ההצלחה של יזמות חינוכיות חדשות בהוראת המדעים תלויה באופן משמעותי במורים. הזדמנויות לפיתוח מקצועי אפקטיבי הראו שהן מעודדות ותומכות במורים באימוץ התנסות הוראתית מעשית מבוססת חקר. בייחוד נטען שאמצעים אפקטיביים לכך שמורי מדעים ילמדו על חקר מדעי היא דרך הקשר של התנסויות לימודיות המאפשרות למורים לשקוע בתרבות של המדע. המטרה של מחקר איכותי זה הייתה לחקור את ההתנסויות האישיות והקולקטיביות בהתפתחות המקצועית של המשתתפים, מחשבות, רפלקציות ואמונות מתפתחות, גישות וידע בהקשר לתכנית מחקר שוליאות בת שבועיים עבור מורים למדעים בחינוך העל-יסודי (Kazempour, Mahsa; Amirshokoohi, Aidin).

הטיית שינוי התגובה (response-shift bias) מתרחשת כאשר המבנים ההתחלתיים שהמשתתף בונה, כמו מסוגלות עצמית בהוראת מדעים, אינם מושלמים, מאחר והמשתתף לא גיבש מושג שלם על מה שהוא התנסה בו זה עתה. מחקר זה בוחן האם פרחי הוראה להוראה בבית הספר היסודי יכולים להעריך באופן קונסיסטנטי מבנים כמו, מסוגלות עצמית וגישות למדע באמצעות קורס בסיסי בשיטות אלמנטריות (Tina J. Cartwright; Jon Atwood).

מאמר זה חוקר את האינטראקציות הקודמות של פרחי הוראה עם התנסויות לימודיות מחוץ לכיתה ואיך התנסויות אלה תרמו לתפיסות העכשוויות שלהם לגבי החשיבות של לקיחת התלמידים שלהם לפעילויות מחוץ לכיתה. החוקרים בקשו לבדוק האם פרחי הוראה בהווה הם חלק מדור הסובל מ"הפרעת חסר במדע" (nature-deficit disorder) שתוארה בספרו של Richard Louv מ-2005, "Last child in the woods: Saving our children from nature-deficit disorder", כדור של תלמידים שגדלו ללא התנסויות ישירות מחוץ לכיתה, בטבע (Erica Blatt; Patricia Patrick).

פיתוחים טכנולוגיים חדשים סללו את הדרך לאבולוציה של פורטלים אלקטרוניים לצורך סיוע בלמידה והוראה וזאת, בין היתר, על ידי רתימת טכנולוגית המידע והתקשורת לתכנון הוראה ולמידה טובים יותר. מחקר זה בא לבחון איך אמצעי מולטימדיה העשירים במקורות מדעיים הממוקמים בפורטלים משפיעים על התנסויות תלמידים בלמידת מדעים (Dely Elliot, Delia Wilson, Stephen Boyle).

מטרת מאמר זה היא לתרום למספר המוגבל של דוגמאות שימוש בפורטפוליו במדעים לתואר ראשון ולהביא בעתיד להטמעת שיטות הערכה אלטרנטיביות להערכת למידת סטודנטים בקורסי מדעים בחינוך הכללי למי שמדעים הוא לא המקצוע הראשי שלו. בנוסף ,למצוא את סוגי הראיות והניהול המעשי של הנפח הגדול של עבודות הסטודנטים. מודגש בזאת שהמטרה לא היתה רק הטמעה של פורטפוליו אלא יישום הצורות האלטרנטיביות של כתיבה שעוזרת לסטודנטים ללמוד על שיטה מדעית כפי שהיא מיושמת לשטח במחקר דינמי (Oferdahl Erika, Impey Chris).

