כיצד אנו יודעים שהתלמידים למדו? היא שאלה חשובה. באמצעות דוגמה נרטיבית של שיעור בכיתה, מובא תיאור של הפילוסופיה המהותנית (Essentialist philosophy). פילוסופיה זו היא מכוונת מורה ונעדרת כל דרישה פנימית להבנת התלמיד. במקום זאת, מורה מעביר את הידע הנדרש והתלמידים סופגים ומחזירים את מה שהועבר. חמישה מאפייני למידה החסרים – הבנה, חשיבה, בעיות, שאלות, ומשוב – מנרטיב הכיתה נדונים בקצרה, ומוצגת פילוסופיה המרוכזת בתלמיד אשר ביכולתה לתמוך ולקיים למידה עשירה, מהותית ומשמעותית ( Roberson, S., & Woody, C).

בספרו החדש, היוצא כעת בעברית, מציע דיויד פרקינס שבעה עקרונות להוראה. ספר קודם שלו הציע עקרונות להוראת אמנות. בשיחה עמו הוא מסביר מדוע קשה לשנות את ההוראה, אבל בהחלט אפשרי, ואיך אמנות רלוונטית לחייהם של בני האדם בימינו (יורם הרפז, 2012).

לנוכח המחסור הגדל במורים במדינות רבות עם פרישה של מורים רבים, נדרשות מערכות של תמריצים נכונים כדי למשוך בוגרים מוכשרים להוראה. רמות השכר יכולות להיות חלק מהמשוואה. אולם, מדינות שהצליחו להפוך את מקצוע ההוראה לעיסוק אטרקטיבית עשו זאת לא רק באמצעות תשלום, אלא באמצעות חיזוק מעמד המורה, מתן צפי מבטיח של קריירה מעניינת ומתן אחריות למורים כאנשי מקצוע וכמובילי רפורמות. הדבר דורש מהכשרת המורים להצמיח מורים מחדשים וחוקרים בחינוך, ולא רק מעבירי תוכניות לימודים. מערכות חינוכית יכולת לגייס מורים איכותיים לא רק באמצעות תשלום הולם אלא גם ע"י יצירת סביבה שבה מורים עובדים כמקצוענים. עליהן לעסוק בזהירות בהיצע ובביקוש, ולשקול אסטרטגיות להבאת אנשים להוראה בכלל ולטפל במחסורים ייחודיים בפרט. מדינות שונות הראו שמדיניות עשויה להיות בעלת השפעה משמעותית על האטרקטיביות של ההוראה. מורים רוצים להיות סוכנים פעילים, לא רק מיישמי רפורמות, אלא גם מעורבים בתכנון ( דו"ח של ארגון OECD משנת 2011 ) .

המאמר הוא סקירה של ספרות מחקרית העוסקת במושג/ברעיון של מקורות ידע תרבותיים והשפעתו על הוראה, במיוחד הוראה לילדים בעלי הישגים נמוכים הבאים מקבוצות של מיעוטים. הסקירה כללה טקסטים מארה"ב (רוב המאמרים), אוסטרליה, בריטניה וקנדה (מאמר אחד).ממצאים של מחקרים מצביעים על השכיחות של תיאוריית החסר (Deficit) בקרב מורים בעולם כולו (Gee, 1996). תיאוריה זו "מאשימה" בתת-ההישגיות את התלמידים עצמם, את משפחותיהם ואת תרבויותיהם (Bishop, 2001), ואינה רואה את חלקו של בית הספר בכך. תפיסה זו, אף שהיא נקוטה בידי המורים עשויה להיות סמויה , בגלל חוסר מודעות לעמדות ולאמונות שלהם וחוסר הבנת השפעתן על תת-הישגיות של תלמידים ( Hogg, L.) .

ניסיונות להבין את היחסים בין הוראה ללמידה נעשו בעבר. הזרם האנליטי בפילוסופיה של החינוך הצטיין בכך במיוחד. הוא ניסה ללמוד על יחסים אלה מתוך ניתוח לוגי של המושגים "למידה" ו"הוראה". המאמר שלהלן ממשיך את האנליזה, אך לא את האנליטיות; כלומר, הוא מנתח את היחסים בין הוראה ללמידה (אנליזה), אך לא על בסיס הנחת היסוד של הפילוסופיה האנליטית שלפיה ניתוח המושגים "הוראה" ו"למידה" יביא להבנה של היחסים ביניהן (אנליטיות). המאמר שלהלן חושף ומנסח שני טיעונים מנוגדים בנוגע ליחס שבין הוראה ללמידה. על פי הטיעון הראשון, יש לגזור את ההוראה מן הלמידה, או ליתר דיוק – לבסס את מטרות ההוראה על תאוריות קוגניטיביות שיש להן השלכה ישירה על הלמידה; על פי הטיעון השני, יש לגזור את הלמידה מן ההוראה, או ליתר דיוק – לבסס את מחקר הלמידה על הנחיות הנובעות ממטרות ההוראה. הטיעון השלישי, המסכם, גורס שבין ההוראה ללמידה יש יחסים מעגליים שיש בהם "מידה של הונאה עצמית" ותועלת הדדית. המאמר חותם בהשתמעות של "האנליזה" לעמדות ביחס לתכניות לימודים ( יורם הרפז).

צדק חברתי הינו אחד המושגים המעורר מחלוקת ורגשות חזקים בשיח על חינוך. גם השימוש הנרחב במושג בהכשרת מורים מגדיל את המבוכה וההתרגשות. אחת התוצאות עשויה להיות אי הבנה של המושג ע"י מתכשרים להוראה והעדר יכולת לפעול ברוח זו. המשגת "צדק חברתי" – אין מחלוקת לגבי ההבנה שכל אחד זכאי ליחס הוגן ושוויוני באשר לנגישות שווה של אנשים לחומר או להזדמנויות. השאלות עולות ביחס לניתוח הסיבות לאי-צדק ולאי-שוויון ולבחירת פתרונות כדי לתקנם. יש הטוענים שהסיבה של העדר נגישות שווה ניתנת להבנה באמצעות ניתוח של התנהגות הפרט וכך יש גם לפתרה – באמצעות מאמצים אינדיווידואליים. הוראה לצדק חברתי היא עשייה מורכבת בהיבט התיאורטי ובהיבט המעשי; תגובות אנושיות לאי-שוויון אף מורכבות הרבה יותר. הדרכת מתכשרים להוראה להשתמש בשתי האוריינטציות הנזכרות עשויה לקדם את האפשרות של יותר דרכים להבין למידת תלמידים וכתוצאה מכך ליותר שיטות לשפרה. הראיה הרחבה יותר עשויה להיות תנועה חיובית יותר להשבה של המושג "הוראה לצדק חברתי" ויצירה של דרך לתמיכה במורים שיבינו ויישמו הוראה יעילה יותר בהיבט החברתי ( Chubbuck, S.M).