הכשרה תוך כדי הוראה היא שיטת הכשרה ופיתוח מיומנויות הלקוחה מעולם ניהול משאבי האנוש. בשיטה זו, המתלמד מבצע את עבודותיו ומטלותיו במלואן בתנאי אמת ובסביבת העבודה האמיתית. זאת להבדיל משיטות הכשרה מסורתיות, המתבצעות מחוץ למסגרות העבודה וכוללות למידה תאורטית מקדימה בכיתה, התנסות התחלתית והדרגתית, וכניסה לתפקיד רק בתום ההכשרה וההתנסות. שיטה זו דוגלת בלמידה באמצעות עשייה פרקטית, בכניסה מיידית לתפקיד, בעבודה תחת הנחיה צמודה, בהכשרה נקודתית (ולא רחבת היקף), ומשתדלת לתת מענה לצרכים ארגוניים וארציים (כמו מחסור במורי STEM) תוך ניצול מיטבי וכמותי של משאבי אנוש

החברה בה אנו חיים הנה רב-תרבותית. כיום חלק מן המודלים החינוכיים המנסים לענות על צרכים העולים מן המגוון התרבותי אינם מצליחים לענות על צרכים אלו. לפיכך יש להדגיש את חשיבות הנושא כבר בשלב הכשרות המורים. מחקר זה בוחן את אמונותיהם של סטודנטים להוראה אודות מגוון תרבותי ואת יחסם לתכניות הכשרת מורים. נמצא שאמונותיהם של סטודנטים המתחילים את הכשרת המורים אודות מגוון תרבותי הנן פחות חיוביות מאמונותיהם של סטודנטים המסיימים את הכשרתם.

מחקר זה מנסה לבדוק את השפעת תכנית "אקדמיה-כיתה", תכנית חדשה בהכשרת מורים, על התפתחותם המקצועית של הסטודנטים, מנקודת מבטם. המחקר בוחן את ההשפעה של תכנית ההכשרה החדשה על יחסי הסטודנטים עם המורים המכשירים, המדריכים הפדגוגים ותלמידי בית הספר. אוכלוסיית המחקר הינה 32 סטודנטים שנה ג' הלומדים במכללת סכנין המתנסים שלושה ימים בשבוע בבתי ספר סמוכים (Assadi, Nabil; Murad, Tareq, 2017).

המחויבות לכונן מערכת של הכשרת מורים "המובלת על ידי בתי הספר" באנגליה, אשר הוכרזה בידי ממשלת הקואליציה ב-2011 ונשמרה בנוקשות לאחר מכן, ייצגה פרידה מרחיקת לכת מסוגים קודמים של עמיתות בהכשרת מורים ראשונית. ב-2014, הממשלה כוננה "סקירה של הכשרת מורים ראשונית", בהובלתו של מנהל בית ספר יסודי, סר אנדרו קרטר. דבר זה נתן אות להכרה בהכשרת מורים כ"בעיית מדיניות", במונחים של מרילין קוכרן-סמית. הדוח, שפורסם בתחילת שנת 2015, היה מגוון יותר ממה שניתן היה לצפות, אף על-פי שמספר מתחים עמוקים הופיעו בקריאה אנליטית צמודה יותר; ארבעה ממתחים אלה דומים לאלה שהוגדרו בעבר על ידי קוכרן-סמית ושניים הם מופעים חדשים. מאמר זה מזהה ודן במתחים אלה כפי שהם מופיעים בסקירה של קרטר ומקשר אותם לדיונים רחבים יותר אודות הקשרים בין הוראה, הכשרת מורים, עדויות ומחקר, ותהליכי קביעת מדיניות בחינוך (Mutton, Trevor; Burn, Katharine; Menter, Ian, 2017).

הכשרת המורים בארה"ב מורכבת הן מתומכים הן ממבקרים של המערכת הנוכחית של הכנת המורים. כמה מהמבקרים של הכשרת המורים מבוססת המכללה או האוניברסיטה, המתארים עצמם כ"רפורמטורים", התייחסו לתכניות לא-אוניברסיטאיות כאל "הכנת מורים 2.0" כדי להדגיש את החדשנות שהם מרגישים שתכניות אלה מייצגות. הם מרמזים על כך שהתכניות הקיימות לפני התכניות הלא-אוניברסיטאיות החדשות הללו הן תכניות להכשרת מורים 1.0, שהם תופסים כמיושנות (Kretchmar, Kerry; Zeichner, Ken, 2016).

מאמר זה חוקר את תפקידם של מורי המורים בבתי ספר ובאוניברסיטאות באנגליה ואת השינויים שהתחוללו בתחום של הכשרת המורים הראשונית כתוצאה מהיוזמה הממשלתית (2015-2010) של "הכשרה בבית הספר" (School Direct). הדיון והמסקנות המוצעות הם חיוניים, עכשוויים ובעלי חשיבות מרכזית עבור כל האוניברסיטאות הכוללות תכניות להכשרת מורים ראשונית, כמו גם בתי ספר המעורבים בהכשרת מורים ראשונית, ולכל הצדדים שיש להם עניין במתן הכשרת מורים אפקטיבית. המאמר בוחן באופן ביקורתי את מדיניות הכשרת המורים הראשונית באנגליה על פני תקופה של עשרים השנים האחרונות (Jackson, Alison; Burch, James, 2016).

מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון באילו סוגי קשיים נתקלים סטודנטים להוראה, אשר נרשמו לתואר ראשון בתכנית להכשרת מורים לאנגלית המוצעת בפורמט משולב, והמורים המאמנים (cooperating teachers) שלהם במהלך ההתנסות המעשית של הסטודנטים להוראה. על פי הממצאים, הבעיות שעמדו בפני הסטודנטים להוראה קובצו לארבעה תחומים: מערכות הערכה, תקשורת נתמכת מחשב, אתגרים עם המורים החונכים ונושאים פסיכולוגיים. הבעיות של המורים המאמנים סווגו כבעיות הקשורות לתוכנית וכבעיות הקשורות לסטודנטים להוראה (Koc, Ebru Melek, 2016)

למידה פרקסאולוגית התגלתה כמסגרת תאורטית פוטנציאלית בעלת פוטנציאל רב לתמיכה ולשיפור תכניות להכשרת מורים. מאמר זה מציג מחקר השתתפותי בגיל הרך הכולל ארבע קבוצות של סטודנטים. בתגובה ל"סטנדרטים החדשים להוראה" במאה העשרים ואחת ולהתנסויות המעשיות המוגברות, מתכשרים להוראה בקמפוס אזורי במערב התיכון היו מעורבים בלמידה פרקסאולוגית אקדמית, שהציעה הזדמנות להגביר את השליטה בתוכן ולחזק את המיומנויות הפדגוגיות באמצעות התנסויות אותנטיות (Winterbottom, Christian; Mazzocco, Philip J. , 2016).

זוהי ביקורת על ספר ערוך הכולל 13 פרקים שנכתבו על-ידי 20 מורי מורים והמתאר ניסיון בין-לאומי בתכניות להכשרת מורים. נושא הספר הוא בעל חשיבות לאור הממצאים ההולכים וגדלים לפיהם רק קומץ קטן מהמועמדים להוראה מקבלים פרספקטיבה בין-לאומית ביחס לנושאי הלימוד או לאסטרטגיות ההוראה שלהם ומכאן שרוב המורים פחות מוכנים כיום לחנך את תלמידיהם, החיים בסביבה משתנה מבחינה גלובלית (Elizabeth Demulder, Stacia M. Stribling & Laura Dallman).

מחקר זה בחן אילו גורמים קובעים את סיום התואר בתכנית להכשרת מורים מבוססת אוניברסיטה בהולנד. המחברים הניחו שהן המאפיינים של הסטודנט והן המאפיינים של סביבת הלמידה השפיעו על סיום התואר. המחברים כללו את הגורמים הבאים במחקרם: ההנעה להפוך למורה, מסוגלות עצמית להוראה, מחויבות מקצועית, תפיסות של ניהול זמן ותפיסות של איכות ההוראה בתכנית להכשרת מורים (Fokkens-Bruinsma, Marjon; Canrinus, Esther Tamara, 2015).

