מחקרים הראו כי לקריאה חוזרת יש תועלת מינימלית להבנת הטקסט, בהשוואה לקריאה אחת בלבד או לסוגים אחרים של טכניקות למידה (כגון, עריכת מבחן; הסבר עצמי). המחברים בחנו את ההשפעה של קריאה חוזרת על הסחת הדעת בשני ניסויים. המשתתפים קראו שני טקסטים, שבמהלכם הגיבו לבדיקות של הסחת דעת לסירוגין. טקסט אחד נקרא פעם אחת והשני פעמיים. בהתאמה לממצאים קודמים, לא הייתה השפעה לקריאה החוזרת על ההבנה אף על פי שהמשתתפים דיווחו שהם מרגישים כשירים יותר לאחר שקראו שוב את הטקסט (Phillips, Natalie E.; Mills, Caitlin; D'Mello, Sidney; Risko, Evan F., 2016).

המאמר מראה את הדרך שבה אנו מבינים כיצד לפתח פעילות של קריאה עם תרגילים של קריאה לפני תחילת הפעילות וקריאה אחרי-הפעילות עבור שיעור שאורכו 100 דקות לפחות. הקורס פותח כדי לעקוב אחר מספר יעדים: 1) להבין את הנקודות ואת הפרטים העיקריים של הטקסט לקריאה; 2) לזהות אירוניה, ייחוסים תרבותיים וביטויים אידיומטיים בטקסט; 3) לעקוב אחר יחסים הגיוניים בקריאה וליצור מיפוי תוך שימוש במספר אתרים כמקורות מידע; 4) להעריך את האתר בהתאם למספר קריטריונים. התרגילים נעים מהגדרות לפיתוח אוצר מלים, מרפרוף לסריקה כדי לכסות את רוב שיטות ההוראה/למידה (Balgiu, Alina; Zechia, Dana; Patesan, Marioara, 2014).

המאמר מציע את התובנות של המחבר לגבי היתרונות של קריאת מאמר בדפוס על פני קריאה של מאמר אלקטרוני בעקבות העלייה בחדשנות הטכנולוגית (Jabr, Ferris, 2013).

המאמר דן בהוראה של תלמידי תיכון בעלי הישגים נמוכים בקריאה המתקשים בהבנת טקסטים מסבירים, כמו ספרי מדעים, תוך שימוש בהוראת הבנת הנקרא ובתוכנת text-to-speech (TTS). במאמר נידון השילוב בין הוראת אוריינות ומדע, כמו גם קריאה אפקטיבית, הוראת תחום התוכן ולמידת אוצר מלים (Roberts, Kelly D., Takahashi, Kiriko, Hye-Jin Park and Stodden, Robert A. 2012).

סקירה מדעית זו הוזמנה על ידי ועדת המומחים לתחום שפה ואוריינות מטעם היזמה למחקר יישומי בחינוך, כדי שתשתמש חומר רקע לדיוני הוועדה.באיזו מסגרת רצוי ללמד את המיומנויות האורייניות ואסטרטגיות פעולה בקריאה ובכתיבהבחטיבת הביניים? מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את המאפיינים הלשוניים והקוגניטיביים של טקסטים לימודיים לחטיבת הביניים בארבעה תחומי דעת: היסטוריה, מדעים וטכנולוגיה, אזרחות. מהו העומק וההיקף של המיומנויות האורייניות הכלליות שמזמנים ספרי הלימוד, דהיינו מהי תרומתם הפוטנציאלית של ספרי הלימוד להבנת טקסטים עתירי ידע, ליכולת הכתיבה ולאופני החשיבה הנדרשים מהתלמידים בחטיבת הביניים. באיזו מידה סוללים ספרי הלימוד את הדרך לקראת אוריינות דיסציפלינארית בכל אחד מתחומי הדעת שנבדקו. מן המחקר אמורה לעלות תשובה ביחס לשאלה: האם יש ללמד את הבנת הנקרא כתחוםעצמאי או כמיומנויות ואסטרטגיות המעוגנות בכל תחום דעת? ( אסתר כהן (סייג) , לבנת זהר).

המטרה העיקרית המחקר הנוכחי הייתה לעמוד על טיבו של הקשר בין השליטה בידע הלשוני והבנת טקסטים כתובים בשפה העברית לאורך שנות ההתבגרות. כך, לבדוק את התפתחות הידע הלשוני בתחומים האופייניים לרכישה הלשון המאוחרת, את התגבשות היכולת להבין טקסטים כתובים ואת הקשרים ההדדיים שבין שני תחומים אלה. מטרה חשובה בהקשר הזה הייתה להעשיר את הידע על צורות בדיקת הבנת הנקרא, לבחון כיצד מתפתחת היכולת לענות על סוגי שאלות שונים ואיך הם משפיעים על ההבנה, וכן לבחון את ההבדלים בידע הלשוני בין קוראים ברמות שונות של הבנת טקסטים. מטרה נוספת הייתה לבחון אם קיים שוני התפתחותי בין הבנת טקסטים נרטיביים להבנת טקסטים עיוניים, שאלה שגם היא עדיין לא נחקרה, לא בעברית ולא בשפות אחרות. נבדקו 99 ילדים הלומדים בבתי ספר במרכז הארץ בכתות רגילות: כתה ד' (גיל 9-10), כתה ז' (גיל 12-13), וכתה י"א (גיל 16-17), ו-12 מבוגרים ממעמד סוציו-אקונומי בינוני עד גבוה. אצל הילדים שנבדקו לא אובחנו ליקויי למידה, קריאה או לקויי למידה בכלל ( דפנה קפלן).