מיומנות של שאילה עצמית של שאלות על ידי הלומדים הוכחה במחקרים רבים כתורמת להתפתחותו הקוגניטיבית של הלומד. שאילת שאלות מתוך הכוונה עצמית מוצגת כתהליך מטה קוגניטיבי , שיעילותו הוכחה במחקרים רבים כמקדמת את הבנת הנקרא והנשמע על ירי השואל ברמות גבוהות . עפ"י התיאוריה הראשונה המוצגת בספרן של רבקה גלובמן ועליה קולא, הקידום הקוגניטיבי של הלומד בדרך של אימונו בהפקת שאלות בכמות רבה ובאיכות טובה ככל האפשר . מבקשים מן הלומד לשאול שאלות רבות , על תכנים רבים ושונים , וההנחה היא , שככל שירבה בשאלות כן ישתפרו שאלותיו ורמתן תעלה . תיאוריה שנייה היא תיאוריית הסכימה , הטוענת שהידע של הלומד פועל באינטראקציה עם הידע שבטקסט הנקרא או הנלמד ומשפיע על הבנתו . מתוך : רבקה גלובמן ועליה קולא. ושיודע לשאול: שאילת שאלות על ידי ילדים כמרכיב בתהליך של פיתוח לומד עצמאי , הוצאת רמות

המאמר דן בדרכים להניע מורים להתמיד במלאכת ההוראה תוך כדי התחדשות. מורים בשנים הראשונות אינם חוששים מעומס הוראה, אך הם זקוקים לריגוש בהוראה. צריך להבין כי הדרך העיקרית למשוך את המורה להתמיד במלאכת ההוראה הוא ע"י יצירת ריגוש שלהם לגבי ההוראה ועל ידי למידה עצמית שתוביל אותם להתחדשות עצמית. חלק מתהליך זה ניתן להעצים ע"י טיפוח הקשרים והאינטראקציות של המורים עם עמיתיהם למקצוע בבי"ס ומחוץ לו. יש להציב בפני המורים יותר הזדמנויות להתפתח באופן עצמי וגם להרחיב את מרחב השפעתם בביה"ס לא בהכרח בדרך של תפקידים מוגדרים, אלא בהאצלת אחריות ללמוד דברים חדשים ולהניע אותם במסגרת ביה"ס או השכבה ליזום דברים. חלק מתהליכים אלו ניתן להגשים על ידי שותפויות עם גורמי חוץ, כמו אוניברסיטאות או מכללות. (Margolis, Jason)

במרבית הסטנדרטים לבחינת ההישגים מושם הדגש והמיקוד בתוצאות הביצוע של תלמידים ומעט על דרכי הפתרון שלהם. אין התייחסות להקשר של סביבת ההוראה-למידה בה מתרחשת הלמידה, ובמיוחד נעדרת התייחסות לתהליכי תיווך בכיתה, מטרת המחקר: לתאר ולבחון את קווי הדמיון והשוני הבאים לידי ביטוי בתהליך התהוותן של נורמות סוציו-מתמטיות, בשתי כיתות ג' הלומדות מתמטיקה על ידי אותה מורה. זאת, בזיקה לקידום תפקודי הכוונה עצמית בלמידה. בקשרי הגומלין אשר התקיימו בין התלמידים לבין עצמם: התהוו נורמות סוציו-מתמטיות המבטאות: הצדקות מתמטיות מקובלות של דרכי החשיבה והפתרון; גיוון מתמטי בדרכי החשיבה והפתרון; תחכום וייעול בדרכי החשיבה והפתרון; שימת דגש על קווי דמיון ושוני בדרכי החשיבה והפתרון (ענת מני, דליה עמנואל)

המצגת מכסה את הנושאים הבאים: מהי קהילה מקצועית לומדת? על אילו מאפיינים מושתתת הקהילה? מטרות הקהילה, הרכב הקהילה, מדוע סטנדרטים פנימיים, אלו מאפיינים של קהילה לומדת משתקפים בפעילות הקהילה המשתלמת? כיצד תופסים שותפי הקהילה את תהליך הלמידה, תנאיו ותרומותיו למשתתפים ולבתי הספר? אילו קשיים ובעיות התעוררו במהלך פעילות הקהילה? תנאים בקהילה, היגדים בשאלון, השפעה על העבודה בבית הספר, היגדים בשאלון, מחקר הפעולה בבית הספר כאתגר היגדים בשאלון, סיכום ומשמעויות, קשיים ובעיות, מה המשמעות של הקהילה? (עירית דיאמנט, דליה עמנואל-נוי, כרמלה גינת, אבריאלה עמית, איריס ברקוביץ)

סביבת הלמידה למורים המוצעת בחוברת ובתקליטור "בהבניה מתמדת" מאפשרת להתוודע לנושא "הכוונה עצמית בלמידה" הן מההיבט התיאורטי והן מההיבט המעשי, על ידי צפייה במסמכים אותנטיים ובקטעי וידיאו שצולמו בבתי ספר. התקליטור כולל תשע יחידות תוכן המעוגנות בתחומים רחבים בנושא "הכוונה עצמית בלמידה". השימוש בחומרים המצויים בסביבת למידה זו מכוון את צוותי המורים בבתי הספר להכנסת שינוי מהותי בתרבות ההל"ה (הוראה-למידה הערכה) בכיתה, ובהיבט המערכתי – בתרבות הבית-ספרית כולה. הכלי מורכב ממדריך למורה ומלומדה שמטרתם – פיתוח קהילות למידה בנושא של הכוונה עצמית בלמידה. התקליטור כולל מאגר דוגמאות אותנטיות בתוך הקשר שלוקטו מבתי ספר הנמצאים בדרכם להשגת היעד של טיפוח הכוונה עצמית בלמידת התלמידים והמורים, חומר תיאורטי רלוונטי, רשימת מקורות להעמקה נוספת, כלים להערכת העשייה ושאלות לרפלקסיה (מנוחה ברנבוים, צופיה יועד, שרה כ"ץ, הלנה קימרון)

מה משפיע על הוראה יחידנית של סטודנטים באוניברסיטה? מה הם הגורמים העיקריים בהוראה המשפיעים על ההכוונה ללמידה עצמית של סטודנטים? האם התאמת ההוראה לסגנון למידה של הסטודנטים או דרכי ההוראה או סגנון הלמידה? במחקר השתתפו 352 סטודנטים להנדסה באוניברסיטה אמריקאית. ממצאי המחקר מוכיחים כי לדרכי יצירת המוטיבציה על ידי המרצה יש את ההשפעה המשמעותית ביותר על למידה עצמית והכוונה עצמית ללמידה בעוד ההתאמה ההוראה לסגנון הלמידה של הסטודנטים היא שולית וחסר השפעה. המשמעויות הן כי המרצים באוניברסיטה או במכללות צריכים להתמקד יותר באסטרטגיות לטיפוח המוטיבציה של הלומדים על ידי מתן משובים ללומדים בצורה יצירתית ואמיתית. יש חשיבות רבה יותר להנחיית הסטודנטים ללמוד כיצד ללמוד מאשר לסגנון ההוראה. במסגרת המחקר פותח כלי מחקרי תקף בשם Student Approaches to Learning (SAL) הבודק את האפקטיביות של למידה עצמית מכוונת בקרב סטודנטים באוניברסיטה (C. Dillon, B. Greene and R. Mansell)

הכוונה עצמית ואחריות, הינם בבחינת יעדים נוספים שהוצבו בעשור האחרון לקידום במוסדות רבים במערכת החינוך הישראלית. צוותי חינוך, מחקר והדרכה מצהירים על חשיבותם של יעדים אלה, אך מתקשים לעתים לממשם. הספר של דליה עמנואל מהווה מאפשר לנו לחדור לנבכי ההתרחשויות בבית ספר יסודי-ממלכתי "צופה שרון". סגלו החינוכי פתח את דלתו כדי ללמוד על המתרחש בקרבו באמצעות מחקר פעולה ארוך טווח, שבוצע בשיתוף פעולה ייחודי ומרתק בין צוות מחקר מהיחידה לתכנון לימודים שבאוניברסיטת תל אביב ובין בית הספר על פועליו – תלמידים, מורים מנהלת ובעלי תפקידים. (דליה עמנואל)