במרכז הישראלי לחדשנות בחינוך מאמינים כי איסוף נכון ושיטתי של נתונים על תלמידים יכול לאפשר למורים לבחון את תוצאות מבחני התלמידים מזוויות שונות ובחתכים שונים, ולזהות פערים וחולשות של ילדים ספציפיים. בהתאם לכך, ניתן להכין תוכניות עבודה ממוקדות שיסייעו לסגירת הפערים בין התלמידים החלשים לשאר תלמידי הכיתה, ולקדם את המצטיינים שביניהם.כלי המדידה שמיישם תהליכים של איסוף נתונים שיטתי הובא על ידי המרכז לחדשנות מאוניברסיטת קולומביה שבארצות הברית, והותאם למערכת החינוך הישראלית (רווית שרף).

במרבית הרצאות המרצים משתמשים במצגות פאורפוינט או Prezi , המנהג הזה רווח בקורסים רבים בקמפוסים ובהרצאות מקצועיות , אך בראיון מעניין עם החוקר Christof Wecker מתברר כי התרומה של מצגות בכלל ומצגות פאורפויינט בפרט היא שלילית מבחינת הלמידה הקוגניטיבית. ניתוח-מטא של 40 מחקרים מצא כי מצגות הפאורפוינט יוצרות רדידות בתהליכי הלמידה והם משמשות יותר כלי עזר למרצה ופחות ללומד. מרצים טובים הם אלו ששואלים שאלות ומעוררים עניין ולא אלו שנצמדים בהכרח למצגות פאורפויינט. המילה המדוברת היא הרבה יותר אפקטיבית מאשר המצגת החזותית והנטייה של הלומדים להתרכז באמצעים חזותיים פוגמת לעתים בפענוח הקוגניטיבי של המילה הכתובה .

אנחנו נכנסים לישורת האחרונה של שנת הלימודים ותלמידי ישראל עוזבים את שגרת הלמידה לטובת חזרה אינטנסיבית על כל מה שלמדו לקראת המתכונות ובחינות הבגרות. כיצד נבצע חזרה אפקטיבית ומעניינת? האם פשוט ללמוד שוב את החומר מההתחלה? האם לסכם ולהגיש להם את הכול בדפים עמוסי טבלאות? מהו היתרון היחסי של המורה על פני מיקודיות למיניהן? ( חובב יחיאלי).

משחק וחזרה על החומר. מה מיוחד ב- Kahoot? מדובר באתר שמאפשר ליצור חידון, המבוסס על שאלות רב ברירה (מבחן אמריקאי) מתוזמנות. המשחק עצמו מתבצע באמצעות טאבלטים או טלפונים ניידים. הפלטפורמה תומכת בעברית (יחד עם זה, מופיעות בעיות בהצגת שאלה הכוללת מילים בעברית ובאנגלית יחד). למשחק יש את כל המאפיינים של גיימיפיקציה בכיתה: השתתפות של כל התלמידים, תחרות, ניקוד, הנעה לפעולה, למידה חווייתית. בסיום ניתן לייצא את התשובות כקובץ אקסל ולשלוח במייל ( יעל חקשוריאן) .

מחקר זה בוחן שני היבטים של הוראה עם מודל של למידה מבוססת-פרויקט (PLB) במסגרות של ההשכלה הגבוהה: הגדרות של אנשי הסגל ללמידה מבוססת-פרויקט והפרקטיקות של למידה מבוססת-פרויקט של אנשי הסגל, כפי שהוכח על ידי ההצלחות והאתגרים שלהם ביישום שתוארו באופן עצמי.אנשי הסגל שהשתתפו במחקר השתמשו בפרקטיקות ההוראה שלהם, שאותן קיבלו מתוך אמונה עיוורת, כדי להגדיר מחדש את המשמעות של ללמד וללמוד תוך שימוש בלמידה מבוססת-פרויקט כמתודולוגיה לימודית (Lee, J., Blackwell, S., Drake, J., & Moran, K., 2014).

המחקר משתמש בשתי מסגרות תיאורטיות: תיאוריות קונסטרוקטיביסטיות של הוראה ולמידה, והתפתחות אמונות של מורים מתחילים. המחקר בוחן האם אמונות קונסטרוקטיביסטיות של מורים מתחילים להיסטוריה ודרכי ההוראה הנלוות להם משתנות לאורך זמן? אם כן איך, מדוע ובאילו תנאים? אילו תנאים משפיעים על הצלחה או קשיים בביצוע הוראה קונסטרוקטיביסטית? (Christopher Martell).

מהי "הוראה משמעותית"? הוראה משמעותית היא הוראה המושתת על שלוש הנחות יסוד אלה: 1. אי-אפשר לכפות את הלמידה; 2. בני אדם הם יצורים סקרניים מטבעם; 3. החינוך אינו משהו שעושים לאנשים, אלא משהו שאנשים עושים לעצמם. מול מציאות רדודה ועגומה בחינוך אפשר וצריך להעמיד מציאות אחרת, המבוססת על הוראה משמעותית, שבה: מעודדים סקרנות ומשבחים את גילוייה; המורה הוא אדם אמפתי, מכבד ואכפתי; אפשר ללמוד דברים חדשים, בכוחות עצמך ובעזרת המורה; יש מקום לספונטניות; התלמיד פעיל ותורם לקבוצה הלומדת; התלמיד מוערך כאדם (יוסף אבינון).

הוראת הסיפור החסידי מחייבת ידע היסטורי של הבנת תהליכים חברתיים שהתרחשו בעם ישראל במאה ה-18 במזרח אירופה. ההוראה מפגישה את הלומד עם הווית חיים מופלאה שנשתמרה במפעל ספרותי אדיר של מאות ספרים. הוראת הספרות החסידי חושפת את הסטודנט לגילוי רעיונות ולתוכן משמעותי שמקורם בארון הספרים היהודי. עושר רעיוני זה עשוי לעורר בשומע יחס של הערכה לעולם הרוחני של עם ישראל שממשיך אלפי שנים לדבוק בערכים מוסריים של טוהר המידות האישי ונתינה לזולת ללא תמורה. זהו לימוד משמעותי שמפגיש את הלומד עם חוויות קיומיות, עם הבנה עמוקה לנפש הזולת, עם היכולת לתת מעצמך לזולת, להיטיב עמו ולשמחו ( דינה לוין).