-
לינק
ניסיון מעניין ומבורך להקמת מרכז משאבי למידה לגננות במסגרת פעילות של קהילה לומדת במרכז פסג"ה פ"ת בהנחיית אילנה ברקוביץ. כגננות העובדות שנים רבות במערכת החינוך הרגישו קבוצת גננות צורך לרענן להן ולעמיתיהן משאב חשוב ושמו: המשחק. אסור לשכוח שמשחק הוא לא רק מול מכשיר אינטראקטיבי. הילד זקוק לצורך התפתחותו להנעת גופו, למגעים החברתיים, לסיפוקים (לא תמיד מידיים). מאגר משחקים זה מיועד לגננות חדשות וותיקות העוסקות עם גילאי 3-6 המגלות בכל פעם מחדש כי ילדים לומדים בהנאה רבה כשהם משחקים. צוות הפסג"ה בפ"ת סייע להעלאת החומרים לאינטרנט .
-
תקציר
האתר "ניתוח אירועים מחיי הגן" נולד במטרה להציע לעוסקים בחינוך בגיל הרך (גננות, סטודנטים להוראה, מתמחים) התבוננות מקצועית ומעמיקה בדילמות המעסיקות גננות דרך ניתוח אירועים. בנוסף, מהווה האתר כלי מרכזי בסדנאות ההוראה וההתמחות במכללה. הסטודנטים מתבקשים לדון בפורום באירועים המוצגים, לקרוא את הפריטים הביבליוגראפיים המצורפים ולהוסיף התייחסות מקצועית וביקורתית. (ורד פרידמן)
-
סיכום
מטרת המחקר לבחון את האופן שבו מצטיירים אירועים אקטואליים בעיני ילדים צעירים הצופים בטלוויזיה, תוך התמקדות בשני נושאים: ראיית מהדורת החדשות כטקסט נרטיבי, וראיית הילדים והמבוגרים כקהילת צופים-פרשנים הפועלים במשותף. המחברות מבקשות לחזק את חשיבותם של המבוגרים (גננות, מורים והורים) כמתווכים בין המדיה לבין הילדים הקטנים, וכמכוונים להתמודדות מושכלת עם תכני המדיה. בכל אחד מהמפגשים שנערכו עם ילדים בני שש נמצא שביכולתם להבחין באופן אינטואיטיבי בין תבניות של סיפור בדיוני לבין תבניות חדשותיות מובהקות. בשיחות שנערכו עם מורים וגננות, המשמשים כמתווכים בין תכני המדיה לבין הילדים, נמצא כי במהלך ההתנסות בצפייה המשותפת, ובהתאם לנושאים המשתנים של המשדר, נוטל על עצמו המורה מגוון תפקידים, כגון: הסברה, הרגעה, לימוד, הוראת תוכן חדש והבהרת התכנים. הטקסט הייחודי של המדיה דורש מגננות וממורים לימוד דיסציפלינארי של התחום, ובנוסף, להתגבר על "אשליית המוכר" ולהתמודד עם החששות והפחדים הקיימים בו בזמן מפני התכנים המורכבים והבלתי צפויים של המדיה (איילת כהן, נורה דליות)
-
סיכום
המאמר סוקר מגוון מחקרים המעידים על כך שהמחנכת בגיל הרך היא דמות התקשרות משמעותית לילד, ומציג את המאפיינים המרכזיים בהתפתחות יחסי התקשרות מחנכת-ילד וכיצד הם זהים למאפיינים שחווה הילד ביחסיו עם אמו. בנוסף לחשיבות של יחסי מחנכת-ילד לתפקודו הרגשי יש למחנכת תפקיד מרכזי וייחודי בטיפוח יחסי הילד עם עמיתיו במסגרת החינוכית. תפקידים רגשיים-חברתיים אלה הם הבסיס עליו יכולה המחנכת לבנות את מערך הלמידה הקוגניטיבי שמהווה חלק ניכר מאירועי הלמידה המכוונים בגן או המעון. (עדה בקר)
-
תקציר
-
סיכום
מטרתו המרכזית של המחקר היא לחשוף את האופן בו ילדים רוכשים כישורי שיח שונים וכיצד הם משתמשים בכישורים אלה במהלך שיחותיהם היומיומית. בדיקת שיחות הילדים העלתה עושר רב של סוגי שיח המשמשים את הילדים. המיגוון הלשוני של שיח הילדים ניתן לחלוקה לשתי קבוצות מרכזיות של סוגי שיח: "שיח שיחה" ו"שיח אורייני". נמצא כי הילדים משתמשים בשפע של סוגות, הבולטות הן: דיון, סיפור דמיוני כחלק ממשחק, הסבר וסיפור ריאלי. תרומותיה המרכזיות של הגננת יכולות להיות בשני מישורים: ראשית, בארגון וביצירה של פעילויות המעודדות שיחה בין ילדים, כך שילדים יפתחו את שיחתם העצמאית בתוך חברת הילדים. שנית, עידוד השיחה של הילדים יכול להיעשות באמצעות האזנה קשובה לדבריהם של הילדים הפונים מיוזמתם לגננת. 0חנה ציממרמן, שושנה בלום-קולקה)
-
לינק
מטרת העבודה הנוכחית הייתה לבדוק כיצד תופסים המורים לגיל הרך את תפקידם בהוראה-למידה ממוחשבת לגיל הרך. מניתוח כמותי של השאלונים, בהקשר לתפיסת התפקיד של המורים בסביבה הלימודית הממוחשבת, נראה שהמורים מצהירים על עיקר תפקידם כמנחים ומתווכים לחשיבה בסביבה הלימודית הממוחשבת לגיל הרך. מאידך, מניתוח הממצאים האיכותיים, נראה שבפועל רוב המורים ממשיכים בשגרת ההוראה, המכוונת בעיקר למתן ידע והדרכה הקשורים לתפעול הטכני של המחשב והתוכנה בה משתמש הילד ולא להנחיה בתחום הקוגניטיבי. לגבי מכלול הנתונים הללו לא נמצאו הבדלים מובהקים בין אוכלוסיות המחקר (מורים, גננות וסטודנטים לגיל הרך). נתונים אלה תומכים בהשערת המחקר הראשונה, לפיה מורי הגיל הרך תופסים את עיקר תפקידם בסביבה הממוחשבת בהנחיה טכנית-תפעולית של טכנולוגית המחשב. (עפרה ניר גל עפרה, רינת אורן).
-
מאמר מלא
-
סיכום
הרצאה זו דנה בידע הפדגוגי של גננות רגילות ביחס לזיהוי והערכה של ילדים בסיכון ללקות למידה, בהשלכות של ידע זה על עבודתן עם ילדים מתקשים ובהשתמעויות של ידע זה להכשרת הגננות. ההרצאה עוסקת בפרשנותי לתצפיות, ראיונות והערכות של גננות על ילדים בסיכון ללקות למידה בגנן ומתייחסת בעיקר לכך שהגננות מייחסות את קשיי הילד לגורמים הקשורים למודלים ביולוגיים- רפואיים ופחות לגורמים חינוכיים- מערכתיים. בהתאם לכך הפתרונות שהן מציעות לקשיים, הם פתרונות שיש בהם משום סיכון לתיוג והדרה של ילד עוד לפני תחילת הלימודים הפורמאליים. למערכת ההכשרה להוראה ותכניות הלימודים בהוראת חינוך מיוחד יש קשר לידע הגננות ולהשתמעויותיו (אסתר פירסטטר)
גננות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין