תקציר הרצאתה של ד"ר קלודי טל , בכנס הגיל הרך לזכרו של גדעון לוין במכון מופ"ת ב15 לפברואר 2009 . מטרת ההרצאה היא לתאר תוכנית הכשרה למחנכות לגיל הרך שנבנתה בעקבות הדרישות החדשות של המל"ג. במכללת לוינסקי ראינו בדרישות המתווה הזדמנות לבחון את תוכניות ההכשרה שלנו ולחדש אותן. תוכנית זו היא אפוא תוצר של יוזמה של חלק מצוות המכללה והיא איננה מהווה רק היענות לדרישות חיצוניות של המל"ג. נקודת המוצא של התוכנית הייתה אי הנחת של מתכנניה ממצב ההכשרה והחינוך הקיימים בארץ. לכן, התשובה לשאלה: מי החליט על כיווניה של התוכנית המוצגת? היא גרעין של אנשי צוות מרכזיים במכללת לוינסקי(אם כי לא כולם!).

הענף המתפתח של פדגוגיה מתייחסת ( relational pedagogy ) מוכרת במקומות שונים באירופה גם בשם פדגוגיה הקשרית כוללת גם היבטים של אכפתיות וקשרים מתפתחים בין ילדים וסביבות שונות. "הפדגוגיה המתייחסת" שצמחה באירופה קיבלה תנופה ולגיטימציה בעקבות ההתנסויות של גני ילדים באיטליה במודל ההתנסותי של REGGIO EMILLIA. הפדגוגיה המתייחסת (Relational Pedagogy) מבוססת על שילוב עקרונות קוגניטיביים , רגשיים וחברתיים של התפתחות ילדים בגילאי קדם יסודי. הספר הנוכחי כולל כמה מאמרים חשובים של מומחים הכותבים על ייצוגי "הפדגוגיה המתייחסת" במישורים הבאים : יחסי ילדים תרבות וסביבה , כיצד ילדים צריכים לתקשר באופן חיובי עם תרבות וסביבה , יחסי מבוגרים –ילדים – כיצד המסגרות החינוכיות צריכות לטפח יחסים אלו לכיוון למידה , הוראה וסקרנות. מאמר נוסף עוסק בצרכי ההתפתחות המקצועית של מחנכים בגיל הרך לאור הפדגוגיה המתייחסת.

המחקר עוסק בהערכת מודל העמיתות – תכנית התנסות מעשית במסלול הגיל הרך שפותחה במכללת אורנים והופעלה במשך שבע שנים בחמש מערכות חינוך לגיל הרך. ההערכה התמקדה ב: רציונל המודל, מאפייני הפעלת המודל, תרומתו של המודל להכשרת הסטודנטיות ולמערכות החינוכיות שבהן נערכה ההתנסות המעשית ואיתור קשיים ומכשולים. הגנים הושפעו בשני מישורים, בכך שהסטודנטיות היוו כוח עבודה משמעותי שנוסף לגן ובכך שהחומרי החדשים תרמו להתפתחות וללמידה של הילדים; בין הקשיים צוינו התובענות בזמן ויצירת עומס על המדריכות הפדגוגיות, החשיפה הגבוהה והמקשה של צוותי הגנים בפני המדריכות והסטודנטיות. לדעת כל הגורמים יעילות המודל תנית בהתאמת התפיסות החינוכיות בין כל השותפים וביצירת יחסי אמון ושיתוף פעולה ביניהם ( מאיה מלצר-גבע, טטיאנה זסלבסקי).

מחקרים בתחום תיאורית ה – mind עשויים להעמיק את הבנתנו לגבי האופן שבו מורים וילדים תופסים את תהליך ההוראה. מודל היררכי שהציעו אולסון וברונר מציג הנחות שונות של מורים לגבי ה – mind של תלמידים ותהליך ההוראה. המחקר הנוכחי כלל שלושה ניסויים שבדקו את האופן שבו ילדי גן מבינים הוראה ומלמדים עמיתים, וזאת בזיקה לתיאורית ה – mind שלהם. הממצאים מצביעים על כך שבין גיל 3 ל – 6 גדלה ההבנה של ילדים לגבי הפער בידע בין מורה לתלמיד וכוונת המורה לגרום ללמידה. במקביל משתכללת רמת הוראת העמיתים שלהם. הממצאים חשובים לתכנון הוראה מותאמת התפתחות ומעודדים שיח בין מורים לתלמידים על דרכי הוראה מועדפות (מרגלית זיו)

