הוראה רפלקטיבית
מיון:
נמצאו 17 פריטים
פריטים מ- 1 ל-17
  • תקציר

    סקירה זו הינה סקירת רוחב, אשר תציג את עולם המושגים הקשורים לרפלקציה בהכשרה להוראה באופן כללי, ותתייחס באופן פרטני להוראה רפלקטיבית ומרכיביה, הדרכה רפלקטיבית, ורפלקציה ככלי איכותני וכמותני בהכשרת מורים. הסקירה תציג את נושא הרפלקציה ככלי תיאורטי, אשר ניתן לכמת במסגרת הכיתה, הן ביחס להכשרת מורים כחלק מחידושים בתחום החינוך, והן במסגרת הוראה רפלקטיבית וחינוך של תלמידים לרפלקציה על ידי המורים עצמם. הסקירה עוסקת ב-5 סוגי מודלים של הוראה רפלקטיבית בארץ וברחבי העולם, אשר ימחישו את היישומים השונים של הנושא בהכשרת מורים ובהוראה בכיתה (עמליה רן).

  • תקציר

    עם החידושים המגיחים, ניתן לצפות לשימוש בכלים טכנולוגיים כדי להפוך את תהליך הלמידה לאפקטיבי. מכאן ששילוב מתאים של טכנולוגיה עשוי להוות תרומה בעלת ערך ללמידה וללא ספק הרפלקציה היא ליבת הלמידה. עם לומדי המאה העשרים ואחת של היום, חשוב שמחנכים יתמכו בשילוב של מיומנויות המאה העשרים ואחת בפעילויות הרפלקציה שלהם. מורים ותלמידים יכולים להיעזר עתה באפליקציות שונות הן מקוונות הן מבוססות מחשב כדי לבצע רפלקציה על הלמידה שלהם. מאחר ותהליך שילוב הטכנולוגיה דורש זמן ומאמצים, נדרש תכנון שיטתי. מאמר זה בוחן הוראה רפלקטיבית באמצעות שילוב מתוכנן של טכנולוגיה (Baporikar, Neeta, 2016).

  • תקציר

    בפרויקט מחקר ופיתוח נוכחי של התכנית לתואר ראשון בהכשרת מורים באורהוס, דנמרק, המחברים חקרו את התפתחות היכולת ליצירת קשרים בין-אישיים הן מבחינת התיאוריה והן מבחינת הפרקטיקה. הפרויקט מאורגן ומבוצע בשיתוף פעולה בין סטודנטים להוראה, מורי מורים, מורים מוסמכים וחוקרים, ומאמר מושגי זה מסביר את הרעיונות התיאורטיים, הפרספקטיבות וההשלכות כמו גם המטרות הכוללות ומבנה הפרויקט. היעד הכללי של הפרויקט הוא להכשיר את הקרקע במחקר פדגוגי ובהכשרת מורים, והמטרה היא לתרום להתפתחות של ידע תיאורטי בתוך תחום אקדמי זה, כך שניתן יהיה להבין את היכולת ליצירת קשרים בין-אישיים וללמד יכולת זו כחלק מהתפתחות מתמשכת של היכולת המקצועית של המורה (Jensen, Elsebeth; Skibsted, Else; Christensen, Mette, 2015).

  • סיכום

    המאמר מדווח על מחקר גישוש שנעשה בדרא"פ בשיתוף עם אונ' בפינלנד בשאלה: "כיצד השותפים בבתי ספר מאמנים מעבדתיים, החונכים ומורי המורים, רואים את הקשר בין הוראה לבין מחקר בתוך בית הספר? בחיפוש אחר דרכים מיטביות להכשרת מורים יש מערכות הכשרה (בארה"ב, פינלנד, קנדה ולאחרונה גם בבריטניה ובנורבגיה) המנסות כבר לקיים שיתוף פעולה הדוק עם בתי ספר נבחרים לצורך התנסות מעשית. בעבר הם כונו "בתי ספר מעבדתיים" ואחר כך – "בתי ספר להתפתחות מקצועית" וייחודם, לדעת כותבי המאמר, בשימור האופי המעבדתי שהתקיים בעקבות דיואי וממשיכיו (Doll, 2004). הם נתפסים כאתרי התנסות מעשית וכאתרי מחקר לניסוי ותיעוד דרכי הוראה, לבחינת היבטים שונים של חיי בית הספר ולהבנת התפתחות הילד (Bonar, 1992, Mayhew & Edwards, 2007, Wilcox-Herzog & McClaren, 2012). המאמר עוסק בניסיונות לשלב גישה זו בהכשרת מורים בדרא"פ (Henning, E., Petker, G., & Petersen, N).

