תוכניות הכשרת מורים בארה"ב עומדות בפני דרישות מדיניות לאחריותיות הן ברמה הפדראלית והן ברמת המדינות. רבות מדרכי מדיניות אלה כוללות השלכות בעלות השפעה מכריעה על סטודנטים ותוכניות. דילמות רציניות עומדות בפני מורי המורים בהקשרים אלה, כשהיענות או ציות להוראות מרשמיות מתפרשות לרוב ע"י הסגל כמסמלות פגיעה באוטונומיה וביושרה שלהם, בעוד שאי-היענות עשויה לגרום לאיבוד של תוקף התוכנית במונחי אקרדיטציה. הכותבים מתארים דילמות העולות מניתוח תוכנית אחת במונחים של מתחים בכמה מישורים. מטרת המאמר היא לתרום למיעוט המחקר הקיים על יישום מדיניות בהכשרת מורים ולתאר גישה אחת לטיפול בדילמות העולות בהקשר של הכנסת שינוי מן החוץ להשכלה הגבוהה. הגישה המוצגת במאמר מבוססת על תפישת תהליכי היישום והשינוי כתהליכים של למידה (Honig, 2006, Hubbard et al., 2006). גישה זו, מבוססת על תיאוריה חברתית-תרבותית עכשווית הקשורה ללמידה במקום העבודה (Billett, 2003). הנחה מרכזית בה היא שלמידה נתפשת כתהליך המעוגן ביחסים חברתיים ובעשייה חברתית. ניתוח הלמידה מזווית זו מתמקד בשינויים בדרכים בהן הפרטים משתתפים בכך לאורך זמן ובמסגרות שונות ( Peck, C. Gallucci, C. & Sloan, T.).

ספר זה מראה לנו כיצד לספק את ההכשרה הטובה ביותר האפשרית עבור המורים שלנו. באמצעות חקר מקרה של תכנית בת חמש שנים להכשרת מורים באוניברסיטת ניו-המפשייר ומאמרים נבחרים ושיחות הקשורות לתכנית זו, הספר "איך מורים לומדים" (How Teachers Learn) מתעד את ההתפתחות ואת ההישגים של התכנית שמהווה מודל לפרקטיקות הטובות ביותר להכשרת מורים (Michael D. Andrew and James R. Jelmberg, 2010).

הכשרת מורים משמעותית בשני כיוונים: בחיזוק היעילות הראשונית של המורה, ובהגדלת ההסתברות של התמדה במקצוע והתפתחות המתכשרים לכלל מורים מנוסים ויעילים לאחר שלוש השנים הראשונות לעבודתם (Boyd et al., 2007, Clotfelter, et al., 2007). נמצא כי מתכשרים שלא הייתה להם התנסות מעשית ושלא למדו בקורסים מתאימים נשרו פי שתיים יותר בשנת העבודה הראשונה ממורים מתחילים שהוכשרו באופן מלא. כך גם לגבי הנשירה בחמש השנים הראשונות: 49% מבעלי ההכשרה החלופית נשרו לעומת – 30% בקרב המתכשרים בהכשרה מלאה (Henke, Chen, & Geis, 2000 ). כיום יש בארה"ב הזדמנות לחולל רפורמה דרמטית בהכשרה ובהתפתחות המקצועית לאור הקצאת משאבים משמעותית לנושאים אלה. על בתי הספר לחינוך להעלות את רמתם. על מורי המורים לגלות נכונות ליצור שותפויות עם בתי ספר, להתמודד ולשנות את השגרות/הנהלים של האוניברסיטאות המנועים השקעות בהכשרה אקדמית וקלינית טובה, ולהיות חברים בקהילייה המקצועית. משמעות צעדים אלה היא קבלה של צורה אחרת של אחריותיות מקצועית. זהו אתגר קשה אך הוא אולי ההזדמנות הטובה האחרונה לשיפור החינוךברחבי ארה"ב ( Darling-Hammond, L ).

בכל 50 המדינות בארה"ב בהן מתקיימות תכניות הכשרה אלטרנטיביות אין אחידות או עקרונות פדגוגיים משותפים כלשהם . כל מדינה מדגישה היבטים אחרים של הכשרת מורים אלטרנטיבית .הדרישות בכל אחת מהמדינות שונות ולכן הסמכה בתכנית אחת במדינה מסוימת אינה בהכרח רלבנטית לדרישות ההוראה של מדינה אחרת. עפי"י נתוני מרכז National Center for Education Information (NCEI) כשליש מהמורים שגויסו במהלך 2009 היו בוגרי תכניות הכשרה אלטרנטיביות . מספרם הגיע בשנה זו ל62,000 מורים מתחילים ברחבי ארה"ב . במאמרים מתוארים המרכיבים השונים של שתי תכניות אלטרנטיביות להכשרת מורים במדינות ארה"ב ( Reese S).

המאמר פותח את גיליון כתב העת בסקירה של הרעיונות המרכזיים המועלים במאמרים השונים הכלולים בו. האתגר המרכזי של הכשרת המורים הוא להכשיר די מורים איכותיים שיוכלו להתמודד בהצלחה עם תלמידים בעלי רקע תרבותי ואתני שונה, במיוחד בהקשרים עירוניים. הכותבים מעידים כי כמורי מורים הם נמצאים במוסד העומד בחזית האתגר הזה, ובו למדו שרעיונות נועזים – רעננים, יצירתיים, שונים ומבוססים אמפירית – חיוניים לפיתוח פתרונות יעילים להתמודדות עם אתגר זה ולהכנסת רפורמה חינוכית. כחוקרים בעלי תחומי מומחיות ומסורות מחקר שונים הם הבינו שרעיונות נועזים הם גם מפתח להתפתחותם האישית כמו לפיתוח הידע האנושי מאז ומתמיד (Kuhn, 1962 ). המחקרים המובאים בגיליון זה של כתב העת והעוסקים ברעיונות נועזים מאורגנים סביב חמישה נושאים מרכזיים. מאמר המערכת סוקר אותם ודן בהם בהתבסס על מה שהעורכים רואים מתוך קריאה בהם, המסר שהם שומעים ומה שהם חושבים על הטיעונים המועלים ( Wang, J., Spalding, E., Odell, S.J., Klecka, C.L. & Lin E.).

הארגון האמריקני "ברית למען חינוך מצוין " Alliance for Excellent Education פרסם לאחרונה נייר עמדה שכותרתו "הוראה למען עולם חדש; הכשרת מורים בחינוך העל יסודי להוראה המכינה לקראת לימודים גבוהים וקריירה". הטענה המרכזית בנייר העמדה היא, שלמורים בחינוך העל יסודי בארה"ב חסרה ההכשרה הנדרשת כדי לעצב בוגר תיכון, שיוכל לתפקד בהצלחה בעולם של גלובליזציה, חדשנות טכנולוגית ושוקי עבודה משתנים.בנייר העמדה מצוין, כי חוקרים וקובעי מדיניות החינוך עדיין לא גילו מהי הרפורמה, הנדרשת בהכשרה להוראה, כדי לעמוד ביעד זה. עוד נטען, כי קיים ליקוי בסיסי בתוכניות ההכשרה להוראה בארה"ב. בסקר שנערך ב 2008- בקרב מורים חדשים, ציינו רק 44% מהם כי הם מרגישים מוכנות ללמד. בקרב המורים החדשים בבתיה"ס העל יסודיים היה האחוז אף נמוך יותר ( "קו לחינוך", 31 לדצמבר 2009 )