בתוכניות הכשרת מורים בעולם, בעיקר באנגליה ובארה"ב והיום גם בחלק ממדינות OECD נוספות ניתן לזהות שינוי לכיוון של נתיבי הכשרה מבוססי בית ספר (Tatto & Furlong, 2015), שצמחו כדי למשוך מגוון מועמדים להוראה וכהיענות לצרכים שונים של בתי ספר. כתוצאה מכך נוצרה שונות תפקידית על רצף הנע ממורי מורים המועסקים במוסדות ההשכלה הגבוהה בלבד ועד – העובדים רק בבית הספר ומתפקדים כמורים וכמורי מורים, להלן "מורי מורים בית-ספריים". מטרת הכותבים במחקר הייתה לבחון כיצד תופסים מורי המורים הבית-ספריים את תפקידם. החוקרים בקשו לבחון, תוך הקשבה לזווית הראייה של מורים אלה, מהם התביעות והגמולים של תפקיד דואלי זה וכיצד בתי ספר ומורי מורים יכולים לתמוך בלמידה המקצועית במסגרות פורמליות ובלתי-פורמליות של מורים אלה (White, E., Dickenson, C., & Weston, K).

הכותבים מציגים במאמר תוכנית התנסות מעשית להקניית שגרות חברתיות וכלים לעבודת מורים מאמנים עם מתכשרים להוראה. מטרת התוכנית לבסס שיחות הדרכה אפקטיביות על הוראה ולמידה, ליצור שפת מעשה משותפת ולהבטיח תמיכה הדדית שתאפשר נטילת סיכונים במשותף בתהליך ההוראה. הכותבים מציינים שלושה שינויים קונצפטואליים ומבניים בדרך העבודה של מאמנים ומתכשרים שכללו בתוכנית המוצעת: א) איזון האסימטריה המקובלת בין השותפים; ב) מיקוד העבודה במספר מוגדר של דרכי הוראה מתוכננות מראש; ג) בניית קהיליות של שותפים לקראת שיפור הוראה ולמידה ולפיתוח מומחיות (Thompson, J., Hagenah, S., Lohwasser, K., & Laxtonm K).

מחקר זה מספק תובנות אודות השינויים האפשריים במניעיהם של 83 סטודנטים להוראה לגבי הפיכתם למורים, לגבי המחויבות המקצועית שלהם ולגבי המסוגלות העצמית שלהם לאחר שסיימו את לימודיהם בתכנית להכשרת מורים. יתר על כן, המחקר פונה למידה שבה שינויים אלה קשורים לתפיסות של הסטודנטים את סביבת הלמידה שלהם – בייחוד, את התפיסות שלהם לגבי איכות ההוראה, המיומנויות הגנריות וההערכה (E.T. Canrinus, M. Fokkens-Bruinsma , 2014).

ממשל אובמה הודיע שהוא פיתח דירוגים לתכניות להכשרת מורים כדי להפוך אותן לאחראיות יותר לביצוע של הבוגרים שלהן בכיתה.בקיץ הזה, הממשל יציע כללים להערכה של כל תכניות ההכשרה למורים, תוך שימוש במטריצות שיכללו את מספר הבוגרים שהוצבו בבתי הספר, את הדירוגים של ציוני "עובר" בבחינות הרישוי, את שיעור המורים הממשיכים במקצוע ונתונים לגבי הביצוע של המורים בעבודה (Motoko Rich, 2014).

מאמר זה, המכוון על ידי קהילת מעשה לשיתוף ידע כהתפתחות מקצועית, חולק ארבעה חקר מקרים שמציגים את המידה שבה ניתן למפות את הלמידה בתכנית להכשרת מורים לחינוך גופני. למעשה, קהילת מעשה לשיתוף ידע נתמכת במהלך הזמן, מערבת מטרות משותפות של החברים בה, מערבת שיח תכוף, פעיל וחברתי ומאופיינת על ידי בעיות שנפתרות על ידי חברי הקהילה (MacPhail, Ann, Patton, Kevin, Parker, Melissa and Tannehill, Deborah, 2014).