  • תקציר

    מאמר זה עורך חקר מקרה של מורה מתחיל תחת הרקע של הרפורמה בתכנית הלימודים החדשה.חקר מקרה זה מתאר בעיקר ארבעה אירועים מרכזיים בהתפתחות המקצועית של מורה מתחיל בהתבסס על המושג הוראה רפלקטיבית במהלך שנת הוראה אחת (Ying, Guo ; Yu, Zhan , 2014).

  • סיכום

    מסגרות של התנסות מעשית מהוות סביבות למידה פוריות לפיתוח יכולות הוראה מותאמת של מתכשרים. מורי מורים יכולים למנף שיחות הדרכה במסגרת ההתנסות, להציב אתגרים ולהנחות מתכשרים להערכה-עצמית ולשינוי-עצמי כדי לסייע להם להבין את התנסויותיהם ולפתח יכולות אלה. חיוני לחקור טיפוסי שיח בשיחות הדרכה כדי להכיר את דרכי ההנחיה שמורי מורים נותנים לחיזוק תהליכי הכוונה עצמית, ועל הפעלת יכולתם להבחין במצבים ובבעיות שמתכשרים אינם מבחינים בהם בעצמם. מטרת המחקר הייתה לבחון אילו (1) טיפוסי שיח משוב ו-(2) טיפוסי הדרכה פדגוגית מחזקים או מזניחים הזדמנויות לפיתוח מומחיות בהוראה מותאמת בקרב מתכשרים. זאת בהתייחס ל-(3) שלושה קשיים אופייניים של מתכשרים שנחקרו רבות בספרות המקצועית: תפיסת מהלכי הוראה מוכרים כמובנים מאליהם, התמודדות עם מטרות דואליות והבנת הקשר והשפעתו (Elizabeth Soslau).

  • לינק

    התפקיד של המורים בעשור האחרון התפתח לצערנו למציאות שבה הפכו להיות טכנאי הוראה המעבירים יחידות הוראה שתוכננו ונארזו מראש ע"י גורמי חינוך אחרים. במקום להפוך לגורמים יצירתיים היכולים לתכנן את ההוראה שלהם באופן עצמאי ועתיר השראה נתונים המורים במדינות רבות בכלל ובארה"ב במציאות שמכתיבה להם תסריט קבוע נטול יצירתיות והשראה. נוכח מציאות זו ואילוצים אלו כתבו פרופסור מרלין כוכן–סמית ופרופסור סוזאן ליטל, ספר חדש , חשוב ומרתק היוצא חוצץ נגד מגמות אלו של תפיסת המורה כטכנאי העברה של חומרי למידה. בספרן החדש והמעמיק מנסות כוכן-סמית ולייטל להעצים את תפקידו של המורה כאיש חקר היוצר ומטפח סקרנות בכיתה המתמודד בדרך יצירתית יותר עם תכנים והיוצר בשיקול דעת שלו ובגישה חוקרת משלו אווירה של עניין וסקרנות בכיתה. בספר נמתחת ביקורת עקיפה ולעתים ישירה כלפי רפורמת החינוך הקודמת בארה"ב הידועה בשם No-Child-Left-Behind ( רפורמה אשר עדיין מורגשת בבתי הספר האמריקאיים ומעיקה על המורים שם). מעבר לכך מגבשות כוכן-סמית וליטל את התובנה והתפיסה של חקר, שיקול דעת עצמאי וסקרנות בעבודת המורה כדרך חיים בביה"ס במקום המסלול המתוכנת מראש ודפוסי העברת השיעורים שמקובלים בארה"ב כיום. בחלק השני של ספרו מאפשרות כוכן-סמית וליטל לשורה של מורים מרתקים להציג את דרך ההתמודדות שלהם בכיתה בתפיסת החקר הפעילה Inquiry as Stance .

  • לינק

    אחד הבעיות הידועות של מורים חדשים הוא שבירת רצף ההוראה בהמשך למורה הקודם בעיקר מבחינת שיטת ההוראה ודרך ההוראה. כך לדוגמא, המורה המתחיל מתאר ביומנו האישי באינטרנט (בלוג) מקרה בו המשיך ללמד שיעור במתמטיקה כיתה שלמדה קודם אצל מורה אחרת בשיטה אחרת. השינוי בדרך הפתרון במתמטיקה גרם להתנגדויות אצל התלמידים שלמדו מתמטיקה בהקבצה א' בכיתה ז'. קונפליקטים כאלו בין מורה לתלמידים על רקע השינוי בדרך התרגול ממורה אחר בכיתה קודמת שכיחים בהוראת המתמטיקה. קונפליקט זה קורה כאשר התלמידים עוברים ללמוד אצל מורה אחר המציג דרכי פתרון אחרים במתמטיקה שלא הועברו עפ"י המתכונת הקודמת אליה אומנו התלמידים .

  • סיכום

    חונכות למורים מתחילים היא אסטרטגיה מרכזית כדי לסייע להם לנווט את דרכם בהוראה. חונכים נזקקים לידע והבנה של הוראה ודרכיה, ולמערכת כישורי הוראה והנחייה ספציפית. כדי להצליח בתהליכי החונכות עליהם ללמוד "לפרק" דרכי הוראה והתנהגויות מורכבות למרכיביהן הפשוטים כך שיהיו מובנים למורה המתחיל (Feiman –Nemser, 2003) וגם לדעת כיצד לסייע וכיצד לתמוך בלמידה של לומדים מבוגרים (Rhodes et al., 2004). חרף העובדה שקשרי חונכות לא מתוכננים נמצאו מאפשרים תמיכה חשובה במורים מתחילים (Howe, 2006, McCormack, 2006), אין בכך די כדי להיענות לצרכיהם המקצועיים והאישיים (Sweeny, 2008). תוכניות להכשרת חונכים משפרות את החונכות, אף כי בפועל רק חלק מהמורים המנוסים זוכים להכשרה כאלה. מטרת המאמר לחשוף מעלות ומגבלות של תוכנית פורמלית להכשרת חונכים על פי תפיסותיהם (Beutel, D., & Spooner-Lane, R).

  • לינק

    מושגי היסוד התיאורטיים והרעיונות המרכזיים במאמר : התנסות, התנסות רפלקטיבית, ההיבט האתי שבהתנסות רפלקטיבית, השיח הפנימי של הפרט הכופה שינוי אמונות ("הפולש הזר") , הגרוטסקה הספרותית. במאמר מוצע, בשונה מראיית ההתנסות כ"אישית" (personally owned) להכיר בה כבמעין שיחה בין האדם (self ) לבין מה שעוד לא ידוע לו. זוהי שיחה המואצת ע"י מרכיב של הפתעה, ההופכת למאפיין מרכזי של הפרקטיקה הרפלקטיבית. המטרה היא להפוך את העשייה הרפלקטיבית מתהליך שעיקרו שיפור הפרט לתהליך שבמהותו הוא חקר של דרכי ההוראה הנפרסות לפני ואחרי ההיחשפות להפתעה המדוברת (Pollard, V).

  • תקציר

    ספרו של Mark W. Aulls (עורך) מאוניברסיטת מקגיל בקנדה מציג יסודות תיאורטיים ופדגוגיים לפעילות חקר רפלקטיבית בחינוך ובהוראה. חשיבות שיטות ההוראה המטפחות חקר של הלומדים סביב תוכניות לימודים המרחיבות רפלקציה ומעוררות חקר של הלומדים. הרציונאל של הספר הוא שיש להכין את פרחי ההוראה להיות מורים בעלי תפיסת חקר בשלבים שונים של ההכשרה באוניברסיטאות ובמכללות. פרקים נוספים עוסקים בהקניית מיומנויות של חקר ורפלקציה להוראה בתחומי מדעי הרוח והחברה, מדעים וחקר ושילוב פרויקטי חקר בתכנית הלימודים על פי גישה קונסטרוקטיביסטית.

  • סיכום

    בספרה החדש Self-study for teacher educator מתארת פרופסור Samaras, Anastasia את השינויים איתם התמודדה בהכשרת המורים ואת השינויים אותם יזמה בתכנית הכשרת הסטודנטים להוראה באוניברסיטת ג'ורג מייסון בוירג'יניה ארה"ב ובמקום עבודתה הקודם. במסגרת עבודתה כרכזת הכשרת המורים פיתחה פרופסור סמאראס דגמים של למידה עצמית (self-study) של סטודנטים להוראה שהתבססו על עקרונות שיתוף והתייעצות העמיתים של ויגוצקי. אחד התחומים שפרופסור סמאראס מצאה כלקויים בהכשרת המורים היה הקניית יכולת תכנון לימודים לטווח ארוך יותר במהלך שנת הלימודים. מרכיב מרכזי בתכנית החדשה שטיפחה פרופסור סאמראס היה התמודדות של הסטודנטים להוראה עם תכנון, יישום וחקר של יחידת לימוד בינתחומית (The Interdisciplinary Unit)

  • סיכום

    מנחים רבים בפורומים ממוחשבים סבורים שעצם יצירת המסגרת של ערוצי רב-שיח מבטיחה את התנהלות הדיונים, אך המציאות מלמדת כי דיונים מקוונים רבים דועכים והופכים להיות עקרים. למידה מתוקשבת איכותית אינה מורכבת רק מרשימת מטלות מאורגנת ומסודרת, אלא מדיונים מקוונים מרתקים המעידים על רפלקציה, הבניית ידע וחילופי ידע בין הלומדים. תוך כדי פיתוח הרב-שיח המקוון יש לעורר עניין לגבי איכות המוצר הלימודי המשותף או היחידני, לעורר חילופי מידע מהותיים בין המשתתפים בתוך הפורום וגם עם משתתפים מחוץ לפורום, להאזין לרחשי לבם של הלומדים מבחינת תפקוד ערוצי העברת הידע ולבסוף יש לנסות לזהות גם מה נלמד בפועל בפורום המקוון ( Marie T. Williams and Dale Wache )

  • סיכום

    המחקר בוחן את תהלך ההתפתחות המקצועית של מורי מורים למתמטיקה במהלך סדנת השתלמות חמש שנתית שנערכה בצפון הארץ (במסגרת פרוייקט מח"ר 98). מטרותהמחקר היו: א. לנתח ולהבין את תהליך התפתחות והתגבשות הידע המקצועי של המורים למתמטיקה כחברי הקהילה הלומדת. ב. לבחון את מידת הישימות של המודל התיאורטי המשולב של המחקר בהקשר ספציפי של ההשתלמות. במרוצת הזמן הלכה והתחזקה ההנחיה של קבוצת המורות המנחות (תמי ורחל) אשר ליוו מקרוב את המורות למתמטיקה הרגילות (רחל וחנה) וסייעו להן לארגן בעצמן סדנה למורים למתמטיקה ולמלא תוך כדי כך את התפקיד של מורי מורים למתמטיקה. מסימני ההיכר של הפרויקט היה חילופי הידע בין המורים הותיקים בסדנאות ובין המורים שהצטרפו למסגרת ההשתלמות (Zaslavsky , Orit. Roza Leikin).

  • לינק

    הקורס "המצ"ב מזווית אחרת", מיועד לסייע לפרחי הוראה או למורים בפועל לתת מענה לקשיים המתעוררים בהוראת גאומטריה. זאת, על ידי הכנסת שינויים בידע הנדרש למורה ובגישתו להוראה וכן על ידי התמקדות במצבי הוראה בעייתיים – מצבים שבהם המורה מתקשה לתת מענה הולם לקשיים של תלמידיו במהלך הקורס, המורה לומד תאוריות המסייעות לו לנתח מצ"בים אלה, וחוזר ומנתחם בשלב מתקדם לאחר שהוא לומד תאוריות נוספות. המורה מבצע רפלקציה על ניתוחיו הקודמים את המצ"בים ועל תכנון ההוראה שלו או על דרך הוראתו, והרפלקציה עצמה תורמת לתהליך השינוי אצלו. במוקד יחידת ההוראה נדונים קשיים המתעוררים בהוראת גאומטריה לתלמידים בעלי הישגים בינוניים ונמוכים במתמטיקה (לא נדונים כאן קשיים של תלמידים בעלי תפקוד גבוה במתמטיקה). מדובר בעיקר בקשיים קוגניטיביים בסיסיים – כמו רכישת מושגים בגאומטריה או תפיסה חזותית – ולא בתהליכי חשיבה מתקדמים יותר, כגון הצדקות או הוכחות. (הגר גל)

  • לינק

    תקציר זה מציג תכנית לימודים לפיתוח כישורי הוראה, למידה והערכה (הל"ה), שפותחה במסלול לחינוך מיוחד, שנה ב', במכללת אורנים. התכנית התפתחה במהלך שלוש השנים האחרונות, כאשר תוך כדי תהליך של הוראה רפלקטיבית הוכנסו בה שינויים. השינויים נבחנו תוך כדי מעשה וקבלת משוב מן הסטודנטים, ולאור התוצאות הוכנסו שינויים נוספים (חיי בן דוד, ציפי ברוך, אסנת שבתאי, זיווה שגיא)

  • לינק

    הדרכה רפלקטיבית" היא אימון (=הדרכה) שמטרתו לעודד "הוראה רפלקטיבית" והן שתיהן סוג של מחקר תוך פעולה (‎research in practice).בהדרכה הרפלקטיבית המדריך (המאמן) עוזר למורה, מעורר אותו ומעודד אותו לעשות רפלקציה על רפלקציה תוך כדי עשייה – (‎reflection-in-action). כלומר: המאמץ של המורה להבהיר מה שהוא רואה, באיזה אופן הוא מפרש את אשר ראה וכיצד יוכל לבדוק את הפירוש שנתן ולנהוג לפיו. סקירה המתארת את רעיונותיו העיקריים של דונאלד שון.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין