המחברים ערכו סקירה שיטתית שמטרתה לזהות ולהבין את ההשפעות על פיתוח של למידה מכוונת-עצמית באמצעות תלקיט אלקטרוני. קריטריונים להכללה שימשו כדי לבחור מחקרים עכשוויים ואיכותיים אשר התמקדו בתלקיטים אלקטרוניים ודיווחו אודות השפעה על למידה מכוונת-עצמית. נמצאו 17 מאמרים שענו על הקריטריונים של ההכללה. זוהו גורמים מוסדיים, גורמים של תכנית הלימודים, גורמים של תהליך הלמידה, גורמים אישיים וגורמים הקשורים לתלקיט (Beckers, Jorrick; Dolmans, Diana; van Merrienboer, Jeroen, 2016).

קשה למצוא היום דברי ביקורת על למידה קבוצתית ועל שיתוף פעולה צוותי. מאמר מצוין פורט את היתרונות הרבים של למידה כזו, לצד חסרונות שאנו נוטים לפעמים להדחיק כדי לא להיות נגד האופנה. מחד, למידה קבוצתית מגדילה מוטיבציה של לומדים, מאפשרת ריבוי נקודות מבט, מקנה הזדמנות לביישנים להיות בקשר עם אנשים ומאפשרת לכל אחד לבוא לידי ביטוי במה שהוא יותר טוב בו. מאידך, קבוצת למידה יכולה לבזבז זמן רב על ענינים פעוטים, לקבוצה יש כח חברתי שגורם לכל אחד לעבוד קצת פחות קשה ולהיות "טרמפיסט", עצמתה של קבוצה גורמת לה להגיע להקצנה בחוות הדעת שלה ובקבוצה יכולות להיווצר טעויות שיבלבלו את כל חבריה. כדאי לבחון את הפרמטרים השונים ללמידה קבוצתית רגע לפני שמעודדים אותה באופן אוטומטי (אתר חברת מתודיקה).

אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על ClassBadges, כלי מועיל ליצירת תגים דיגיטליים: "מורה יכול ליצור תגים עבור תלמידיו, לעצב ולספק תיאור לכל תג. תג לפי נושא (הצטיינות לימודית, חברתית, מוסיקאלית ועוד…), תג לפי רמה ועוד. לאחר שהמורה יצר כיתה ושייך אליה את תלמידיו, הוא יוכל לשייך לכל אחד מהם תגים. התלמיד יוכל לעקוב אחר קבלת התגים באמצעות האתר או הדוא"ל" (אפרת מעטוף).

מחקר זה בוחן כיצד קבוצת פרחי הוראה מהונג קונג משתמשים בפייסבוק וב-Google Sites מיוזמתם כדי למלא את צרכיהם האקדמיים והרגשיים-חברתיים במהלך פרקטיקת ההוראה שלהם. המחקר כולל את הגורמים להנעה ולעיכוב המשפיעים על ההשתתפות המקוונת של הסטודנטים. מחקר גישוש זה מונחה על ידי מודל של למידה בלתי פורמלית וספרות מחקר הקשורה להשתתפות מקוונת ולתחושת קהילה (Deng, Liping, & Tavares, Nicole Judith, 2015).

המחקר שנערך במסגרות לימודי המשך של תלמידי תיכון באנגליה ( כיתות י"ג – במסלולים טכנולוגיים ) ביקש לבדוק האם טיפוח למידה בסיוע קהילת לומדים שיתופית פעילה מסייעת לתלמידים בהתקדמות ובהישגים. אוכלוסיית היעד : תלמידים ברמה הגבוהה (A-levels ) . הנחת היסוד: מורי ביה"ס/המכללה דואגים להפעיל את התלמידים במסגרת קהילת לומדים שיתופית לכל אורך השנה. ממצאי המחקר מוכחים כי טיפוח תחושת שייכות של קהילת תלמידים עמיתים בביה"ס תורמת ישירות להתקדמות של הלומדים בכיתות הגבוהות של ביה"ס התיכון ובאה לידי ביטוי גם בהישגים החינוכיים של התלמידים (Dziubinski, Julian P ) .

תובנות מעניינות של רותי סלומון בבלוג המרתק שלה. כותבת רותי סלומון : "השנה אחד מבתי הספר שאני מלווה הוא בית ספר צוקים בשוהם, בית ספר עם אווירה נעימה ורגועה, יש לכל הכיתות שיעורי דמיון מודרך, ריקוד, יצירה. כל בוקר מושמעת במערכת הכריזה יצירות קלאסיות"…"התמקדנו במהלך השנה בתהליכי למידה מבוססי פרויקטים וחיפשנו את אותה ההנעה ללמידה שציינתי למעלה. איך לעורר לילד חשק ללמוד את תחומי הדעת שלימדנו כל השנים אבל שהשנה התלמידים ילמדו אחרת."

סקירה יעילה אודות תרומתם של קורסים מקוונים מסוג MOCC בהתבסס על כמה וכמה מחקרים שנערכו לאחרונה . לאור העובדה כי 95% מהנרשמים לקורסים מקוונים מסוג MOOC אינם מסיימים את הקורסים נראה כי הפוטנציאל של קורסי MOOC אינו בהכרח לסטודנטים הנדרשים ללמוד באופן פורמאלי באוניברסיטאות ובמכללות אלא יותר ללומדים מבוגרים סקרניים שיש להם כבר תואר ראשון או שני . הקורסים המתוקשבים המסורתיים באוניברסיטאות ובמכללות מצליחים יותר ביצירת מעורבות ומחויבות אצל הסטודנטים בהשוואה לקורסי ה MOOC עתירי התהילה . נראה כי ההישג העיקרי של קורסי הMOOC הוא בהרחבה של ההשכלה הגבוהה לציבור מחוץ לקמפוסים (Gail Krovitz).

הקשרים של תלמידי התיכון עם המורים, עם המאמנים ועם מבוגרים משמעותיים אחרים יכולים להשפיע עמוקות על החוויה שלהם. לרוע המזל, המספר ההולך וגדל בארה"ב של תלמידים בכיתה, המספר המדלדל של יועצי הכוונה, והאובססיה אחר ציונים במבחנים הפכו את יצירת הקשר עם התלמידים לכמעט בלתי אפשרית. המחקר מראה שרמות ההנעה של התלמידים יכולות לעלות או לרדת בהתבסס על תחושתם שללמידה שלהם בבית הספר יש יישום מעשי לחיים שלהם לאחר סיום בית הספר התיכון (Ferguson, Maria, 2014).