הצעה חדשנית שהועלתה לאחרונה בארה"ב ליצירת סביבת הוראה מתוקשבת לאימון סטודנטים להוראה בתקופת ההתמחות שלהם. הסביבה המתוקשבת המתקדמת תיצור סימולציה ממוחשבת של תהליכי הוראה כיתה ומרחב אימון ממוחשב של המועמדים להוראה. המורים המאמנים יהיו מחוברים למערכת הממוחשבת ולתצפיות באמצעות כלים ממוחשבים ובאמצעות חדרי צ'אט ממוחשבים. חלק מהסטאג' יעבור פרח ההוראה באמצעות המערכת הממוחשבת ובאמצעותה הוא יכין מערכי שיעור, יציגם ויפעילם באמצעות תלמידים וירטואליים שילמדו במערכת הממוחשבת. היתרונות של העברת חלקים מהסטאג' לסיבבה מתוקשבת הם מתן יותר אפשרויות למורה להכיר מצבי הוראה שונים ולהיחשף לקבוצות תלמידים שונות ומגוונות אשר לא תמיד המורה נחשף אליהם בביה"ס הפיזי. הסביבה המתוקשבת המתקדמת להעברת הסטאג' לא נועדה בעקרון להחליף את סביבת הסטאג' הקיימת בבתי הספר המאמנים אלא להשלים אותה. ההצעה החדשנית נכתבה ע"י פרופסור Jiyoon Yoon מביה"ס לחינוך באוניברסיטת מינסוטה בארה"ב והיא נועדה להקל על ההתמודדות פרחי ההוראה בתוכניות הסטאג' הקיימות בארה"ב. חלק מהקשיים בתוכניות ההתמחות הקיימות נובעים ממחסור בבתי ספר מאמנים המוכנים לקחת חלק פעיל בהכשרה.

מאמר מעניין שעוסק בתפקיד של מכשיר המורים כמספק מודל הוראה לסטודנטים, ומביא ממצאים של 10 חקרי מקרה שבהם הסתבר שמכשירי המורים עושים מעט מאוד הדגמה מילולית של שיקולי הדעת שלהם בהוראה, וכמעט לא עושים בכלל קישור גלוי בין הפרקטיקה שלהם בהוראה לבין "תיאוריות ציבוריות" המופיעות בספרות הפסיכולוגית, חינוכית וכדומה. מאמר מעניין ויש בו גם מנייה של העקרונות של אנדרסון ל"למידה חדשה", שעל פיהם נבחנה איכות ההוראה של מכשירי המורים (Mieke Lunenberg, Fred Korthagen, Anja Swennen).

המחקר הנוכחי ניסה לבדוק את אחת מתוכניות ההכשרה האלטרנטיביות ואת יעילותה מבחינת הצרכים של השדה והמחסור להוראת אלגברה בארה"ב. התכנית שנחקרה (Transition To Teaching program) מאפשרת לפרחי הוראה ללמד מתמטיקה כבר בשנה הראשונה ללימודיהם. מדובר בתוכנית הדומה באופן עקרוני לתוכניות הסבת אקדמאיים להוראה בישראל ואשר המועמדים לה מגיעים מתחומי מדע וטכנולוגיה ללא ניסיון הוראה קודם. העדויות הראשוניות המוצגות במחקר הנוכחי מלמדות כי תלמידים בביה"ס שלמדו אצל פרחי הוראה של תוכניות ההכשרה האלטרנטיביות לא נפלו בהישגיהם מתלמידים אשר למדו אצל פרחי הוראה בתוכניות ההכשרה המסורתיות (Gimbert, Belinda G.; Cristol, Dean; Sene, Abdou Marty)

במחקרם של לטאם ווגט (Latham& Vogt) שהתפרסם במרץ 2007 בכתב העת הבינלאומי להכשרת מורים Journal of Teacher Education, נמצא כי התנסות במסגרת הPDS תרמה משמעותית להשתלבות המתכשרים להוראה בבתי הספר ולאי פרישה מההוראה. המחקר נערך במהלך שמונה שנים והשווה קבוצת סטודנטים שהוכשרה במודל של PDS לעומת קבוצת סטודנטים שהוכשרה במודל מסורתי. הסטודנטים במודל PDS, לאחר ש'נוטרלו' גורמים אישיים כגון: כישורים קדמיים, מאפיינים דמוגרפיים, נטו להשתלב במקצוע ההוראה ולהתמיד בעבודה.

