יש , אמנם , תיאורים מפליגים באמצעי התקשורת בעולם לגבי הקורסים המקוונים מסוג MOOC והתפתחותם המהירה, אבל מתחת לפני השטח מתגלים סדקים לא מבוטלים . עיקר ההתנגדות לקורסי הMOOC – הם של חלק מהסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות בארה"ב הסבורים שמיזמי הMOOC יגרמו להשטחה את ההוראה והלמידה האקדמאיים. הודעתו של פרופסור Mitchell Duneier מאוניברסיטת פרינסטון בארה"ב על החלטתו להפסיק ללמד בקורסים מקוונים מסוג MOOC חושפת טפח מאי-הנחת הקיים בקרב מרצים וחוקרים בכירים באקדמיה בארה"ב ( (Ki Mae Heussner).

ג'יי הורוויץ כותב בבלוג שלו כי היתרונות של הלמידה המקוונת כפי שמאמינים תלמידים בבתי ספר תיכוניים שונים בתכלית השינוי מהגישה הפדגוגית החדשנית של למיה שיתופית מקוונת. עבור ונדר-ארק, והתלמידים אותם הוא מצטט, הלמידה באמצעות האינטרנט בסך הכול מקנה גישה לחומרי למידה זמינים שהוכנו מראש, ומאפשר משוב מהיר. סביר להניח שמדובר בחומרי למידה איכותיים, אבל אלה עדיין משקפים תפיסה חינוכית שבה התלמיד נמדד לפי המידה שבה הוא הצליח להפנים את המידע שהוגש לו. עבור איש החינוך המתוקשב בארה"ב ויל ריצ'רדסון (ורוב הבלוגרים החינוכיים ) הערך האמיתי של האינטרנט בחינוך נמצא ביכולת שלו לשחרר את התלמיד (וגם את המורה) מהתפיסה המסורתית הזאת.