הסיבות לכישלון ההטמעה של התקשוב בביהס נבעו ניגוד אינטרסים או בטיב תהליך קבלת ההחלטות. ההרצאה חשפה את עמדות שלושת הגורמים השותפים לתהליך הטמעה: "המטה"-הדרג הקובע קרי משרד החינוך ,מדגישה את חשיבות המורה בשטח ורכזי התקשוב,בתי הספר עצמם ,בהם חשיבות טיפח ההוראה-למידה בבית הספר בראש מעייניהם והספקי הטכנולוגיה שמן הסתם המנדט שלהם הוא הטמעת הכלי הטכנולוגי אותו הם מספקים "מכאן שמורכבות תפקיד רכז התקשוב גדולה מזו המוגדרת ע"י משרד החינוך במינויו".

אחת מתכונות הדיון הער והמתגבר על קורסי המוק היא בלבול מושגים. מרוב התלהבות או מתוך מעמקי ההתנגדות, תוך כדי סערת הבנייה וכפועל יוצא מדאגה כנה לנזקים אפשריים, צמח מגדל בבל של מושגים. לעיתים קרובות התומכים והמתנגדים מדברים על דברים שונים. לכן מה שנדרש עכשיו נוכח החידוש המסעיר והענק של דורנו הוא חשיבה סדורה ומאורגנת. למטרה זו מציג המאמר כמה טקסונומיות מהספרות הקיימת שתעזורנה לתאר, למקם ולהעריך סוגים שונים של קורסי מוק. זאת כדי לאפשר השוואה בין הקורסים השונים, כדי לעצב תהליכי אקרדיטציה שיתפתחו בהמשך וכדי לשמש מפת דרכים למי שמפתחים את הדור הבא של קורסי המוק ( שיזף רפאלי).

פרויקט מחשב לכל ילד נכשל, לאחר שהתגלה שהשימוש האינטנסיבי בטכנולוגיה לא מסייע להתגבר על הפרעות הקשב של התלמידים. מצד שני, פרויקטים ללמידה מהבית דווקא מבטיחים לתת פלטפורמה יעילה, שאף מקצרת את זמן הלמידה בהשוואה לישיבה בכיתה. האם הטכנולוגיה אכן משפרת את הישגי התלמידים הנעזרים בה, או שלעולם לא תוכל להחליף את מקום המורה? ( אושרת קוטלר).

בשנים האחרונות מוביל משרד החינוך תכנית תקשוב לאומית "התאמת מערכת החינוך למאה ה 21- " שמטרתה ליישם למידה דיגיטלית מתקדמת בבתי הספר בישראל. מטרת המחקר הנוכחי לבחון את השפעת תכנית התקשוב הלאומית על השינויים בעבודת המורים הן ביחס לשימושים הטכנולוגיים שלהם והן ביחס לתפיסותיהם כלפי השינוי. מתודולוגיית המחקר הייתה משולבת איכותנית. וכמותית. במחקר השתתפו 1035 מורים מבתי ספר יסודיים שהצטרפו לתכנית בשנים 2010-2011 . המורים ענו על שאלון חצי סגור שנבנה לצרכי המחקר. עיקרי הממצאים מעלים כי מבין הכלים והשירותים הטכנולוגים השונים עליהם דיווחו המורים בלט במיוחד השימוש בכלי המחשות ויזואליות ויישומי תוכן דיגיטלי. הממצאים מלמדים שמרבית המורים משתמשים בטכנולוגיה כתוספת להוראה -למידה קיימת, ולא מיישמים שינוי עמוק המוביל מעבר מהוראה מסורתית אל הוראה-למידה דיגיטלית מתקדמת (נגה מגן-נגר, אברום רותם, תמר ענבל-שמיר, רוני דיין ).

סקירה יעילה אודות תרומתם של קורסים מקוונים מסוג MOCC בהתבסס על כמה וכמה מחקרים שנערכו לאחרונה . לאור העובדה כי 95% מהנרשמים לקורסים מקוונים מסוג MOOC אינם מסיימים את הקורסים נראה כי הפוטנציאל של קורסי MOOC אינו בהכרח לסטודנטים הנדרשים ללמוד באופן פורמאלי באוניברסיטאות ובמכללות אלא יותר ללומדים מבוגרים סקרניים שיש להם כבר תואר ראשון או שני . הקורסים המתוקשבים המסורתיים באוניברסיטאות ובמכללות מצליחים יותר ביצירת מעורבות ומחויבות אצל הסטודנטים בהשוואה לקורסי ה MOOC עתירי התהילה . נראה כי ההישג העיקרי של קורסי הMOOC הוא בהרחבה של ההשכלה הגבוהה לציבור מחוץ לקמפוסים (Gail Krovitz).

מאמרון מאיר עיניים ועתיר תובנות של ג'יי הורויץ. "אחרי הכישלון החרוץ של חלוקת מכשירי iPad לכלל התלמידים במחוז של לוס אנג'לס, לא צריך להיות ידען גדול בענייני חינוך כדי להבין שמחוזות אחרים ייזהרו מאד לפני שהם יאמצו תכנית דומה. , הכישלון שבחלוקת מכשירי ה-iPad בלוס אנג'לס מתגמד לעומת הכשלון החינוכי שבא לביטוי בהמשך האחיזה בתפיסה כזאת.

סקירת מידע על התפתחות קורסים מקוונים מסוג MOOC בארץ ובעולם . הסקירה מבוססת על חיפוש שיטתי במאגרי מידע מקוונים בינלאומיים ועיבוד הממצאים. הביקוש בארץ ובעולם לקורסים מקוונים מסוג MOOC הולך וגדל ולא תמיד יש בהכרח הצדקה לביקורות על קורסים מקוונים מסוג MOOC הנכתבות על ידי חוקרים אשר אינם נמנים עם קהל היעד. בני נוער , סטודנטים ואקדמאים מחוץ למעגלי ההשכלה הגבוהה , מתקשרים ביניהם באמצאות כלים ופלטפורמות דיגיטאליות, ולכן הביקורת הנובעת לעתים מחוסר באינטראקציה אישית ב MOOC אינה רלוונטית לקהל יעד עתידי ( יעל שרצר- גלזר).

מאמר זה מציג ניתוח שיטתי של החסמים שיש להתגבר עליהם לצורך יישום מוצלח של מיזם ארצי, בשם פרויקט "בית ספר מרושת מרחוק" (Remote Networked School project) לשילוב תקשוב חינוכי בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בחבל קוויבק בקנדה (Laferri?re, T., Hamel, C. and Searson, M. , 2013.)

פוסט מעניין שכתבה קרלה גוטיירז, ובו היא מציגה שש גישות מפתח להצלחה בלמידה מרחוק, המתבססות על מאמר של Kenneth T. Henson מ-2003. על אף שאין מדובר בתיאוריה חדשנית ופורצת- סבורה שיר שוורץ כי "מקבץ הגישות רלוונטי לכלל הנושאים והתחומים שנרצה ללמד באופן שבו הלומד במרכז ואנו כמעצבי הלמידה והמנחים שלו תומכים בו לאורך התהליך" (שיר שוורץ ).

סמדר אילוטוביץ מציעה לבחון את היתרונות והחסרונות של MOOCs על-פי "מבחן אמילי" – ראשי התיבות של "אז מה יצא לי מזה?" (WIFIM – What's in it for me). זהו מושג בתחום ניהול הידע הבוחן את מידת הכדאיות של תרומת ידע. התגובה האופיינית של פרט הבוחן את התועלת שתצמח לו מביצוע פעולה כלשהי.

יורם אורעד, העורך והמנהל הפדגוגי של הרשת החברתית מקצועית "שלובים" תוהה במאמר חשוב שכתב בעניין חוסר הנחת (הקיים עדיין, למרות היישומים הרבים וההטמעה המסיבית למדי) מן הטכנולוגיה הדיגיטלית בהקשרה החינוכי? "אני בהחלט מודע לכך שקיימים מקרים רבים בהם היא מוטמעת בהצלחה, אולם מקרים אלה אינם מייצגים כנראה את הכלל. ועם זאת במה שנוגע לשימוש בהם בתחום החינוך לא זו בלבד שאנחנו מצויים בקושי בתחילת תהליך הטמעת הכלים המתוקשבים הללו אלא שהדעות עדיין חלוקות לגבי מידת תרומתם לחינוך וקיים חוסר נחת מצד חלק מאנשי החינוך כלפיהם. שאלות רבות מתעוררות סביב מידת השימושיות שלהם בבניית פדגוגיה חדשנית באמת ולא כזו הקשורה רק ללמידה טכנית של השימוש בכלים".

כדי להצליח לעשות דבר מה קשה, יתכן שיהיה עליך להיכשל תחילה (וללמוד מכישלון זה) , הניסיון לסייע לקהילות מבודדות ועניות לשפר את בתי הספר שלהן ואת החינוך שהן מציעות לילדיהן הינו מאמץ שאינו טריוויאלי. אם ניתן היה להתגבר בקלות על האתגרים הקשורים, ניתן היה לצפות שהיו מתגברים על רבים יותר. למרבה הצער, מקומות כאלה עשויים שלא להיות זרים לפרויקטים 'כושלים' מסוגים שונים, והסיבות לכישלונות כאלו עשויות להיות מגוונות ומורכבות. ההיסטוריה של השימוש בטכנולוגיה בחינוך מציגה גם היא 'כישלונות' רבים. אכן, 'כישלון' הוא מאפיין מגדיר של פרויקטים טכנולוגיים רבים… כולל המצליחים שבהם. מרכיב מרכזי להצלחה הוא לעיתים קרובות היכולת, והנכונות, להכיר וללמוד מהכישלון—ואז לשנות מסלול כנדרש. כיצד ניתן ללמוד מכישלון? מחויבות ללמוד דרך ניסוי וחזרה, בתמיכה של מעקב והערכה נמרצים וסדירים, עשויים ודאי לסייע. הגמישות להיות מסוגל לבצע שינויים, והענווה להודות שיתכן שאינך יודע הכל בשלבי התכנון לגבי הדבר אותו אתה מקווה להשיג, עשויים לסייע גם כן ( Trucano, M) .