מאמר המתאר בצורה ביקורתית את הרפורמה החינוכית האחרונה בני-זילנד ואנגליה הידועה בתור רפורמת הסטנדרטים הגבוהים תוך ניתוח ההשלכות של הרפורמה על הכשרת המורים שם. על מנת לשפר את איכות בתי הספר בניו זילנד נקבע כי בסיס התקצוב החינוכי הוא רמת האפקטיביות של בתי הספר ויכולתם לקדם הוראה איכותית ושיטות למידה והוראה מתקדמות. אחד האמצעים העיקריים להשגת מטרה זו הם הקמת רשות וקהילות מקצועית לחילופי ידע. הדור הבא של המורים בניו-זילנד שיעבור הכשרה במתכונת החדשה יהיה אולי בקי במתודות מחקריות, אך לא יהיה מיומן דיו בסיגול ובהתאמה של שיטות הוראה בכיתה. (Strathdee, Robert)

המחקר הנוכחי שנערך בנורווגיה מציג את המודל ליצירת "עמיתות" מלאה בין אוניברסיטה טכנולוגית ובין בתי ספר שהפכו לחלק אינטגראלי מהמערכת המכשירה שם. במחקר ההערכה הנוכחי שבדק את יתרונות וחסרונות מודל העמיתות נמצא כי שביעות הרצון של פרחי ההוראה מההכשרה בשדה היא גבוהה מאד במיוחד מהקשר המתפתח עם המורים המאמנים והחשיפה לחיי ביה"ס. עם זאת, נמצא כי מסגרת הזמן של השנה האחת המיועדת להכשרה בשדה אינה מספיקה על מנת להקנות ניסיון הוראה מגוון ורפלקטיבי ויש לבנות מסגרת של הכשרה ארוכה יותר בעמיתות, כזו המציבה את הסטודנט יותר משנה בבתי הספר המאמנים. במסגרת מורחבת של הכשרה משותפת בשדה יש לעודד יותר את הסטודנטים לעסוק יותר במחקר עצמי, רכיב הנוטה להדחק לשוליים במהלך העמיתות בין האוניברסיטה ובתי הספר המאמנים (Haugaloken , Ove Kr. and Ramberg, Per)

קובץ מאמרים חדש בהוצאת Harvard University Press המתאר בצורה מעמיקה את התפתחות מסלול הכשרת המורים באוניברסיטת מישיגן (Michigan State University) והשינוי במהלך תקופה של עשר שנים. המאמרים מתארים את התחדשות מסלול הכשרת המורים באוניברסיטת מישיגן בהובלה ובהנחיה של צוות מורי המורים הידוע בתור צוות 1 (Team One). שורה של חוקרים מובילים בתחומי הכשרת המורים כגון Feiman-Nemser Sharon מציגים את ההתנסות הייחודית שלהם ביצירת השינוי האיכותי באוניברסיטת מישיגן וגישות איכותיות להעמקת הכשרת המורים.

המחסור במורים בארה"ב נותן את אותותיו על היערכות בתי הספר ועל היערכות מערכת הכשרת המורים בארה"ב. על פי תחזיות מערכת החינוך בארה"ב צפוי מחסור של 2 מיליון מורים בעשור הקרוב שם. לאור הביקוש הגובר של בתי ספר למורים, הוקם בלחץ גורמי החינוך במדינות השונות בארה"ב מסלול הכשרת המורים האלטרנטיבי/הסבה להוראה המיועד לבוגרי מכללות ואוניברסיטאות ללא ניסיון קודם בהוראה. מטרת המחקר הייתה להעריך את מידת ההצלחה של מורים חדשים המוכשרים בתוכניות אלו בשלב הקליטה בבתי הספר, רמת הנשירה ורמת התמיכה הניתנת למורים החדשים בוגרי תוכניות ההסבה להוראה. המחקר התבסס על רעיונות עם מנהלי בתי ספר תיכוניים בניו–ג'רזי אשר העידו על שביעות רצונם מבוגרי תוכניות ההכשרה האלטרנטיביות והתפתחותם המקצועית החיובית של המורים המתחילים שקלטו והיקף הנשירה המצומצם היחסי שלהם (Nagy, Christopher J.; Wang, Ning)

