המובילות בהכשרת מורים בקנדה עורכת בימים אלו שינויים מהותיים בקורסים להכשרת מורים. בכל הקורסים הנלמדים במסלולים להכשרת מורים יהיו מעתה דגשים בשני נדבכים: שונות וצדק חברתי. ההיערכות החדשה נועדה לתת מענה לצרכי המורים המלמדים כיום בבתי הספר בקנדה ולכן היסודות של הוראה ולמידה בה יש מרכיבים גבוהים של שונות תלמידים מקבלים משנה חשיבות מבחינת שיטות ההוראה הנלמדות והתפיסות החינוכיות. לאוניברסיטה יש עניין רב להיות קשובה לצרכי השטח ומכאן השינויים בהדגשי ההכשרה להוראה. כל פרחי ההוראה שיירשמו בשנים הקרובות למסלולי הכשרת המורים באוניברסיטה יידרשו להתמודד עם הסוגיות והסוגות של שונות וצדק חברתי כבר בשלבים ההתחלתיים של ההוראה, ההכשרה והלמידה .

בכל 50 המדינות בארה"ב בהן מתקיימות תכניות הכשרה אלטרנטיביות אין אחידות או עקרונות פדגוגיים משותפים כלשהם . כל מדינה מדגישה היבטים אחרים של הכשרת מורים אלטרנטיבית .הדרישות בכל אחת מהמדינות שונות ולכן הסמכה בתכנית אחת במדינה מסוימת אינה בהכרח רלבנטית לדרישות ההוראה של מדינה אחרת. עפי"י נתוני מרכז National Center for Education Information (NCEI) כשליש מהמורים שגויסו במהלך 2009 היו בוגרי תכניות הכשרה אלטרנטיביות . מספרם הגיע בשנה זו ל62,000 מורים מתחילים ברחבי ארה"ב . במאמרים מתוארים המרכיבים השונים של שתי תכניות אלטרנטיביות להכשרת מורים במדינות ארה"ב ( Reese S).

המאמר פותח את גיליון כתב העת בסקירה של הרעיונות המרכזיים המועלים במאמרים השונים הכלולים בו. האתגר המרכזי של הכשרת המורים הוא להכשיר די מורים איכותיים שיוכלו להתמודד בהצלחה עם תלמידים בעלי רקע תרבותי ואתני שונה, במיוחד בהקשרים עירוניים. הכותבים מעידים כי כמורי מורים הם נמצאים במוסד העומד בחזית האתגר הזה, ובו למדו שרעיונות נועזים – רעננים, יצירתיים, שונים ומבוססים אמפירית – חיוניים לפיתוח פתרונות יעילים להתמודדות עם אתגר זה ולהכנסת רפורמה חינוכית. כחוקרים בעלי תחומי מומחיות ומסורות מחקר שונים הם הבינו שרעיונות נועזים הם גם מפתח להתפתחותם האישית כמו לפיתוח הידע האנושי מאז ומתמיד (Kuhn, 1962 ). המחקרים המובאים בגיליון זה של כתב העת והעוסקים ברעיונות נועזים מאורגנים סביב חמישה נושאים מרכזיים. מאמר המערכת סוקר אותם ודן בהם בהתבסס על מה שהעורכים רואים מתוך קריאה בהם, המסר שהם שומעים ומה שהם חושבים על הטיעונים המועלים ( Wang, J., Spalding, E., Odell, S.J., Klecka, C.L. & Lin E.).

במחקר המוצג במאמר הגדירו החוקרים קוגניציות כייצוגים ומבנים מנטאליים הנוכחים בראשו של המורה החונך ברגע מסוים. את רמת המודעות של המורה לכך (Eraut, 2004) ניתן לקבוע על פי שכיחויות שונות של מה שהם מכנים "רגעים רפלקטיביים". אלה הן אפיזודות ייחודיות במהלך שיחות החונכות שבהן חשיבת החונכים מתייחסת לשימוש בכשירויות הדרכה בהן נעשה שימוש בשיחת החונכות. איסוף הממצאים התבצע לפני ואחרי השתתפות המורים החונכים בקורס חונכות לפיתוח כישור הדרכה. החוקרים בקשו להבין את הקשרים שבין חשיבת המורים החונכים לבין פעולותיהם במהלך דיאלוגים אלה ( Crasborn, F., Hennissen, P., Brouwer, N., Korthagen, F., & Bergen, T).

המאמר בוחן אחת מהבעיות המרכזיות המאפיינות את הכשרת המורים מזה שנים רבות: העדר הקשר בין הקורסים הנלמדים במוסד ההכשרה לבין ההתנסויות המעשיות בשדה. הכותב מביא מהתנסויותיו האישיות כמורה-מורים וכמנהל הכשרת מורים באוניברסיטת וויסקונסין ומהספרות העוסקת בנושא. לאחר מכן הוא מביא דיון במגוון של תוכניות הכשרה המופעלות כיום בארה"ב, שיש בהן הבטחה להעמקת למידת המתכשרים להוראה ולחיזוק יכולותיהם להיות מורים איכותיים במסגרות בית ספריות מורכבות. תוכניות אלה יוצרת מרחבים משלבים/מערבים (היברידיים) בהכשרה שבהם ידע אקדמי, ידע מעשי וידע הקיים בקהיליות מתחבר בדרכים פחות היררכיות לשירותה של למידת מורים. זהו שינוי פרדיגמתי באפיסטמולוגיה של תוכניות ההכשרה, המוביל לדמוקרטיזציה ולכוללנות (inclusiveness ) והוא חיוני להשגת המטרות הרצויות בהכשרת מורים כיום ( Zeichner, K.).

המאמר הנוכחי מציג מחקר שהתמקד בהבנת תהליכים שהתרחשו בשלוש מכללות לאחר פרסום דוח דוברת . ניתוח שיח, המתמקד במיצוב מורי המכללות בעת משבר לנוכח תהליכי השינוי שהתרחשו במכללות, אפשר התמודדות עם סוגיית הזהות המקצועית של מורי המורים. הקולות השונים, כפי שבאו לידי ביטוי במהלך הראיונות , אפשרו זיהוי, תיאור והסבר של ממדים סמויים וגלויים בתהליך ההתמודדות לנוכח התמורות שחלו בתחום הכשרת מורים. ניתוח הראיונות חושף מסרים סותרים שהצביעו על איום קיומי ועל תחושת חוסר אונים מצד מורי המכללות. עוד עלה מהראיונות כי קיימים כשלים בזרימת מידע בין הקבוצות השונות בתוך המכללות, וכי דרכי ההתמודדות לוקות בהעדר מדיניות ברורה ומגובשת (אסתר ורדי-ראט, אריאל חורין, חוה גרינספלד, עירית קופפרברג).