ביקורת חברתית
מיון:
נמצאו 7 פריטים
פריטים מ- 1 ל-7
  • לינק

    פרופ' יולי תמיר, לשעבר שרת החינוך, טוענת כי הביקורת על מערכת החינוך מופרזת ומזיקה וכי יש בה כדי לפגוע באמון הציבור ומקבלי ההחלטות במערכת וכן לשכנע הורים מבוססים למצוא לה חלופות. כתוצאה מכך, טוענת תמיר, הביקורת משמשת אמצעי לשימור פערים כלכליים ומעמדיים

  • לינק

    אחד ממקצועות הלימוד ביפן נקרא "חינוך להתפתחות" (באנגלית: development education) והוא מקביל פחות או יותר ללימודים גלובליים או ללימודי אזרחות גלובלית בהקשרים הבריטיים והאירופיים. ואולם בשונה מאשר באירופה, רוב המורים ביפן מסתייגים מהעיסוק בחינוך המבוסס על מתודולוגיות ועקרונות ביקורתיים, השתתפותיים, פתוחי-קצוות ומרוכזים בתלמיד. מטרתו של מחקר זה היא לחשוף את טבעו הפוליטי של החינוך ביפן, תוך הערכה של מדיניות המפלגה השלטת המנחה את הרפורמה הנוכחית במערכת החינוך היפנית. המאמר מתמקד בסוג החינוך לאזרחות שקידמה ממשלת יפן בשנים האחרונות, ובוחן את ההשתמעויות הפוליטיות שנלוות לחינוך זה.

  • מאמר מלא

    מקסין גרין, הפילוסופית החשובה ביותר של החינוך, נפטרה השנה ב־29 במאי בעיר הולדתה ומגוריה, ניו יורק, בגיל 96. אני ועוד רבים כמותי למדנו על מותה באופן מידי, מהרשתות החברתיות, ורגש עז ומצמית של אובדן הציף אותנו — עשרות אלפים שאינם מכירים זה את זה ואינם שותפים בדת, לאום או תרבות. מקסין גרין הייתה לכולנו הרבה יותר ממרצה מבריקה, מנטור אישי, הוגה חינוכית וסופרת מחוננת. היא הייתה מקור השראה נדיר באיכותו וביופיו לכל המעולה שיכול להיות ואיננו — בחינוך, בחברה, בפוליטיקה ובאמנות (נמרוד אלוני).

  • תקציר

    לא למיין, לא להסליל, לא להשוות, לא לאלץ ילדים להתחרות” – מפציר חן למפרט במערכת החינוך, ומסביר היטב מדוע החינוך למצוינות מזיק כל כך. בספרו החדש והנוקב כותב חן למפרט, פדגוג ביקורתי, על איוולת המצוינות", ומתאר את האופן שבו נהפך המושג הריק הזה (שכן כל כולו פונקציה של השוואה בין ביצועים יחסיים) לאידיאל חינוכי בפני עצמו. הוא מראה כיצד הצבת ההצלחה כערך פירושה ויתור על הסיבתיות ועל הדרך, כלומר על החינוך ( שירה סתיו ).

  • לינק

    אורי כהן מציג בספרו "אמת מארץ תצמח", תפיסה שונה ומנוגדת לתפיסה הקיימת כיום בחינוך, וקורא למאבק בעד תפיסה חינוכית הומניסטית, צודקת ושוויונית. הוא, מציע מנסיונו העשיר הצעות ריאליות לשיפור המצב הקיים כיום בחינוך. את "אמת מארץ תצמח" כתב אורי כהן עבור סטודנטים להוראה, מורים צעירים והורים לילדים הלומדים במגמות הטכנולוגיות, ככלי עזר שיסייע להם לקבל החלטות ולהבין כיצד פועל משרד החינוך בנושא המגמות הטכנולוגיות. אורי כהן, בעל תואר שני בפילוסופיה, מורה במגמות הטכנולוגיות מאז 1972 ורכז מגמה טכנולוגית בתיכון מקיף יהוד מזה כ- 15 שנה. בוגר אורט, מדריך חברתי מוסמך. מניסיונו העשיר של אורי כהן, ניתן להבין, כי למרות שלא כל התלמידים הלומדים במגמות הטכנולוגיות מסיימים תיכון עם בגרות מלאה. רובם מצליחים לסיים את התיכון עם תעודת בגרות חלקית או תעודת גמר, ועם הכשרה מקצועית המסייע בשיבוץ בצה"ל ולאחר שיחרורם. עוד טוען המחבר כי למרות המחסור באנשי מקצוע בתעשייה, הממשלה ומשרד החינוך, סוגרים מגמות אלו מאחר והן אינן אטרקטיביות וההוצאה לקיום לימודי הטכנולוגיות גבוהה ביחס ללימודים עיוניים. "אני מתמלא גאווה כשתלמידיי מצליחים לסיים 12 שנות לימוד וחלקם אף ניגש לבחינות הבגרות של המגמה" מציין המחבר ומוסיף, "אילו מגמת הטכנולוגיה לא הייתה קיימת יש להניח, כי רוב תלמידיי היו נפלטים ממערכת החינוך ומחפשים עצמם ברחובות".

  • סיכום

    הרצאתה המרתקת של פרופ' עפרה מייזלס ביום העיון המשותף למכון מופ"ת ולאגף חינוך יסודי: "בדק בית לשיעורי בית" , 15 בפברואר 2009. בהרצאה זו טוענת פרופסור עפרה מייזלס ששיעורי הבית בישראל משמשים אחת הזירות המרכזיות לאימון הילד ברכישת ערכים מרכזיים בתרבות הישראליות, ערכים שאינם מוצהרים בריש גלי אלא הם ערכים סמויים למחצה. אימון זה כולל בעיקרו לימוד מורכב ולא פשוט, כיצד לא לציית לסמכות מבלי להיענש, כיצד לרמות בלי להיחשב שקרו, כיצד לעקוף את החוק והנוהל מבלי להיתפס, וכיצד להצליח בלי להתאמץ; ובעיקרון כיצד "להסתדר" בחברה הישראלית שבה חוק איננו חוק ונוהל איננו נוהל ולא ניתן לסמוך על מוסדות ציבור.

  • לינק

    הפילוסוף וחוקר התרבות חן למפרט מציע התבוננות ביקורתית על מערכת החינוך, ועל פיה מסתבר שמרבית התופעות המצוינות לעיל אינן מסימניו של משבר ואף אינן מצביעות כלל ועיקר על כישלון, אלא דווקא על הצלחתו של ההיגיון החברתי בדמוקרטיה התעשייתית הניאו-קפיטליסטית. היגיון זה קובע שתפקידה העיקרי של מערכת החינוך הציבורית הוא לשמר, לחזק ולשעתק פערים מעמדיים. זו מערכת בעלת יכולת מופלאה לבצע חיברות לאנשים שעתידים להוות שוליים בחברה; מערכת שנבנתה על מנת להכשיר בני אדם לחיות בהוויה מנוכרת וחסרת תכלית אישית, על ידי כך שהיא מאמנת אותם לוותר על שאיפותיהם, להבליג על כאבם, על בדידותם ועל דיכוים, ולהשלים עם היותם חסרי ערך חברתי ( חן למפרט).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין