אלה פלג משתפת אותנו בתהליך החוויתי שעברה הבת שלה תמר , תלמידת כיתה ד' בפ"ת , בתכנון ובהפקת בלוג פורטפוליו דיגיטאלי במסגרת עבודות תלמידים בביה"ס יסודי ( עבודת חקר על עיר ) . תהליך ההתמודדות של כתיבת העבודה באמצעות בלוג לימודי מתואר בהרחבה במאמר. כותבת אלה פלג: "הבלוג שנוצר מיועד לילדים בגיל בית ספר יסודי ולכן היה דגש על ויזואליות ושילוב של מולטימדיה. לאחר שהקטגוריות נאספו ומוינו, התלבטנו לגבי מיקומן בדף. לאחר חשיבה מחדש על התכנון, הנושאים, מידת חשיבותם ו"עניינם לציבור",

הספר החדש באנגלית על הכיתה המתוקשבת כרשת חברתית שיצא לאור בארה"ב הוא מלאכת מחשבת של מדריך עזר מעמיק למורים השואפים לאתגר את דרכי הלמידה המתוקשבות בכיתה. הוא מציע דגמים שונים להפעלות מקוונות לתלמידים תוך התבססות כתיבה מתוקשבת, על בלוגים , רשתות חברתיות וכלים אינטראקטיביים נוספים. הוא כולל גם דוגמאות של בלוגים כיתתיים שפיתחו מורים בבתי ספר שונים בארה"ב. מטרת המדריך היא לאפשר למורים מכיתות ה' – י"א לפתח את המיומנויות הדיגיטאליות ומיומנויות הכתיבה של התלמידים בסביבה חינוכית המכירה בחשיבות הכיתה כגלעין מלכד לקהילה מקוונת המבוססת על כתיבה מתוקשבת ( William Kist).

בסוף פברואר 2010 החלו לשדר בטלביזיה פרסומות של משרד ההסברה."מסבירים ישראל" (הפרסומת עם המנגל והגמלים…). מתוך הכרה פדגוגית כי יש חשיבות להפעלת תלמידים כמפיקי מידע ( ולא רק כצרכני מידע) החלה המורה חניתה חן מביה"ס היסודי ע"ש הוברמן להסביר את ישראל דרך הבלוג הלימודי הכיתתי: הילדים כל אחד בבלוג שלו בחר נושא (ים המלח, כסף, אילת,גן חיות, ירושלים…). היא לימדה אותם לעבוד עם קטע מידע (למרקר משפטים חשובים לעבוד על פתיחה, גוף ונימה אישית). ניתן לראות את כל הפעילויות המתוקשבות של הילדים מכיתה ג' בבלוג הכיתתי שלה.

אריאלה לונברג המובילה בצפון בארץ כמה פרויקטים מתוקשבים מרתקים מדווחת על הצלחת התנסויות מתוקשבות של בלוגים בביה"ס היסודי. את ההצלחה הראשונית שלהן שיתפו מורות ביה"ס עם הצוות במפגש משותף שבו הדריכה אריאלה לונברג. דיווח שלהן במפגש מורים אודות החוויה, הנחישות של המנהלת ורכזת התקשוב להרחיב את היריעה, גרמה למורות כיתות ד' שאמורות היו לעבור תהליך של כתיבת עבודה עם כיתתן, להביע רצון לעבור את התהליך בדרך לא שגרתית שתשדרג את תהליכי ההוראה- למידה והכלי שנבחר היה הגוגל דוקס. הכלי הזה אפשר הערכה מעצבת ושקיפות של תהליך הלמידה של התלמידים. מורות כיתה ה', החליטו לשלב את הבלוגים בתהליכי הכתיבה, הלשון והשפה והסביבות הדיאלוגיות והאינטראקטיביות הללו החלו להוות חלק מוטמע בעבודתן.."

המורה, חניתה חן ממשיכה לתעד בבלוג הכיתתי שלה את ההתמודדות הייחודית שלה ביצירת סביבת לימודית מתוקשבת רבת-השראה לכתיבת בלוגים בכיתה. "אחת המטרות המרכזיות בהוראה בבית הספר היסודי היא קידום תהליכי כתיבה. כתיבה! לקרוא ערימות של דפים, טיוטות, תיקונים, שוב כתיבה, הערכה ועוד של 34 תלמידים. איך אפשר להפוך את התהליך למעניין, סוחף, מאתגר,יצירתי, אותנטי,רלוונטי ומשמעותי? הדרך שמצאתי לי ולתלמידיי היא כתיבה בבלוג הכיתתי." "כשהתלמידים החלו לכתוב בבלוג הם "פרצו" את גבולות הזמן והמקום של הכיתה – הכתיבה לא נשארה במחברת. היא מיועדת לחברים בכיתה, להורים, לחברים בכלל ולכל העולם".

