בתי ספר ממלכתיים-דתיים
מיון:
נמצאו 6 פריטים
פריטים מ- 1 ל-6
  • תקציר

    באיזו מידה בתי ספר דתיים מכינים תלמידים לאזרחות בחברה דמוקרטית ליברלית ורב-דתית? ומהן השלכות הדבר על מדיניות ציבורית? המאמר מנסה לענות על שאלות אלו באמצעות ניתוח שלושה ממדים המרכיבים את מטרת החינוך האזרחי, לצד אפיון שלושה מרכיבים מקבילים בבתי ספר דתיים. המחקר מראה שקיים הבדל בין בתי ספר דתיים ביחס לממדים אלו, ובהתאם הם נבדלים גם במידת תמיכתם בחינוך אזרחי. לפיכך, על קובעי מדיניות בחינוך להתחשב בהבדל זה בעת קבלת החלטות.

  • סיכום

    המאמר שואל היכן מצויות השאלות הגדולות אצל ילדים קטנים ומהם התנאים הנחוצים כדי ששאלות אלו לא ידוכאו אלא יעלו ויבואו לידי ביטוי? ובהקשר זה מתאר את תכנית "לב לדעת", שמטרתה פיתוח תנאים אלה בבית הספר: אישיותו של המורה, אופי השיח במרחב הלמידה ותכני הלמידה (משה וינשטוק).

  • לינק

    האחרוּת עמדה במרכז הגותו של הפילוסוף לוינס שטען שאחריותי כלפי "האחר" מקורה בעוררות האחריות כלפיו שנוצרת במפגשיי אתו. במאמר זה מבקשת מחברת המאמר לאפיין כ"אחר" את התלמידים, כאשר המורים עומסים על שכמם את האחריות כלפיהם. המאמר מבוסס על מחקר שמטרתו הייתה להבין את עולמם האתי של מורים בחמ"ד בישראל באמצעות בחינת דילמות אתיות מתחום הוראה. שיטת המחקר הייתה איכותנית. אוכלוסיית המחקר כללה 52 מורים המלמדים בבתי ספר ממלכתיים-דתיים ( חנה טיש) .

  • לינק

    לימודי האמנויות פורחים בחינוך הממלכתי דתי העל־יסודי, עם כ־100 בתי ספר המציעים מגמות לתקשורת וקולנוע; 40 בתי ספר עם מגמות תיאטרון; 40 בתי ספר לעיצוב גרפי; 10 מגמות מחול לבנות; וכ־170 בתי ספר עם מגמות אמנות. אברהם ליפשיץ, ראש מנהל החינוך הדתי במשרד החינוך: "זה חלק מהאמונה שלהיות יהודי משמעו להיות אדם יוצר" ( איילת פישביין) .

  • מאמר מלא

    תכנית הלימודים הנוכחית במקרא המיועדת לחינוך הממ"ד יצאה לאור בשנת 1993 בעקבות החלטת האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים לכתוב תכנית לימודים חדשה במקרא ממ"ד הוזמן מחקר זה. המחקר הוא חלק מהיערכות מוקדמת לקראת התכנסותה של ועדת התכנית ללימודי מקרא בבתי הספר בחינוך הממלכתי-דתי, העתידה לכתוב את תכנית הלימודים החדשה לכיתות א'- י"ב. מטרתו המרכזית של המחקר היא לספק לוועדת התכנית מידע על עמדות המורים בבתי הספר היסודיים בחמ"ד כלפי תכנית הלימודים הנוכחית במקרא ממ"ד: מידת יישומה בשטח, הקשייםהכרוכים בביצועה וכן ציפיות מתכנית לימודים חדשה. עניינן של שאלות המחקר בשלושה היבטים מרכזיים: • מיפוי המצב הקיים מבחינת הקצאת שעות הוראת מקרא ומימושן בפועל. • תכנון ההוראה של המורה ועמידה בו. • ציפיות מתכנית הלימודים החדשהׁ( סמט , ברוריה. אפרתי , רוית).

  • תקציר

    מחקר זה נותן את הדעת על תולדות הוראת המשנה ותלמוד בבתי הספר החדשים בארץ ישראל מתחילת המאה העשרים ואילך. (יהודה שוורץ)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין