המאמר מתאר ,מצד אחד, את דרישות ההערכה לפרחי הוראה בארה"ב בהתבסס על סטנדרט מס' 2 להערכת יכולות הוראה שגובש ונקבע רשמית על ידי המועצה הארצית להסמכת מורים בארה"ב. מצד שני מתאר המאמר את ההיערכות של אוניברסיטה אמריקאית ליישום וההטמעה של סטנדרט מס' 2 להערכת מורים בתוכניות הכשרת המורים הנהוגות שם. המשמעות של הכנסת הסטנדרטים החדשים להערכת פרחי הוראה של NCATE היא חיזוק היסודות של הערכה אוטנטית של יכולות המורים המתחילים ופחות הערכה נורמטיבית שהייתה דומיננטית עד כה בהכשרת מורים בארה"ב. על מנת להתאים את ההערכה האוטנטית של יכולות המורים המתחילים היה צורך לשנות הדגשים פדגוגיים של הקורסים הקיימים בהכשרת מורים באוניברסיטה על מנת לשקף את דרישות ההערכה של ה-NCATE ההולכות ותופסות יותר ויותר מקום במוסדות הכשרת מורים בארה"ב. (Pamela A Sandoval, Stanley E Wigle, Chula Vista)

קיימת ביקורת על הגישות המסורתיות להכשרת מורים בטענה שהקשר שלהן לצורכי המתכשרים להוראה מוגבל ושהשפעתן על מעשה ההוראה קטנה. יש רצון לבנות פדגוגיה חדשנית בהכשרת מורים שיהיה בה קשר יעיל בין תיאוריה למעשה. למרות ניסיונות שונים להבנות מחדש את ההכשרה לא קיים בסיס ידע קוהרנטי העוסק בעקרונות המרכזיים שבבסיס תוכניות הכשרה שיש בהן היענות לציפיות, לצרכים ולעשייה של סטודנטים. המחקר שלהלן מביא ניתוח מאפיינים של תוכניות הכשרה באוסטרליה, בקנדה ובהולנד ותורם ליצירת מסגרת ראשונית הכוללת שבעה עקרונות בסיסיים המנחים פיתוח של תכניות הכשרה שתיצורנה שינוי. (Korthagen, F., Loughran, J. Russell, T)

פרופ' שלמה בק מציע מודל אלטרנטיבי, לפיו יש לתפוס את ההוראה כמקצוע מעשי, שבמרכזו נמצא המורה הבונה לעצמו תיאוריה שבתוכה הוא עובד. הידע שלו בנוי משלושה רכיבים, שמזינים אחד את השני: א. ידע פומבי (תיאוריה); ב. ידע מקומי – הנובע מקהילות העשייה בבית הספר בו הוא עובד.; ג. ידע אישי – הנובע מהתנסות ורפלקסיה. לדעת בק, על מנת להצמיח את המורה יש ליצור מבנה שבעיקרון הוא אקדמי – כלומר מחייב מרחק מסוים מההוראה ותפיסה שיטתית ולעבור ממצב של תואר ראשון דיסציפלינארי לתואר שני בהוראה. התואר הראשון לא צריך "להפריע" ללימודי ההוראה, ויש לנתק את השאלה מה המורה כבר יודע מלימודי הדיסציפלינה שלו לבין מה הוא צריך לדעת לצורך הוראה.

המועצה האמריקאית להסמכת מורים (NCATE) גיבשה מדיניות חדשה שנועדה לקבוע מדדים כמותיים לגל גורמי הסמכת המורים במדינות ארה"ב. עד כה היו הקריטריונים העיקריים לבחינות הרישוי בארה"ב איכותיים וקבעו הוכחת רמות שליטה ומיומנויות . עתה החליטה מועצת ה-NCATE בהחלטה מרחיקת לכת מחודש נובמבר 2005 לגבש מדדים כמותיים מחייבים לבחינות הסמכת המורים. המדדים הכמותיים יפותחו בשיתוף פעולה בין NCATE ובין חברות ומכונים המתמחים במדידה והערכה נורמטיביים. המשמעות מבחינת פרחי ההוראה בארה"ב היא מרחיקת לכת , הם ידרשו לעבור בחינות נורמטיביות ברמות מינימום שייקבעו מעתה ע"י ה- NCATE.

המחקר מציג את התנסויותיהם של מורי-מורים בשלושה מוסדות להכשרת מורים בארה"ב, אוסטרליה ובריטניה, שהפעילו במסגרתם תוכניות מבוססות על מחקרי פעולה. המחקר מתמקד בתפיסות ובבעיות שהתגלו בהקשרים שונים שחוו מורי המורים במהלך יישום תוכניות אלה ומשווה ביניהן. (Petra Ponte, Douwe Beijard, Jo Ax)

שלוש התפתחויות מרכזיות מניעות עכשיו את הפרקטיקה, המדיניות והמחקר בהכשרת מורים בארה"ב: מיקוד אינטנסיבי על איכות המורה (teacher quality ), פיתוח מבחן רישוי בארה"ב, ויסות הדוק של הדה-ויסות (דבר והיפוכו) Tightly Regulated Deregulation, הכוח השלישי שמניע את הכשרת המורים ב- 2004 היא העלייה הדרמטית ב"מדע החינוך" ו/או "הבסיס המחקרי המדעי" לחינוך. (Marilyn Cochran-Smith)

במאמר מוצגים הדילמות העיקריות העומדות לפני המכללות האקדמיות לחינוך ואת יעדיהן לעתיד. במאמר משורטט חזון המושתת על יעדים ארוכי –טווח תוך ניסיון לקשור אותם למציאות, להישגים ולקשיים, שהבנתם וההתמודדות אתם הן המנוף לקפיצת המדרגה הבאה במכללות האקדמיות לחינוך. המאמר הופיע במקור בכתב העת "פנים", אביב, 2003. (יאיר קארו)

ניתוח גורמי המשבר בהכשרת המורים בבריטניה מאז שנת 1988. צמצום האוטנומיה של מחלקות הכשרת המורים באוניברסיטאות בריטיות לצד הרחבת משקלם של בתי הספר המאמנים בשדה יצרה מציאות של משבר שהובילה למחסור במורים. גם הנסיונות של משרד החינוך הבריטי להנהיג מסלול הכשרה מהירים וגמישים למורים חדשים לא פתרו את הבעיה מיסודה. חלק מהבעיה נוצרה גם בעטיה של ההחלטה להכפיף את מחלקות החינוך באוניברסיטות לפיקוח של OFSTED אך גם בגלל האפליה בין מסלולי הכשרה לבתי הספר התיכוניים ומסלולי ההכשרה לבתי הספר היסודיים (Gilroy , Peter)