כלים מתוקשבים חדשניים כגון בלוגים יש באפשרותם לחולל שינוי בדינאמיקה של הדיאלוג החינוכי. יצירת בלוגים בכיתה או בסביבה החינוכית יש בה כדי להעצים את קולו של התלמיד. בלוגים בחינוך יש בהם כדי לאפשר אינטראקציה בשתי רמות: אינטראקציה ישירה: גם כותב הבלוג וגם הקוראים יכולים להגיב ולהעיר באופן חופשי. אינטראקציה מקבילה: כותב הבלוג יכול ליצור אינטראקציה עם כותבי בלוגים אחרים על ידי התייחסות ביומן שלו, הבלוג שלו. בצורה כזו, נוצר דו-שיח מקביל בין כמה כותבים. החשיבות של הדיאלוג בהקשר זה הוא ביצירת התודעה לדעות ולעמדות של אחרים. אנו מתייחסים לבלוגים אחרים ובכך מעניקים להם ערך, כך אפשר גם להקנות ערך לתלמידים אחרים המתבטאים בבלוגים שלהם. כאשר אנו מתייחסים למישהו אחר בבלוג שלנו אנו מעצימים אותו ומעניקים לו ערך ותשומת לב.

סטודנטיות לחינוך הלומדות בקורס המתוקשב בהנחיית ד"ר גילה קורץ ( המרכז ללימודים אקדמאיים) , מסכמות בצורה רפלקטיבית את ההתמודדות שלהן עם הבלוג הלימודי. הכתיבה בבלוג אפשרה להן העמקה משמעותית בתכנים הקשורים ללמידה מתוקשבת. זו הייתה למעשה רפלקציה מתמשכת (גם אם לא קראו לזה כך) שהשביחה את הלמידה. מתברר עוד כי חלק מהסטודנטיות לחינוך לא מצאו את הבלוג מתאים לניהול שיח ולכן כמעט כל התגובות שקיבלו לא זכו במכוון לתגובה כתובה מצידן . קושי נוסף נמצא בהתאמת הכלי לניהול ידע אישי. יתכן, שאם הבלוג היה באמת מתפתח באופן אישי של הסטודנטיות ולא על פי מחוון לימודי, הן היו מוצאות לנכון להשתמש בו כמרכז ידע הנראה להן רלבנטי. יחד עם זאת, הן מסכמות את התהליך שעברו כחוויה מאתגרת, מקדמת ומלמדת.

מודל הכלים השלובים בחינוך ובהכשרה מוכיח עצמו שוב. התנסות של סטודנטים לחינוך בכתיבת בלוגים במהלך לימודיהם מניעה אותם ליזום בכיתות שלהם בביה"ס יישומים של בלוגים שיתופיים או כיתתיים. המורה לגיאוגרפיה (..וגם מנהלת חט"ב) ענת רחמנוב החלה להפעיל את תלמידיה באמצעות בלוג כיתתי. ההשראה לכך הגיעה מההתנסות של ענת כסטודנטית לתואר שני בחינוך . היא נדרשה לכתוב בלוג לימודי במהלך לימודיה במרכז ללימודים אקדמאיים ( קורס בהנחיית ד"ר גילה קורץ) . לאחר ההתמודדות האישית עם כתיבת הבלוג בלימודיה היא החליטה להשביח את הוראת הגיאוגרפיה שלה בביה"ס באמצעות כתיבת בלוג. המסקנה היא שיש , אולי, לחייב את כל הסטודנטים לחינוך לכתוב בלוג רפלקטיבי מסודר במהלך לימודיהם ולעורר אצלם בכך עניין בהטמעת שינוי דומה בביה"ס בו הם מלמדים.

הפעילות המתוקשבת מבוססת הבלוגים בכיתה ג' אותה מחנכת חניתה חן, ממשיכה להתנהל בצורה מאתגרת וגם יוצרת חווית למידה לילדים. המורה חניתה חן מדווחת " ככל שהכתיבה מתקדמת, הבלוגים פורצים את קירות הכיתה. התלמידים מעוניינים לשתף את העולם בלמידה ובכתיבה שלהם." בדיווח של חניתה אותו היא מציגה בבלוג הכיתתי ניתן למצוא מבחר התבטאויות של הילדים בכיתה ג' המתמודדים עם כתיבת בלוגים. ניתן גם לראות ולהתרשם ממבחר הבלוגים של הילדים בכיתה ג' והתהליך אשר הם עוברים. במקביל יש לכיתה גם גישה למרחב לימודי מתוקשב מבוסס MOODLE , אך פעילות הבלוגים נערכת בצורה נפרדת ושקופה יותר.

אסתי דורון מסכמת בקצרה את תהליכי ההטמעה של כתיבה באמצעות בלוגים בביה"ס אחד (חטיבת ביניים) אותו היא מדריכה ומעריכה. "כל התלמידים עסוקים בכתיבה, וכותבים יותר משתיים שלוש שורות, גם כאלה שבעבר לא ממש נהגו לכתוב" במניין הבלוגים שנפתחו בעקבות ההדרכה ניתן למנות את הבלוג של אביבה בלאיש המנהלת, שפתחה בלוג ברשת החינוכית אדיורשת, ואת הבלוג של רותי בן ישי, מורה בכיתת ניידים שגם היא פתחה בלוג בו היא משתפת אותנו בחוויות האוטנטיות שלה מהכיתה.

המורה חניתה חן מדווחת בבלוג שלה באדיורשת על ההתמודדות שלה בשילוב בלוגים בלמידה בכיתה. המטרה שלה היא ליצור קהילה לומדת מתוך עניין, תומכת, רפלקטיבית, כשילדים מקבלים תגובות לכתיבתם, זה מגביר את המוטיבציה לכתיבה נוספת. בבית ספרה מעבדת מחשבים אחת אשר משרתת כיתות רבות פעילות, כל מפגש בחדר מחשבים נפתח בהצגת 2 בלוגים שונים שילדי הכיתה כתבו, המוקרנים במקרן. הילדים קוראים, הם משוחחים על הפוסטים שנשלחו והם מגיבים בעקבות הדיון. כרגע הילדים (בעלי יכולת טכנולוגית גבוהה) "לומדים" את הבלוג, עסוקים בחקר וגילוי, מתמודדים עם מכשלות טכניות, פותרים בעיות ועוזרים לחבריהם ) . עם זאת, למידה בעזרת בלוגים במעבדת מחשבים אינה מאפשרת רצף לימודי . בכל מקרה , יוזמה זו המורה לללמד באמצעות בלוגים ראויה לשבח.

מאז ומתמיד נבחן המורה הטוב בזכות האינטראקציה והקשר שלו עם הכיתה . היכולת להעביר לכיתה מסרים ערכיים וחינוכיים לאורך זמן קבעה במידה רבה את דמותו של המורה בעיני תלמידיו. בעבר האמצעים לכך היו בעיקר מילוליים ובעיקר במסגרת הכיתה , אך כיום עומדים לרשותו של המורה אמצעים דיגיטאליים יעילים יותר כמו בלוג היכול להיות אמצעי קשר והעברת מסרים לתלמידי הכיתה מעבר לשעות הלימוד. אחד המחנכים הראויים לציון שניצל את הבלוג לטיפוח ההוויה של הכיתה כקבוצה לומדת, הוא איציק הופמן, מחנך י"א 2, בית החינוך המשותף חוף השרון. להבדיל מבלוגים אחרים, הבלוג הזה נועד ללוות כיתה מיום היווסדה (תחילת כיתה י') ועד סיום י"ב. איציק הופמן , כמחנך הכיתה, כותב פוסטים המתעדים את חוויות הכיתה, מגיב לדברים שקורים בכיתה ובלמידה , מרחיב על דברים שעליהם דיברו בכיתה (הוא מלמד אותם היסטוריה) וכותב, לעתים גם על עצמו. בבלוג יש יותר משישים פוסטים, מאז היום בו נפגש לראשונה עם תלמידי בכיתה י' ועד היום, כאשר הם באמצע כיתה י"א. התלמידים קוראים את הבלוג (חלקם באופן קבוע, חלקם פחות, אבל כולם מכירים ונכנסו). עד היום היו כ-8,000 צפיות בבלוג. זה לא הרבה, אבל מדובר בקהל קטן יחסית. יש כאן רעיון חדש שלא נוסה עדיין ויוזמה חינוכית ראויה לציון של מחנך בביה"ס תיכון.

אריאלה לונברג, ללא ספק , המורה פורצת-הדרך בישראל בהפעלת תלמידים בכתיבת בלוגים , כתבה מאמרון מעניין על ההתנסות שלה בהטמעת כתיבה באמצעות בלוגים בבתי ספר. "ככל שהתנסות שלי מתרחבת, אני נוכחת בחשיבות הלמידה של דרכי הערכה נבונות של המורה ושל העמיתים לכתיבה פומבית. לרוב, הקהל שבו נתקלים התלמידים הכותבים הוא הקהל שאותו הם מכירים, עמיתיהם לכיתה, תלמידים בביה"ס או מורים. . זהו גם קהל שניתן ללמד כיצד מגיבים באופן מחושב וכיצד מעריכים עמיתים/ תלמידים. לרוב, אין קהל הקוראים/ קהל היעד של התלמידים, חורג באופן מהותי מכותלי ביה"ס אלא אם התכוונו לכך מלכתחילה. והערכת עמיתים איננה דבר של מה בכך. זוהי טכניקה שיש ללמד אותה בכיתה על מנת להביא לקריאה נבונה ומושכלת של הכתוב, מחשבה מעמיקה של כותב התגובה על תגובתו תוך בחירת הניסוח הנכון וחשיבה על מטרת התגובה" .

אריאלה לונברג כתבה מאמרון מאיר עיניים על בלוגים, תלמידים ומשוב הולם לכותבים. היא מביאה את עיקרי המאמר על סיווג של קהלי היעד של התלמידים הכותבים לשלושה סוגים ומדגישה את חשיבות דרכי ההערכה נבונות של המורה ושל העמיתים לכתיבה פומבית. "הערכת עמיתים איננה דבר של מה בכך. זוהי טכניקה שיש ללמד אותה בכיתה על מנת להביא לקריאה נבונה ומושכלת של הכתוב, מחשבה מעמיקה של כותב התגובה על תגובתו תוך בחירת הניסוח הנכון וחשיבה על מטרת התגובה."

אסתי דורון מדווחת על יוזמה חינוכית משמעותית בביה"ס המצוייד במחשבים ניידים. שוב הוכחה ללמידה אחרת. פריצת גבולות הכיתה, שקיפות העשייה. פדגוגיה חדשה, עכשווית, עם כלים המדרבנים את התלמיד לעשייה. "עם מחשבים בחשיבה משותפת עם המורה לספרות, החלטנו ללכת על ניסיון שבו תלמידי כיתה אחת בשכבה יכתבו בלוגים כיומני קריאה, במקום לכתוב יומני קריאה מודפסים, שרק המורה מקבלת וקוראת. הבלוגים כיומני הקריאה יתפרסמו על דפי הרשת, ויוכלו להוות מקור לשיתוף בין תלמידי הכיתה, כך שתלמידים יוכלו לקרוא את יומני הקריאה של חבריהם ואף להגיב אליהם" …

אחד המרכיבים החשובים בסביבת למידה מתוקשבת הוא האינטראקציה בין מרצים וסטודנטים ובין הסטודנטים לבין עצמם. בקורס "טכנולוגיות למידה לסוגיהן: עקרונות ויישום" הנלמד במסגרת התואר השני בחינוך, ניהלו הסטודנטים בלוגים אישיים במקביל לפעילות באתר הקורס, ב-ויקי ועוד. אחד ההיבטים המעניינים של הבלוגוספירה הוא השיתוף והדיאלוג שיכול להיווצר בין המשתתפים באופנים שונים (למשל תגובות על פוסטים או התיחסות בבלוג אחד לרשומה בבלוג אחר). לתגובות חשיבות רבה ליצירת מוטיבציה להמשך הכתיבה בבלוג. מה מניע קוראים להגיב על רשומה? האם ניתן לעודד אינטראקציה בסביבת בלוגים?אינה בלאו ונילי מור מהמחלקה לחינוך ופסיכולוגיה (צוות ההוראה בקורס) ותמי נויטל (שה"ם) בדקו סוגיה זו והציגו את הממצאים בכנס מיט"ל האחרון שהתקיים ב-14 באוקטובר 2009 ברמת גן במכללת שנקר.