בספרה החדש Self-study for teacher educator מתארת פרופסור Samaras, Anastasia את השינויים איתם התמודדה בהכשרת המורים ואת השינויים אותם יזמה בתכנית הכשרת הסטודנטים להוראה באוניברסיטת ג'ורג מייסון בוירג'יניה ארה"ב ובמקום עבודתה הקודם. במסגרת עבודתה כרכזת הכשרת המורים פיתחה פרופסור סמאראס דגמים של למידה עצמית (self-study) של סטודנטים להוראה שהתבססו על עקרונות שיתוף והתייעצות העמיתים של ויגוצקי. אחד התחומים שפרופסור סמאראס מצאה כלקויים בהכשרת המורים היה הקניית יכולת תכנון לימודים לטווח ארוך יותר במהלך שנת הלימודים. מרכיב מרכזי בתכנית החדשה שטיפחה פרופסור סאמראס היה התמודדות של הסטודנטים להוראה עם תכנון, יישום וחקר של יחידת לימוד בינתחומית (The Interdisciplinary Unit)

המאמר מציג את שיטת ההערכה המשולבת שהונהגה לפני כמה שנים באוניברסיטת טקסס בארה"ב. מדיניות ההערכה הרציפה של המוסד לוקחת בחשבון את הסטנדרטים הקיימים להכשרת מורים בארה"ב אך מדגישה גם בדיקת ההלימה בין התפתחות הסטודנטים להוראה ובין צרכי בביה"ס. ככל שהסטודנטים להוראה מתקדמים בין שלבי התכנית כך מופעלים כלי הערכה פורמאליים ובלתי פורמאליים על מנת לבדוק את מידת התאמתם להעביר שיעורים, לפתח תוכניות ולהצליח כמורים. במהלך ההערכה המתבצעת בכל שלב נבדקים לא רק היכולות הטכניות ורמות הידע של פרחי ההוראה, אלא גם יכולות של תקשורת בין-אישית, ראייה פדגוגית משולבת. נתוני מרכזי ההערכה נצברים ומשמשים בסיס למעקב רב-שנתי אחרי התפתחות פרחי ההוראה, המודלים המנטאליים שלהם ויכולתם הפדגוגית בכמה וכמה תחומים מעבר לתכני המקצוע עצמו. המאמר מתאר את מדיניות ההערכה הרציפה הנקראת The Fitness to Teach Policy, את מרכיביה העיקריים ודרך הפעלתה באוניברסיטת טקסס (Blanche Desjean-Perrotta)

המחקר ביקש לבדוק באיזו מידה מתאימה למידה מאותגרת בעיות (PBL) לפרחי הוראה במסלול ביה"ס יסודי והגיל הרך. גישת ה-PBL מציבה בפני הלומדים בעיות מעשיות או מצבי הוראה מורכבים אמיתיים מחיי ביה"ס והכיתות. במהלך התמודדות זו נדרשים פרחי ההוראה להיות מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות תוך הסתייעות בתיאוריות ובמודלים פדגוגיים שונים. המחקר נערך באוניברסיטה אוסטרלית המכשירה פרחי הוראה למסלולי הוראה בביה"ס יסודי והגיל הרך. המחקר ביקש לבדוק כיצד מתמודדים פרחי ההוראה עם הפער שבין תיאוריה למעשה. פרחי ההוראה נחשפו לכל שיקולי הדעת האפשריים הנוגעים לבעיה שהוצגה בפניהם, החל מבעיות התנהגות של תלמידים וכלה במעורבות הורים העשויה להחריף את המצב (Suzy Edwards Marie Hammer)