במחקר זה אנו בוחנים את יישום 'סילבוס –הצללים ' עבור תלמידי יסודי. במסגרת המחקר נאספו שאלות מ 58- תלמידי כיתה ה' בנושא 'משאבי-טבע', הנלמד במסגרת תכנית הלימודים במדעים. השאלות היוו בסיס לפיתוח שתי סביבות למידה מתוקשבות. האחת מפנה את התלמידים לתשובות מוכנות שעליהם לקרוא ואילו השנייה מפנה אותם לחפש את התשובה בעצמם תוך ניווט בין קישורים למקורות מידע. תלמידי קבוצות ההתערבות התנסו בשתי הסביבות, בתתי נושאים שונים. השינוי ברמת העניין, תחושת המסוגלות ותחושת הקשר והשייכות נבחנו באמצעות שאלונים סגורים לפני ולאחר כל התנסות (חני סבירסקי , אילת ברעם -צברי ).

המחברים טוענים כי מנטורינג מקוון (חונכות מקוונת ) עשוי לסייע לשפר את העניין המועט שמגלות בנות בלימודי מדעים ואת השתתפותן בלימודים אלה. כדי לבחון הנחה זו, הוערכה תכנית מנטורינג אישית בת שנה עבור תלמידות מכינה בגילאי 11 עד 18 שנים. החניכה והמנטורית מתקשרות זו עם זו ועם המשתתפות האחרות בתכנית באמצעות שליחת דואר אלקטרוני, ניהול רב-שיח מקוון (chat) ופורומים. נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, המשתתפים בקבוצת הניסוי הראו רמות גדולות יותר של התפתחויות רצויות לטווח זמן קצר ולטווח זמן ארוך (toeger, Heidrun; Duan, Xiaoju; Schirner, Sigrun; Greindl, Teresa; Ziegler, Albert, 2013).

מאמר שהוצג בכנס ICPE-EPEC 2013 Proceedings באירופה. נוכח הירידה בהתעניינות של פרחי הוראה במסלולים להכשרת מורים לפיזיקה ולמדעים החלו לפתח באיטליה תכניות לימודים חדשניות להכשרת מורים למדעים המבוססות על למידה פעילה במעבדת מדעים. במהלך מחקר המעקב אחר שיטת הלמידה הפעילה נערכה השוואה בין שתי קבוצות של פרחי הוראה , כאלו שכבר יש להם תואר ראשון במתמטיקה או בפיזיקה וקבוצה אחרת של פרחי הוראה שבאה מתחומי מדעים כללים יותר כגון ביולוגיה ומקצועות ההנדסה ( Vera Montalbano, Roberto Benedett).

מחקר זה בדק את האימוץ המוקדם, הקליטה והאינטגרציה של מקור אחד זמין ברשת, ויקי, לפיתוח מקצועי, אצל מורי מדעים בניו זילנד. הויקי פותח על מנת לתמוך בפורטפוליו המורכבים מחומרים הנקראים, הצגות תכן, Content Representations (CoRes) ואוסף מסמכים חינוכיים והתנסות מקצועית ( Dermot Francis Donnelly , Suzanne Boniface).

האם ניתן ללמד תלמידים לתפיסה והבנה טובים יותר של תרשימים בספרי הלימוד שלהם? האם הוראה שכזאת יכולה להעביר את התלמיד לתרשימים שאינם בתכנית הלימודים, באותו תחום או תחום חדש? איזה שיטות פועלות באופן הטוב ביותר להשגת מטרות אלה? תוך התבססות על מחקר קודם המראה תוצאות חיוביות בהשוואה לקבוצות ביקורת, גם בלימוד והפעילות המעבדתית וגם בהתערבויות קצרות של המורים, מחברי המאמר פיתחו שלושה ניסויים כיתתיים של ששה שבועות, כל אחד, והשוו את האפקטיביות שלהם במדגם של 137 תלמידי מגמה ביולוגית בבית הספר התיכון ( Cromley, Jennifer G.; Bergey, Bradley W.; Fitzhugh, Shannon; Newcombe, Nora; Wills, Theodore W.; Shipley, Thomas F.;) .

לאחרונה פורסם דו"ח הערכה של מכון סאלד שכותרתו; מקצוע הפיזיקה 2001, 2010, 2012. הדו"ח הוזמן ממכון סאלד על ידי קרן טראמפ ובשיתוף הפיקוח על הוראת הפיזיקה במשרד החינוך. דו"ח זה אמור לשרטט תמונת מצב עדכנית על מקצוע הפיזיקה, ומטרתו לספק לקרן מידע שיסייע לקבלת החלטות מושכלות. המחקר התבסס על ניתוח נתונים של מורים לפיזיקה שלימדו בשנים 2001 ו-2010 ועל שאלון נוסף שהועבר לאחרונה ( סיגל בן ארצי – קו לחינוך) .

מאמר זה דן בשאלה, מדוע נושאים מדעיים מסוימים נחשבים כמציגי מכשולים ללמידה ומציע למורים איסטראטגיות אנליזה ועיקוף בעיות אלה. הוא קובע את הטבע של התפיסה השגויה של התלמיד ונותן מספר איסטראטגיות לחשוף אותן ולעורר את התלמיד לחשיבה חוזרת לגבי אמונותיו במערכות. הוא מציג את תפקיד המורים בתיקון התפיסות השגויות האלה על ידי התייחסות וחשיפת הסיבות שגרמו ליצירתן ( Metz B, Gooding J) .

התיכון הווירטואלי, יוזמה משותפת של קרן טראמפ, משרד החינוך ומטח, נחנך בחודש ספטמבר 2012 באירוע חגיגי ומרגש, בהשתתפות תלמידי המחזור הראשון בפיזיקה. התלמידים הגיעו למטח מכל מרחבי הארץ: דימונה, שפרעם, קרני שומרון, שיטים בערבה ועוד. מטרת התיכון הווירטואלי היא להעלות את מספר התלמידים שיסיימו לימודי מתמטיקה ופיזיקה ברמה מוגברת, ולהביאם להישגים גבוהים. באירוע הפתיחה נפגשו התלמידים עם חבריהם לכיתה הווירטואלית, הכירו את סביבת הלמידה בתיכון הווירטואלי, האזינו להרצאה של מרצה בכיר לפיזיקה, התנסו בפעילויות חקר בפיזיקה (בניית פריסקופ וחקר של מטוטלת), עברו סדנת ניהול זמן, ולסיום קיבלו ערכת מעבדה, עט אלקטרוני וספר לימוד.

מאמר זה, מתאר איך במחלקה למדעים הפועלת כיחידה לדוגמא בביה"ס, מורים וראשי מחלקות, יכולים לתמוך בעבודה מעשית המבוססת על סטנדרטים בדרך הטובה ביותר. מחלקה זאת, בניגוד לזו שהוצגה במובאה הראשונה, מראה את הפוטנציאל בעבודה המזינה, הממוקדת תפיסתית, לא רק כעבודה אדמיניסטרטיבית, אלא גם של שיתוף פעולה בין המורים וראש המחלקה. המורים לא ראו בראש המחלקה מנהל,אלא עמית יותר מנוסה. ראש המחלקה גם הוא מרגיש תחושה דומה. הכל מתבצע במסגרת שיחה ולא פקודה. כך אף אחד לא חש מאויים. ראש המחלקה נחשב כמוביל מקצועי של תכניות הוראה שבמסגרת תפקידו, עליו לבצע מספר תפקידים ניהוליים ( Campbell, Todd; Melville, Wayne; Bartley, Anthony) .

תחום קריטי החשוב לפיתוח פעילויות מחשב יעילות ותכנון יישומים הוא הוראת ולמידת מדעים. המטרה של מחקר זה היתה, ללמוד את היחסים בין שימוש במחשב על ידי התלמידים, איסטרטגיות הוראה בכיתה והענין בלימוד מדעים בקרב תלמידי כיתות ח' בארצות הברית ובקוריאה. כמה מדדים של מעורבות מחשב ואיסטרטגיות לימוד בכיתה נבחנו במחקר זה ותלמידים שנכללו בו היו מקבוצות מדגם של ה- TIMSS . כמה מפעילויות המחשב ואיסטרטגיות בכיתה היו signi1-cantly היו קשורות עם הנאה בלימוד מדעים ( House, J. Daniel).