תלמידי כיתה ג' עתידים להגיב בהתלהבות רגשית, חברתית ואנרגטית לפעילויות פיזיות במהלך שיעורי מתמטיקה. לא רק שמערך שיעור כזה מסייע במניעת יושבנות, הוא גם מקדם למידה מעמיקה ומטפח שיתופי פעולה. לא מן הנמנע, שיפותחו בעתיד הקרוב מערכי שיעור דומים במקצועות מדעיים נוספים, כגון פיזיקה. לשם כך, חשוב יהיה לגבש ולכתוב מערכי שיעור ותוכניות לימודים פרו-אקטיביים ולצייד מתכשרים להוראה ומורים מכהנים בכלים להטמעת פעילויות פיזיות בשיעורים שאינם חינוך גופני. זאת, ניתן לעשות באמצעות קורסים ייעודיים במעמד ההכשרה וסדנאות פיתוח מקצועי בהמשך הקריירה.

לפעילות גופנית השפעה חיובית אדירה על הישגים והתנהגות של תלמידים בגן חובה ובכיתות א'-ח'. המחקר מצא קשר חיובי בין מאמץ פיזי לבין כישורי למידה, כגון דיוק, ריכוז, קריאה וסיום מטלות. כאשר הילדים נמצאים בתנועה, קל יותר לגרום להם להצביע, להשתתף, ללמוד ולשאול שאלות.

לקראת סוף שנת הלימודים הקודמת, במסגרת תהליך חקר עם תלמידים ולאחר לימוד מוקדם של נושא "הגבלת השלטון בישראל", הגיע המורה והמחנך אביב צמח לשלב גיבוש שאלת המחקר כותב אביב בבלוג שלו : " במסגרת השיעור יצרנו על הלוח תיאור באמצעות תרשים של נושא הלימוד (נושא מרכזי ונושאי משנה), וחילקתי לתלמידים פתקיות צהובות עליהן ביקשתי שירשמו שאלות שמעניינות אותם בנושא.הכלל היחיד לניסוח השאלה היה: "כתבו שאלה שמעניינת אתכם בנושא – ושהתשובה לה לא קיימת בבדיקה פשוטה בויקיפדיה". עודדתי אותם להשתמש בויקיפדיה מהסמרטפונים, על מנת לוודא שלא מדובר במידע קיים ונגיש. בשלב זה אספתי את הפתקים מן התלמידים, הקראנו כל פתקית, דנו בשאלה שהוצגה ואף שיפרנו אותה יחד (ואפילו הזכרנו את הכללים לסיעור מוחות איכותי). הפתקיות הודבקו על הלוח לפי המיקום המתאים ביחס לתרשים שהופיע עליו ( אביב צמח) .

למידה/הוראה מבוססת פרויקטים (למ"פ) (בעיות- למ"ב) – למידה והוראה מבוססת-פרויקטים מוכרת בגנים ובבתי הספר. זוהי הוראה ממוקדת-תלמיד המתרחשת לאורך תקופת זמן מורחבת, שבה תלמידים בוחרים, מתכננים, חוקרים ויוצרים תוצר, היצג או ביטוי אחר כתגובה/תשובה לשאלה הלקוחה מהמציאות הסובבת אותנו או לאתגר אותנטי. תפיסת תפקיד המורים היא של מאפשרים, בוני- פיגומים, מדריכים ומנחים במהלך התפתחות הפרויקט. ניתן לאתר עקבות של הוראה כזו עוד בראשית המאה הקודמת בארה"ב, שהתייחסה לשיטת הוראה זו כאל למידה מכוונת-מטרה, הכוללת ארבעה שלבים מובחנים: הצעה, תכנון, ביצוע ושיפוט(Kilpatrick, 1918). רעיונות אלה בשילוב עם דגם החקר המדעי הובילו למגוון של שיטות ממוקדות-תלמיד ובהן: שיטה מבוססת-בעיות, שיטה מבוססת-מקרים, למידת חקר ולמידה הכוללת משימות ברמה גבוהה ותפקידים פעילים בכיתה ( Holm, M ) .

מה קורה כאשר מערך השיעור המקורי של המורה משתבש במהלך ההוראה בכיתה ? תופעה שעשויה לקרות למורים גם ותיקים במהלך ההוראה בכיתה. סרט וידאו מדגים בצורה יעילה כיצד מורה לשפה ולשון אנגלית בביה"ס אמריקאי מנסה להתמודד עם מערך שיעור אשר השתבש וכיצד יש לתכנן אחרת את עקרונות ההוראה הפעילה בלמידה בקבוצות תוך שימוש מושכל במיפוי מושגי והפעלה מושכלת של קבוצות הלמידה . כלומר , כיצד ליצור פיגומים ותמיכה ללמידה הפעילה בכיתה וכיצד להימנע מיצירת מורכבות יתר כבר בתחילת השיעור .

הוראה בגישה קונסטרוקטיביסטית פעילה יושמה בסינגפור. סקר בקנה מידה גדול נערך כדי לבחון את היעילות המורה ביישום הוראה בגישה קונסטרוקטיביסטית פעילה. התוצאות הראו כי נמצא מתאם חיובי בין היעילות של המורה לבין הוראה קונסטרוקטיביסיטית פעילה. מיתאם זה היה גבוה יותר מאשר המיתאם בין יעילות ההוראה לבין הוראה דידקטית רגילה בכיתה . (Nie, Youyan; Tan, Gim Hoon; Liau, Albert Kienfie; Lau, Shun; Chua, Bee Leng, 2013).

חומרי הסדנא ממוקדים בהתייחסות ובהערכת האינטראקציה של המורה עם הלומד היחיד/הקבוצה. מיקוד שלל הנתונים וההתנהגויות בהם צופים המנהלים בכתה בזיהוי התנהגויות הוראה אפקטיביות לקידום למידה משמעותית , הישגים ותוצאות של לומדים. הקישור בין מחקרים עדכניים המזהים התנהגויות אלו לבין הכלי להערכת מורים (ראמ"ה) יכול לסייע ולמקד את ההתבוננות ולהציב יעדים מדויקים לשיפור איכות ההוראה. דוגמאות להתנהגויות הוראה אפקטיביות לסדנא- תחום הבניית ידע

ג'יי הורוויץ העלה לדיון בבלוג המרתק שלו סוגיה מעניינת הנוגעת לשימוש הטכנולוגי של קליקרים בהרצאות בכיתות ובהרצאות . הוא מתייחס למאמרון של לארי קובן אשר כתב על תחושת הדז'ה וו שהתעוררה אצלו כאשר הוא צפה לאחרונה בשיעור מתמטיקה שבו המורה נעזרה בקליקרים. קובן הסביר שהמורה חילקה קליקרים לתלמידים וביקשה מהם להשיב על שאלת רב-ברירה שהופיעה על הלוח הלבן האינטראקטיבי בקדמת הכיתה. כותבת ג'יי הורוויץ בסיכום המאמרון שלו: "כדי שמספר רב של מורים ימצאו דרכים לשלב את השימוש בקליקרים לתוך פדגוגיה מוצלחת, אנחנו זקוקים להרבה מאד מורים שמשתמשים בהם בצורה סתמית. ואולי נצטרך גם להפרד מהציפייה שכלים טכנולוגיים – קליקרים, טבלטים, או מה שעוד עתיד להופיע, ישנו את החינוך. בסך הכול הם יהוו את הבסיס שעליו חלק מהמורים יצליחו להביא ללמידה משמעותית.

הגישה של "חשיבה והסקה בלמידה" (Collaborative Reasoning) היא דיון בקבוצה קטנה המובל על ידי תלמידים עמיתים ומכוון לקדם מעורבות אישית ואינטלקטואלית בכיתות של בית הספר היסודי. בגישת "חשיבה והסקה בלמידה", התלמידים קוראים טקסט המעלה סוגיה בלתי פתורה עם נקודות מבט רבות וסותרות. התלמידים אמורים לנקוט עמדות לגבי השאלה הגדולה, לתמוך בעמדותיהם באמצעות נימוקים והוכחות, להקשיב בזהירות, להעריך ולהגיב זה לטיעוניו של רעהו, ולקרוא תיגר זה על טיעוניו של זה כאשר אינם מסכימים לדברים (Zhang Jie, Stahl Katherine A. Dougherty).

כבר כתבנו בפורטל מס"ע על השימוש בשלטים אינטראקטיביים (שלטים תומכי למידה או קליקרים) בהרצאות במכללות ובאוניברסיטאות האמריקאיות. עתה נראה כי היישום של תופעת השלטים האינטראקטיביים באולמות ההרצאה של האוניברסיטאות בארה"ב הולך ומתרחב. קרוב לחצי מיליון סטודנטים כבר עושים שימוש פעיל בשלטים אינטראקטיביים בחדרי הרצאות ובקורסים באוניברסיטאות ובמכללות. עיתון הניו יורק טיימס עצמו מדווח על השימוש בשלטים אינטראקטיביים (קליקרים) בקורס שמעביר פרופסור בוב וייט באוניברסיטת Northwestern-University בארה"ב. מדובר על קורס לתואר ראשון בנושא "התנהגות ארגונית". לכל אחד מהסטודנטים הלומדים בקורס יש קליקר משלו אשר באמצעות הוא נדרש להגיב לשאלות שונות של המרצה בקורס. המאמר מדגיש כי השינוי שיצרו השלטים האינטראקטיביים הוא בראש ובראשונה תרבותי ( ולא בהכרח טכנולוגי). הסטודנט הטיפוסי שעד כה במשך מאות שנים היה במצב של "חצי נמנום", נדרש עתה להיות הרבה יותר ערני ופעיל שכן הוא חייב להגיב על השאלות המוצגות ע"י המרצה באמצעות הסקר הממוחשב. ממצאי התשובות מוצגים על גבי לוח התצוגה המרכזי באולם ההרצאות. לא ייפלא, אפוא, כי המרצים מתלהבים מהיישום האינטראקטיבי החדש, אך הסטודנטים הרבה פחות.