אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על שלושה כלים שימושיים (Prezi ,Google Slides ו-Nearpod) המיועדים ל"מורים שאין בבית ספרם תוכנת שליטה, ומעוניינים להשתמש בחדר המחשבים או במכשירי הקצה הניידים של תלמידיהם לצורך הקרנת מצגת – לכל התלמידים בו זמנית – כשהמורה הוא שקובע את קצב העברת השקופיות…" (אפרת מעטוף).

מדריכים ותוכנות שונים תורמים לפיתוח כישורים ולחיזוק ביטחון עצמי הנדרשים להוראה בכיתות וירטואלית תוך שימוש בתוכנות של דיון/שיח מקוון. עם זאת, משאבים אלה אינם מגלים תמיד את הדיוק והעידון הנדרשים בסביבות כאלה – מה מרגישים, אילו נושאים עשויים לצוץ ואלו אתגרים אישיים כרוכים בכך. המאמר מדווח על ממצאים של מחקר פנומנולוגי שהונחו ע"י שאלת המחקר הבאה: כיצד מתארים ומבינים מורים מנוסים את התנסויותיהם בכיתות וירטואליות סינכרוניות? המטרה הייתה להבין מה המשמעות של הוראה בסביבות כאלה. נעשו ראיונות חצי מובנים עם ארבעה מורים מנוסים בהוראה ובשיח מקוונים. הראיונות נותחו בניתוח פנומנולוגי פרשני ( Cornelius, S).

שרות Zipcast החדש פותח לאחרונה ע"י חברת מאגר המצגות סליידשר כמענה לצרכי מרצים , מורים ואנשי הדרכה המבקשים לערוך מפגש עמיתים מקוון באינטרנט . באמצעות הפלטפורמה החדשנית של זיפקאסט ניתן להעביר הרצאה עם מצגת באינטרנט לקבוצת לומדים ותוך כדי כך לשמוע את קול של המרצה ולראות את המצגת. ניתן גם להציג סרט וידאו ללומדים. בנוסף יכול המרצה ליצור אינטראקציה סינכרונית עם הלומדים בזמן אמת באמצעות מערכת מוטמעת של צ'אט קבוצתי . היתרון של השירות החדשני הוא בכך שלא צריך להוריד קבצים למחשב בבית וגם לא להתקין שום תוכנה. השירות המקוון החופשי עובד כולו בדפדפן האינטרנט וניתן להפעילו במקביל ליישומים אחרים במחשב שלכם.

שאלת הזמינות המקוונת והנוכחות של המרצה בקורסים מקוונים והשלכותיה על איכות הלמידה של הלומדים נבדקה במחקרים שנערכו בארה"ב ובאוסטרליה בכמה וכמה קורסים מקוונים. חלק מן המחקרים מצא כי לנוכחות המקוונת יש השפעה משמעותית על הלומדים ומחקרים אחרים טענו כי ההשפעה היא לא מובהקת. המחקר הנוכחי ניסה לבדוק את הקשר בין המשתנים הנ"ל, תוך ניסיון לבדוק באופן ספציפי את שאלת המענה והתגובה המקוונת בקורס מקוון והשפעתם על תהליכים קוגניטיביים ומוטיבציה של הלומדים. ממצאי המחקר מצאו קשר ישיר בין רמת המענה והזמינות של המרצה בקורס ובין איכות הלמידה והמוטיבציה של הלומדים בקורס המקוון. עם זאת, ההשפעה של הנוכחות המקוונת של המרצה היא לא בהכרח בעלת השפעה קבוצתית אלא יותר השפעה פרטנית על המוטיבציה של כל לומד ולומד. מדיווחי הסטודנטים נמצא כי הנוכחות המקוונת של המרצים והשפעותיה החיוביות על הלומדים באה לידי ביטוי בעיקר בקורסים סינכרוניים מקוונים. המשמעות של המחקר היא שקורסים סינכרוניים מקוונים יש להם אפקטיביות גבוהה יותר מבחינת המוטיבציה של הלומדים הן בשל הנוכחות המקוונת של המרצה והן בשל המשובים שמקבלים הלומדים באופן מיידי ( Credence Baker).

אחד המאפיינים של התקדמות תחומי הלמידה המתוקשבת בבתי ספר בארה"ב הם השימוש שהחלו לעשות מורים מן השורה באמצעי תקשוב באינטרנט להפעלת כיתות ותלמידים. אם בעבר היו מורים יזמים ויחידי סגולה שהובילו ודחפו את תקשוב החינוך, הרי בהדרגה גם מורים מן השורה שאינם בהכרח "משוגעים לדבר" או נלהבי מחשבים (פריקים) מתחילים להשתמש באפשרויות שונות של האינטרנט לצורך תקשורת עם תלמידי הכיתה. על מנת לעודד ציבור מורים אלו החלו להתפתח בארה"ב ובקנדה כלים מתוקשבים פשוטים יותר להוראה מתוקשבת. המידענית ואשת החינוך ג'ין הארט מציינת, לדוגמא, שני כלים מתוקשבים ידידותיים כאלו שנועדו עבור מורים מן השורה. אחד הכלים נקרא Eduset והוא מאפשר למורה להקים בקלות כיתה וירטואלית באינטרנט, לזמן תלמידים מסוימים לאתר, להעלות מטלות, לאפשר לתלמידים להגיב למטלות, להביע עמדה ולקשור את המטלות ליומן ממוחשב. לא מדובר, אמנם, בפריצת דרך פדגוגית או מתוקשבת אך מדובר במערכת ידידותית מאד, פשוטה לניהול ולהקמה בהשוואה לאתרי האינטרנט המורכבים של בתי הספר.

במחקר שנערך בארה"ב נמצא כי השימוש בתוכנת מסרים מיידים (Instant Messaging) משפר באופן משמעותי את הלמידה השיתופית בהוראת אנגלית כשפה זרה שנייה (ESL). השימוש בתוכנת המסרים המיידים (Yahoo Messenger) נוסה בקרב לומדים בוגרים שלמדו אנגלית כשפה זרה שנייה בשנים 2003-2004. הלומדים באמצעות תוכנת המסרים המיידים נתנו הרבה יותר משובים מתקנים לעמיתיהם בהשוואה ללומדים בקבוצת הלמידה הרגילה (קבוצת הביקורת). המחקר תומכים בהשערת המחקר כי ניתן להשיג שיתוף פעולה מעמיק יותר ואינטראקציות מרובות יותר בהוראת אנגלית באמצעות תוכנת מסרים מיידים (Sotillo, S)

כותב המאמר, המלמד שנים בקורסים מתוקשבים מציע כמה וכמה עצות מעשיות וטיפים לשיפור כל סוגי האינטראקציה בקורס מתוקשב באופן שיובילו להצלחת הקורס המתוקשב במכללה בארה"ב. העצות המפורטות במאמר מתייחסות לשלושה קטגוריות עיקריות של אינטראקטיביות: לומד- מדריך, לומד-לומד, לומד- תכני הקורס. לכל אורך המאמר, המחבר מבחין בין תקשורת סינכרונית לבין תקשורת אסינכרונית ומתייחס לכלים כגון Instant Messaging וגם פורומים מתוקשבים אסינכרוניים באתר הקורס (Mabrito, Mark).

המחקר מתמקד בבחינת התקשורת הסינכרונית ברשת כחלק מהשתלמות מורים בקורס שרובו הופעל בלמידה מרחוק. הבחינה נעשתה על פי התנהגויות מילוליות של הלומדים ושל המנחה. הממצאים מעידים כי השיח הסינכרוני תרם לגיבוש החברתי של הקבוצה הלומדת, אף שפרטיה לא הכירו זה את זה אלא באמצעות הרשת ותוכני הקורס לובנו בו בצורה משמעותית. עם זאת, אין לראות בו אמצעי יחיד אלא אמצעי חשוב אשר יש לשלבו בתבונה במסגרת השימוש הנפוץ יותר בשיח הא-סינכרוני. (אביגיל אורן, יהודית רם)

חלק לא מבוטל מעולם ההדרכה עובר ממש בעידן זה לשיטת הלמידה מרחוק ומטמיע אותה מבחינת העוסקים בהדרכה זה אומר שצריך להסתגל לשיטה החדשה ולבצע השלכה של כל הידע הקיים על חניכה מעולם ההדרכה הקלאסית לעולם ההדרכה של הלמידה מרחוק. המאמר עוסק בחניכת מדריך חדש המלמד בשיטת הלמידה מרחוק. חלקו הראשון של המאמר עוסק ב: מתן משובים על ביצועים, עבוד והעלאת לקחים. חלקו השני של המאמר עוסק ב: תפיסות בתפקיד החונך – טיפול בבלימה – ליווי, ייעוץ והכוונה.

ככל מיומנות אחרת, גם ההוראה הסינכרונית מחייבת לימוד, אימון ותרגול עד לרכישתה. אחרי שליווינו עשרות רבות של מורים ברכישת המיומנות בהוראה במערכות סינכרוניות מורכבות ("כיתה וירטואלית"), ניכר כי הצלחת השיעור, בהינתן טכנולוגיה יציבה, טמונה ביכולת המורה להמיר את המתודות אותן הוא מכיר ובהן הוא משתמש בכיתה רגילה, על גבי הפלטפורמה החדשנית הזו. במאמר זה ננסה לבחון את התחושות (והחששות) שאנו שומעים ממורים סינכרוניים בתחילת דרכם ולהציג .את התשובות שאנו ממליצים להשיב למורים אלו בדרך ליכולת הוראה אפקטיבית.