המאמר מתאר מערכת ממוחשבת באינטרנט שנועדה ליצור סביבת אימון של סימולציה ממוחשבת לפרחי הוראה בארה"ב. המערכת נועדה לאפשר לפרחי הוראה לבחון את הקשר בין פעולות הוראה שלהם ובין הלומדים המתוקשבים הממלאים את תפקיד תלמידי בית הספר. סביבת הסימולציה הממוחשבת נועדה ליישם תהליך מתודולוגי להכשרת מורים הידוע בשם teacher work sample methodology -TWSM. המאמר מנסה לבחון האם המערכת הממוחשבת להתנסות בהוראה באינטרנט אכן ממלאת את הציפיות ליישום מתודולוגיית ההכשרה באמצעות חשיפה דינאמית למבחר ההתנסויות המייצגות בהוראה וחקר מקרים הנדרש לשם כך להמחשה בפני הסטודנט להוראה. המערכת הממוחשבת נבנתה על פי התפיסה העקרונית של Pedagogy of evidence-based teacher education., כלומר תכנון ושיקולי דעת פדגוגיים על סמך מבחר אירועי למידה הלקוחים מחיי הכיתה ומחיי ביה"ס (Mark Girod, Gerald Girod)

הנחת היסוד שבמאמר היא שללא הפיכת ההוראה לפרופסיה לא יתכן שיפור במעמדם המקצועי של המורים. טענתו הבסיסית של אורי איל היא שרכישת ידע ויכולת דיאגנוסטית לשם מתן פתרונות לבעיות ספציפיות, אינה יכולה להתבצע ללא התמחות ספציפית בתחומים העוסקים בתהליכי הלמידה, כגון קשב וזיכרון, תהליכי הבניית ידע ועיצוב סביבות למידה. הכשרת מומחים צריכה להיעשות באופן מכוון. יש לבסס בקרב המתכשרים הבנה בסיסית לגבי המכניזם של הלמידה בהקשרים חברתיים שונים ובסביבות למידה שונות כפי שמקובל בתוכניות של מדעי הלמידה בעולם (Learning Sciences)

המסלול לחינוך דמוקרטי הוא אחד משורת מסלולים ייחודיים להכשרת מורים שצצו במכללות להוראה בשנים האחרונות. ברקע להקמתם עומד המשבר שפוקד את המכללות עם התמעטות הסטודנטים במסלולי היסודי והעל-יסודי. המסלול המתואר בכתבה הוא אחד משני מסלולי הוראה אלטרנטיביים בסמינר הקיבוצים. במסלול הייחודי הסטודנטים לומדים רק כמה ימים בשבוע, כאשר חלק נכבד מהלימודים הוא תהליך חיפוש אישי המתפרש על פני שלוש שנים, שבמסגרתו חייב הסטודנט להגדיר את נקודות החולשה והחוזק שלו – ומתוכן לבחור תחום עניין ולהתעמק בו בלמידה עצמית. (יולי חרומצ'נקו)

קיימת ביקורת על הגישות המסורתיות להכשרת מורים בטענה שהקשר שלהן לצורכי המתכשרים להוראה מוגבל ושהשפעתן על מעשה ההוראה קטנה. יש רצון לבנות פדגוגיה חדשנית בהכשרת מורים שיהיה בה קשר יעיל בין תיאוריה למעשה. למרות ניסיונות שונים להבנות מחדש את ההכשרה לא קיים בסיס ידע קוהרנטי העוסק בעקרונות המרכזיים שבבסיס תוכניות הכשרה שיש בהן היענות לציפיות, לצרכים ולעשייה של סטודנטים. המחקר שלהלן מביא ניתוח מאפיינים של תוכניות הכשרה באוסטרליה, בקנדה ובהולנד ותורם ליצירת מסגרת ראשונית הכוללת שבעה עקרונות בסיסיים המנחים פיתוח של תכניות הכשרה שתיצורנה שינוי. (Korthagen, F., Loughran, J. Russell, T)