הספר "פיתוח חשיבה מתמטית בגיל הרך" מציג תכנית להכשרת מורים וגננות לפיתוח חשיבה מתמטית בגיל הרך. בתכניו משולב המאגר "עוד מעט חשבון", שיצא ופותח במרכז להוראת המתמטיקה במכללה האקדמית בית ברל. גישת ההוראה המוצגת בספר מושתתת על התנסות עצמית וחווייתית בדרך החושפת את הלומדים לתכנים, לתיאוריות, למושגים, לאסטרטגיות ולדרכים לתכנון יחידות הוראה עבור הילדים בנושא פיתוח החשיבה המתמטית. יחידות ההוראה המוצגות בספר עוסקות בתחום הידע הפדגוגי בהוראת המתמטיקה, במיומנויות החשיבה הדרושות לפעילות מתמטית, בהיבטים הפסיכולוגיים וההתפתחותיים הקשורים בלמידת מתמטיקה בגיל הרך, בתכנים המתמטיים ובקשיים העולים מהוראתם (מרים בן יהודה, בת-שבע אילני)

בעוד שתשומת לב מחקרית רבה מוקדשת לקליטת מורים מתחילים בבתי הספר, בסיס הידע בדבר ההתנסויות של גננות מתחילות מועט למדי; זאת למרות שהמטלות והקשרי העבודה של שתי הקבוצות שונים. מטרת המחקר, שהתבסס על ראיונות חצי מובנים, הייתה לחקור נושאים מתחום התפתחות הנתיבה המקצועית של 15 גננות בישראל, ולזהות גורמים אישיים והקשריים המשפיעים על נושאים אלה. מן הממצאים עלה שרוב ההתנסויות של הגננות המתחילות דומות לאלה של מורים מתחילים להוציא שלושה נושאים הנובעים מההקשר הארגוני הייחודי שלהן., המקרים שנחקרו מספקים תובנה של החשיבות של שלוש קבוצות המשפיעות על ההתפתחות המקצועית של הגננות החדשות – הסייעות, המפקחות וההורים. (Oplatka, I., Eizenberg, M.)

תיאורית ה-mind הינה היבט מרכזי בחשיבה ובהבנה החברתית המתפתחת בגיל הגן. הרצף ההתפתחותי של ילדים בתחום זה נבדק במחקר הנוכחי באמצעות מטלות ניסוי ובסיפורי ילדים. בנוסף, בדק המחקר את יכולתן של גננות וסטודנטיות להוראה לזהות את הרצף ההתפתחותי המתרחש בתקופת הגן. הממצאים מצביעים על החשיבות של בדיקת יכולת זו באמצעות סיפורי ילדים הנגישים לסטודנטיות וגננות ועל תשתית הקיימת אצלן לזהות היבטים חשובים בהתפתחות ההבנה החברתית של ילדים. החוקרות מציעות להעמיק את הידע של סטודנטיות וגננות בתחום ולטפח את יכולתן לקיים שיח בעקבות סיפור המתייחס באופן מעמיק למניעי ההתנהגות של הדמיות ולאינטראקציות ביניהן (לינה בולוס, מרגלית זיו)

המחקר מתמקד בחוויות שחווה הגננת המתחילה ובקשיים הנלווים והבנה מודל התפתחותי ליניארי המונה חמישה שלבי התפתחות מקצועיים. לצורך מחקר זה נכללו חמש עשרה גננות העובדות בגני ילדים בסקטור הממלכתי ציבורי ממחוז מרכז ודרום, המכהנות בתפקידן 3-4 שנים. וותק של 3-4 שנים נקבע כקריטריון בעבודה זו, כיוון שבשנים אלה גננות מסיימות את שלב הכניסה לקריירה ועוברות לשלב אחר בו חלה התייצבות מקצועית. והחוויות וההתנסויות אותן הן מתארות בראיונות העומק שנערכו עימן, אותנטיות ועוצמתיות. (מירב אייזנברג)

ריכוז מועיל של מקורות מידע בנושאי למידת חקר בגני ילדים מתוך ויקי של הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, קורס למידת חקר בקהילה מתוקשבת בהנחיית ד"ר דני בן צבי. מאגר הויקי כולל את המצגות והנושאים הבאים: למידת חקר בגן ילדים – מצגת, מאפיינים התפתחותיים, פסיכולוגים וקוגניטיביים של ילדי הגן. דמות הגננת, מאפייני הלמידה של ילדים בגיל הרך, דרכי הוראה בגן הילדים, מדוע למידת חקר בגן הילדים, מדע בגן הילדים כחלק מפעילות היומיום, תפקיד הגננת כמעודדת למידת חקר.

אתר גנ-net, המוקדש לפיתוח מקצועי לגננות, מציע מודל למידה ייחודי וחדשני. האתר פותח ביוזמתה של ד"ר אילנה זיילר, מנהלת האגף לחינוך קדם יסודי, שביקשה להקים אתר שיהווה סביבה לפיתוח מקצועי לקהילת הגננות בדרך שונה מההשתלמות המסורתית – אתר שיזמן לגננת תכנים אותנטיים בעלי ערך לעבודתה, שמהם ניתן ללמוד באופן בלתי אמצעי. הרעיון העומד בבסיס המודל, הוא להציע לקהילת הגננות סביבה עדכנית ורלבנטית שתכלול תיאורי מקרה, אפיזודות משמעותיות מחיי הגן, סיפורים אישיים של גננות ומידע מקצועי נגיש, כגון הרצאות מצולמות, שיח מומחים על סוגיות מהותיות ועוד. עיקרון חשוב בפיתוח האתר הוא שתהליך ההכשרה משלב את הניסיון של הגננות כחלק לגיטימי מתהליך ההתמקצעות והשיתוף בין הגננות מהווה נדבך חשוב בפיתוח המקצועי באתר (אביטל דרורי)

מחברות הספר מנסות לשרטט קווים לתכנית להכשרת גננות ומורים שתאפשר להשם לשמש כגורמים המתווכים בין הילדים הצופים לבין המדיה ומסייעים להתמודדות מושכלת עם מבעיה. התכנית מתמקדת בצורך לעורר בקרב גננות ומורים את המודעות למרכזיות המשדרים האקטואליים שמציעה המדיה, לסגל מיומנויות לדיון בטקסטים תקשורתיים ולראות בדיון בטקסטים אלו הזמנה ללמידה משותפת למבוגרים וילדים. שני עקרונות מרכזיים מנחים את העבודה: ראיית המהדורה כטקסט סיפורי – הגברת המודעות לטקסטים אורייניים, וראיית קהילת הצופים כפרשנים הפועלים במשותף בעת הצפייה. לטענת המחברות דרוש מצד הגננות והמורים שינוי של ממש באופן תפיסת המדיה, שינוי המתבטא בנכונות לראות טקסטים תקשורתיים כסוגה נפרדת וייחודית. (איילת כהן, נורה דליות)

גני ילדים בישראל אשר נקטו בגישה של למידה מבוססת פרויקטים בטבע. הפרויקט של מיכל עינב עיר שדרות החל בפינה קטנה בחצר הגן, ולבסוף הפכה החצר כולה לסביבת למידה אחת גדולה. החקר התצפית וערכי השמירה על הטבע בהם עסקו בחצר, הוכנסו גם אל תוך הגן. שם המשיכו את הלמידה באמצעות כלים טכנולוגיים, תיעוד ודיון אשר הובילו להסקת מסקנות. את התוצאות הציגו הילדים בדרכי ייצוג מגוונים. גן "שיזף" ומיכל עינב זכו בפרס החינוך לשנה"ל התשס"ה. חדשנותה של הגישה היא בלמידה פעילה של הילדים תוך מעקב פעיל אחר הסביבה ותיעוד הממצאים. גן ניסויי ציפורן: גן חוקר באמצעות שיח עם הסביבה ברעננה שאב את השראתו לניסוי נובעת מהתרשמות מגישה חינוכית, הפועלת במערכת גני הילדים בעיר רג'יו אמיליה, שבצפון איטליה, מזה 40 שנה.

מטרת הסקירה הייתה להוכיח את ההשערה כי יש קשר בין איכות תוכניות הכשרת מורים לגיל הרך לבין רמת הכשרת המורים לגיל הרך ולקדם יסודי. לצורך כך, מנתחת הסקירה באופן אנליטי, ליטראלי ופרשני 40 מחקרים שנערכו על תוכניות הכשרת מורים בגיל הרך בתקופה של 15 שנה (1989- 2004). בעיקר, מחקרים הבודקים את איכות התוכניות והשפעתן על רמת המורים המיישמים תוכניות לגיל הרך ולקדם יסודי בתום לימודיהם. סקירת המחקרים מתייחסת לסוגיות של התפתחות מקצועית של המורים בגיל הרך/קדם יסודי, השפעת התואר האקדמי והשפעת הסטנדרטים החינוכיים בארה"ב על איכות עבודתם של מורי הגיל הרך והקדם יסודי (Saracho, Olivia N.; Spodek, Bernard)

התוכנית "פיתוח סביבת גן רב-תרבותית" שמומנה על-ידי קרן ברנרד ואן ליר בהולנד התקיימה בעיר רחובות בשנת הלימודים תשס"ו. מטרתה העיקרית של התוכנית הייתה לערוך השתלמות לגננות על מנת שיוכלו בעקבותיה ליצור או לשפר סביבה סובלנית לשונות, הרואה בה יתרון ומקור ללמידה ולהעשרה. התוכנית שהשתתפו בה 14 גננות, 10 יהודיות ו-3 ערביות התקיימה במהלך 16 מפגשים אינטנסיביים, עיוניים ומעשיים, שהופעלו על-ידי שני מנחים. הערכת התוכנית התבססה על נתונים שנאספו ממקורות שונים: שאלונים למשתתפות, תצפיות במעל למחצית ממפגשי ההשתלמות, תצפיות בשלושה מפגשים ייחודיים, ראיונות בלתי פורמאליים עם מרבית המשתתפות, שלושה ראיונות אישיים חצי מובנים, משוב מהמשתלמות שניתן בסוף מרבית המפגשים, ומסמכים שהוגשו למעריכה על-ידי המפעילים. (טלי היוש)

אתר גנֶ-Net פותח במשותף על-ידי האגף לחינוך קדם יסודי במשרד החינוך ומט"ח. האתר פותח ביוזמתה של ד"ר אילנה זילר, שביקשה להקים "אתר שיהווה סביבה לפיתוח מקצועי לקהילת הגננות בדרך שונה מההשתלמות המסורתית – אתר שיזמן לגננת תכנים אותנטיים בעלי ערך לעבודתה, שמהם ניתן ללמוד באופן בלתי אמצעי".התכנים מוצגים באתר באמצעות אפיזודות משמעותיות מחיי הגן, תיאורי מקרה, סיפורים אישיים של גננות, מידע מקצועי נגיש ועוד. תהליכי הלמידה נעשים באתר באמצעות יחידות לימוד קצרות (מודולות) המאפשרות לכל גננת לבחור את הנושא שבו היא מעוניינת להתמקד. לכל היחידות יש מבנה קבוע, הכולל מדורים קבועים: הצגת הנושא; בתיאוריה; במעדה; הערכה; פורום.

המחקר המוצג להלן נועד לבחון את מידת השימוש ואת אופן השימוש שנעשה על ידי הגננות במסמך תכנית המסגרת הנוכחית, ולאתר את הצרכים של הגננת ואת ציפיותיה מתכנית לימודים חדשה לגן. המחקר כלל גם התייחסות לסוגיית תכנון העבודה בגן – היבט שעתיד להיכלל בתכנית החדשה . כלי המחקר המרכזי היה שאלון לגננת אשר הועבר ל 275- גננות מהמגזרים השונים (עשר גננות רואיינו גם באופן אישי בסוגיית תכנון העבודה בגן). בנוסף, נערכו ראיונות בדרג מטה עם קובעי מדיניות במשרד החינוך, עם מפקחות על גני ילדים ועם רכזות הגיל הרך במרכזי פסג"ה. המחקר הוזמן ומומן על-ידי האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים במשרד החינוך.

במאמר מוצג שלד של תכנית שנתית, ששמה לה למטרה לפתח כישורים חברתיים אצל ילדי הגן. המטרה לתת מענה לשתי בעיות שמטרידות את קהל המחנכים בכלל ואת המחנכות לגיל הרך בפרט: א. סוגיית ההתמודדות עם קשיי התנהגות, חוסר משמעת וביטויי אלימות אצל ילדים.ב. סוגיית התכנון השנתי. הפעולות החינוכיות הכלולות בערוצי התכנית מבטאות ומפעילות את תהליכי הלמידה החברתית. במקביל, מוצגות פעולות תכנון, תיאום והערכה תקופתיות של צוות הגן, והן מחברות בין הפעולות הכלולות בערוצי ההתערבות האנכיים (תרשים מפורט מצורף)ץ. התכנית מתבססת על מודל ההערכה-מבוססת-תיאוריה של פרידמן. (קלודי טל)

נלי גרוסמן מדווחת על שינויים משמעותיים בדרך החונכות שלה בעקבות השתתפות בסדנה להכשרת גננות חונכות במכללת לוינסקי. במהלך הסדנה הוצגו מחקרים רבים שעסקו בשנת ההתמחות והמשתתפות למדו להכיר את הצרכים והקשיים האופייניים לגננות מתחילות. הסדנה התנהלה בדרך של סימולציה ותרגול משחקי תפקידים במהלכה נלמדו: מיומנויות תקשורת יעילות; כישורי הדרכה והנחייה; דרכים להערכת המתמחות; תכנון וניהול תהליך החונכות. כמשתתפת בסדנה למדה המחברת לא רק להפוך את החונכות למתוכננת, ממוקדת במטרות ומקצועית יותר, אלא גם לנצל את עבודתה בחינוך ילדי הגן ולהפכו לחומר הלימוד הבסיסי "בקורס הפרטי" שלה להתפתחות מקצועית.