ההוראה הפרטנית מהווה אחת מאבני היסוד ברפורמות החינוכיות הנהוגות כיום במערכת החינוך. מחקר זה מציג ומנתח עמדות מורים המלמדים בהוראה פרטנית כלפי הוראה זו . מטרת המחקר: לבחון ולנתח את הקשר בין עמדות המורים כלפי הוראה פרטנית ומאפייניהם האישיים על עמדותיהם לגבי השפעותיה של הוראה פרטנית, על תפוקות בית הספר ( דפנה זילברמן –שמש, יזהר אופלטקה) .

החשש של המורה מהקבוצה הקטנה נובע גם מהעובדה, שבקבוצה קטנה יש "אינטימיות" בין המורה והתלמיד/ים. מורים לא רוצים (ברוב המקרים) להגיע לאינטימיות עם תלמידיהם. נוח להם לשמור על "דיסטאנס" . אני המורה ואתה התלמיד ! "שבירת המסגרת הכיתתית" מעוררת "חרדה" אצל חלק מהמורים.אז איך באמת עוברים להוראה פרטנית איכותית? ואיך יצליחו המורים שלנו ללהטט (להטוטים) בין שני המצבים, כאשר בחלק מהיום הם נדרשים להוראה בכיתה מלאה ובחלקו האחר להוראה פרטנית. אופק חדש" הציף את העובדה שלמורים שלנו קל ונוח יותר ללמד בכיתה מלאה מאשר להורות בקבוצה קטנה.( תלמיד אחד עד חמישה תלמידים). אין זה סוד שכאשר מורה טוען " למדתי את הנושא" הוא אכן עשה זאת, אך נשאלת השאלה האם אכן, הפנים התלמיד ורכש את המיומנות או הידע החדש שנלמד? ( נורית אלקלעי ) .