בינתחומיות היא שילוב ושזירה של רעיונות ודרכי חשיבה מכמה תחומי דעת שונים במטרה להבין נושא-על המצריך אינטגרציית ידע ממספר תחומים, מאחר שלא ניתן להבינו כנדרש באמצעות תחום  אחד בלבד. במובן זה ניתן להתייחס לבינתחומיות כשלם הגדול מסכום חלקיו. זאת להבדיל מרב-תחומיות שפירושה שילוב בין כמה תחומי ידע, אך ללא אינטגרציה ביניהם – באופן שכל תחום שומר על זהותו הנפרדת.

משרד החינוך משלב תחומים שונים בלימודי הספרות כחלק מ"עידן שבירת הכלא הדיסיפלינאלי" . השינוי המתואר בכתב בעיתון "הארץ" מהווה חלק ממגמה חדשה במזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, שבלון הניסוי הראשון שלה הופרח באחרונה לאוויר במקצוע הספרות. עידן "שבירת הכלא הדיסיפלינאלי", מכנה זאת מפקח ומרכז מקצוע הספרות במשרד, הד"ר שלמה הרציג. לדבריו, המורים יבחרו מהחוברת את התכנים שהם ירצו ללמד, אבל "אנחנו צועדים בכיוון מסוים שבהדרגה נבסס אותו, מרחיבים מגמות מעניינות יותר בהוראה", הוא מסביר ל"הארץ" ( טלילה נשר ) .

המסמך שלפנינו הוא הצעה לדיון באפשרות של מיפוי דרכים להוראה בינתחומית בחטיבה העליונה של בית הספר התיכון. הוא נועד לשמש אתגר לחשיבה, להשגות, למציאת דרכים נוספות ואחרות, או אף ליישום ולניסוי. ההוראה הדיסציפלינרית במערכת החינוך העל-יסודי היא בבואה של המקובל בעולם האקדמי. המאפיין את העולם האקדמי הוא הפיצול והספציפיקציה. ההתמחות בנושאים ובתחומי דעת נעשית יותר ויותר צרה ויותר ויותר ממוקדת ומקצועית. אם כי לצד זה מוצאים קבוצות לימוד ומחקר בינתחומיות באוניברסיטאות רבות בארץ ובעולם מתוך הכרה בחשיבותן לפיתוח הידע האנושי ( משה אילן) .

מחקרים מראים כי כתוצאה ממבחנים עתירי-סיכונים מורים נוטשים אסטרטגיות הוראה ממוקדות-לומד(חקר, שיתופיות) לטובת פרקטיקות שגרתיות(שינון)Barksdale-Ladd & Thomas, 2000) Hoffman et al., 2001), שכן עליהם להתמודד עם קוריקולום מרשמי ודחוס במונחים של מספר הנושאים הכלולים בו (Hayes, 2010). מורי בית הספר היסודי שונים מאחרים בכך שעליהם ללמד כמה תחומי דעת שונים, ובעוד שהוראה אינטרד' מוכרת כאסטרטגיה יעילה, הם מתקשים ליצור קשרים כאלה בהוראה. ממצאי המחקר מצביעים על תוצרים חיוביים של הוראה אינטרד' בבית הספר היסודי. אחת ההשתמעויות להכשרת מורים היא שיש להקדיש תשומת לב להשפעה של הוראה כזו בשנת ההוראה הראשונה כפי שעולה מדברי המשתתפים במחקר ( Brand, R.B., & Triplett, C.F).