למרות החשיבות הרבה המוקנית לאוצר המילים במבחני השפה השונים, אין הגדרה פרקטית לאופן שבו הבודק יכול להעריך אותו. זו בעיה חשובה, מפני שבכל מבחני הבגרות בעברית של דוברים ילידים ושל דוברי שפה שנייה יש שאלות על אוצר המילים ושאלות כתיבה שבהן נבדק הלקסיקון. אוצר המילים אינו חשוב רק אצל תלמידים, אלא גם אצל סטודנטים – הנדרשים להפגין שליטה טובה בעברית כתנאי לקבלתם במוסד (אם בבחינות הבגרות והפסיכומטרי בעברית, ואם במבחן יע"ל).

ההתייחסות הדואלית אל הערבית כאל "שפת השכן" ו"שפת האויב" נתנה את אותותיה באופן הוראת השפה במערכת החינוך. במחקר שנערך לאחרונה אלעזר-הלוי, תשס"ט) נבדקה מידת הלאומיות והמיליטריזם שאפיינה את הוראת הערבית מראשית מערכת החינוך ואילך.לשם כך נבחנו שני סוגים עיקריים של מקורות: האחד, דיונים שהתקיימו בוועדות החינוך בנושא, אמירות שונות של אנשי חינוך מהתחום ותכניות הלימודים; האחר, ספרי הלימוד שפורסמו במרוצת השנים, בניסיון לאתר בהם עמדה שמעידה על קיומם של ערכים לאומיים ומיליטריסטיים.ממצאי המחקר הראו, כי הוראת הערבית נחלקת לשלוש תקופות: בתקופה הראשונה, מימי ראשית מערכת החינוך ועד לימי קום המדינה, התמקדו מטרות הוראת הערבית בצרכים תרבותיים ובצרכים מעשיים, ולא הייתה כל התייחסות לצורך ביטחוני בלימוד השפה ( דנה אלעזר-הלוי ).

מילון רב-מילים הוא המילון היחיד ברשת שכולל ניתוח מורפולוגי מלא, המאפשר למצוא במילון כל מילה בעברית, בכל צורת נטייה ובכל צורת כתיב. לאחרונה יותר ויותר מורים ללשון המלמדים בכיתות מתוקשבות עם מחשבים ניידים עושים בו שימוש לצורך הפעלת תלמידים בביה"ס. מילון זה הוא מילון סינכרוני. המילון עדכני יותר מאבן שושן, ומציג ערכים המופיעים בעברית בת-ימינו. מילון רב-מילים קיים כאתר באינטרנט. למילון מקוון שני יתרונות מרכזיים: א. אפשר לעדכן אותו באופן שוטף, להוסיף מילים חדשות ומשמעויות חדשות. ב. אפשר לחפש בו כל מילה עברית, בכל צורת נטייה ובכל צורת כתיב (לדוגמה: וכשיבקשוהו), ולא רק לפי שורש או צורת יסוד, כפי שהדבר במילון המודפס.

מבחר מאמרים בעברית החדשה ובהוראת הלשון . ילקוט מאמרים זה הוא מיזם של "פורום מרכזי לימודי לשון עברית במכללות האקדמיות לחינוך" המתקיים זה שנים במכון מופ"ת. בהמשך לילקוט קודם של מאמרים מכוננים שיצא בשנת תשל"ז (בעריכת א' צלמון, משרד החינוך והתרבות – המחלקה להכשרת עובדי הוראה), מובא עתה לפני הסטודנטים במכללות מבחר חדש של מחקרים עדכניים בעברית החדשה ובהוראת הלשון.בילקוט שלושה עשר מאמרים שנתפרסמו בכתבי עת או בקובצי מאמרים בשנים האחרונות. המאמרים נחלקים לשישה שערים: (1) תצורה, תחביר, מילון; נורמה ותקניות (2) סמנטיקה (3) לשון הספרות וחקר הסגנון (4) שיח ורטוריקה (5) לשון וחברה; לשון ותקשורת (6) הוראת הלשון. נוסף על המאמרים המתפרסמים בשלמותם, בכל שער מופיעות הצעות "לקריאה נוספת". המאמרים נבחרו הודות להתאמתם לתכנית הלימודים בלשון העברית במכללות לחינוך (בלימודי היסוד ובהתמחות) ולעיסוקם בבעיות היסוד של תחום החקר ( לובה חרל”פ, גילה שילה) .

המלצה על מקראה חדשה . "המקראה מאוד מרשימה חזותית, לפי דברי ההוצאה (הוצאת דני ספרים) היא המקראה היחידה שיש בה 100 אחוז מתוכנית לימודים. במקראה יש מגוון טקסטים ורובם מאוד מוכרים, היא מלווה בפעילויות לתלמיד (בלי חוברת עבודה) אבל בשונה ממקראות אחרות היום יש בה פעילות ספציפית שמוצעת למורה לכל עניין, הפעילות שם סביב חגים היא מעולה , עשו עבודה מאוד טובה! – מה שהיה חשוב מבחינתי ששמו דגש לשונות בין התלמידים ומיינו את הטקסים במדריך למורה לרמות קושי שונות (קלה-בינונית, בינונית, ובינונית קשה) ".

מסמך זה נכתב לקראת ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בנושא "מצב הלשון העברית במערכת החינוך", הנערכת לציון 150 שנה להולדתו של אליעזר בן-יהודה. הסוגיות המוצגות במסמך: לימודי העברית במערכת החינוך כיום – היקף הלימודים והישגי התלמידים. טענות על מדיניות הוראת העברית במערכת החינוך והצעות לשינויה (יובל וורגן)

סוגיית הוראת הקריאה בכיתה א' חזרה ועלתה שוב, לפני כשנתיים, על סדר היום הציבורי. הנושא עלה כתוצאה מחוסר שביעות רצון מהישגי התלמידים במיומנויות שפה בסיסיות: קריאה וכתיבה. מתוך כך התעוררה שוב השאלה על פי איזו גישה ובאיזו שיטה יש ללמד קריאה בכיתה א'. ומתוך גישה הרואה בקריאה חלק ממערך אורייני כולל, פיתחה ד"ר מיכל רוזנברג תכנית, אשר מטפחת בצורה שיטתית כישורים אורייניים, תוך כדי תהליך רכישת הקריאה והכתיבה, נוסף לשיטת הקריאה בה מלמדים בכיתה א'. שם התכנית: "קוראים וחושבים מחדש"- טיפוח כשירות אוריינית בתהליך רכישת הקריאה. תכנית זו זכתה להמלצה של תת הועדה לאישור תוכניות לימוד בנושא הוראת הקריאה, בראשות פרופ' רם פרוסט, כתכנית העשרה (מיכל רוזנברג)

מטרת DidacTIClang היא לקדם שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת בלימוד שפות והוראתן ולטעת מוטיבציה בקרב מורים ללשון ומתרגלים כדי להשיג את השימוש הפדגוגי המיטבי בטכנולוגיות מידע ותקשורת בסביבת ההוראה שלהם. DidacTIClang מציע גישה דידקטית מבוססת-רשת לשיפור ביצועי הלימוד באמצעות טכנולוגיות מידע ותקשור. מחשבים באינטרנט. התכנית נחלקת לארבעת המודולים הבאים: מודול א' – כיצד להשתמש בכלים לא-דידקטיים מבוססי-רשת להוראת/לימוד שפות; מודול ב' – כיצד להעריך ולהשתמש בכלים דידקטיים מבוססי-רשת להוראת/לימוד שפות; מודול ג' – כיצד להשתמש בכלי שיתוף פעולה ותקשורת להוראת/לימוד שפות; ומודול ד' – כיצד לעצב מערכי לימוד אינטראקטיביים.