הגישה האופטימלית לניהול שיעורי חינוך גופני תומכת בהקניית כישורי חיים באמצעות שילוב בין הוראה עיונית לבין תזוזה ונמנעת מישיבה סטטית ומתמשכת ומקידוש משחקי כדור פופולאריים בהם ישנם שחקנים מצוינים אשר נוטים לדחוק הצידה את שאר המשתתפים. בכוחה של גישה פדגוגית-גופנית זו להקנות לתלמידים כישורי חיים הכרחיים, כגון: חתירה לפתרון בעיות, שמירה על אורח חיים בריא, טיפוח אינטראקציות חברתיות, כבוד לאחר, אמפתיה, שוויוניות והכלה, תקשורת יעילה, עמידה בלחצים ובזמנים, כושר מנהיגות ופורקן מתחים.

הספר "הפסיכולוגיה של הספורט, המאמץ והביצוע: תאוריה ויישום" מתמקד במגוון דפוסי התנהגות של היחיד והקבוצה במסגרות שונות של פעילות גופנית: תחרותית – ספורט הישגי; עממית – פעילות מתונה ומבוקרת בשעות הפנאי; ומשקמת – פעילות מונעת מחלות ופעילות המסייעת להתגבר על פגיעות גופניות ונפשיות. הספר בוחן מגוון תהליכים חשיבתיים, רגשיים וחברתיים בקרב המעורבים בפעילות גופנית: החל בפעילות מתונה ומבוקרת המיועדת לכלל האוכלוסייה, וכלה בפעילות עצימה ותובענית המאפיינת בעיקר ספורטאים השואפים להגיע למצוינות ולמומחיות בתחום עיסוקם.

ד"ר יצחק רם לא יניח לתלמידיו לוותר לעצמם. מובן שלא יוותר לעצמו. דברים ייעשו אצלו כמו שצריך, וזה רק נשמע פשוט. אני יכול להעיד על כך מניסיוני. רם, מורה מיתולוגי לחינוך גופני, לא עושה חשבון כשהוא מרביץ ערכים. כלומר הוא כן עושה חשבון, והיסטוריה, ופיזיקה, ופילוסופיה. הרבה פילוסופיה. אני מאמין באמונה שלמה, הוא אומר, שחינוך גופני, אם מורים אותו כהלכה, הוא המקצוע החשוב ביותר בבית הספר (ישראל שורק).

פרק זה מתאר כיצד החינוך הגופני שבבית הספר יכול לטפח את ההבנה של התלמיד בשלושה היבטים שונים: אוריינות גופנית ואינטליגנציה גופנית-תנועתית, הבנה גופנית והבנת המשחק. הפרק גם מציג את העקרונות שעל מורה לחינוך גופני לשקול כדי לחזק את הקשר שבין התנסות מעשית של התלמיד לבין נושאי הלימוד העיוניים הנלמדים וזאת במטרה לטפח את הבנת התלמיד (רוני לידור).

המאמר דן בשאלות של האדם ושל החברה, מהות האופי, השיפוט המוסרי וחווית האושר כפי שהן באות לביטוי בחינוך הגופני בבית הספר. תרומתו של החינוך הגופני לחינוך הנפש תלויה, טוענים הכותבים, בהתכוונותו של המורה ובתכנון סביבות הלמידה (רוני לידור, יצחק רם).

המודעות לחשיבות הפעילות הספורטיבית והכושר הגופני עולה בהתמדה זה כמה עשורים, אך נדמה שהבשורה הזו טרם הגיעה לבתי הספר בישראל. רבים סבורים כי כבר מזמן אין שיעורי הספורט במערכת החינוך משיגים את מטרתם: לפתח מיומנויות מוטוריות, יכולות קוגניטיביות ואישיות, יכולות חברתיות ויציבות נפשית, ומעל הכל – לחנך לאהבת הספורט ולסייע להפוך אותו לחלק מאורך החיים. כ-30% מתלמידי בתי הספר, מלמדים סקרים עדכניים, אינם עושים כל פעילות ספורטיבית ( רותי גליק) .

השבחת דרך ההוראה של משחקי כדור בקרב לומדים צעירים עשויה לשפר את תהליך ההפנמה של מיומנויות מוטוריות וקוגניטיביות לשימוש עתידי. המאמר סוקר דרכי למידה שונות וייחודיות של משחקי כדור, ובהתבסס על ממצאי מחקרים עדכניים להמליץ על דרך הוראה מועדפת למשחקים אלו, הניתנת ליישום בסביבות למידה בית-ספריות. (עינת ינוביץ, רוני לידור)