למידה ארגונית היא אחת המפתחות החשובים בחברת הידע כיום ואולי המפתח החשוב ביותר להתפתחות המקצועית של עובדי הארגון או המוסד. המחקר הנוכחי שנערך בארה"ב ובמדינות נוספות בקרב מוסדות הדרכה/ארגונים רב-לאומיים, (לא מוסדות לימוד של מערכת החינוך) מטיל ספק אם למידה ארגונית אכן מתקיימת בהם בצורה שיטתית אם בכלל. הלמידה הארגונית מחייבת פתיחות אל העולם הגדול ואל מודלים חדשים שאינם מוכרים בארגון. הלמידה הארגונית מחייבת סקרנות של צוותים בארגון. הארגונים שנחקרו, אמנם עוסקים בהחלת ידע והדרכה אך התברר כי אינם פתוחים אל העולם הדינאמי מחוץ להם ובניגוד לתאגידים עסקיים הם פחות סקרנים. מסקנות המחקר הם כי הגורם שמשפיע יותר מכל על היווצרות למידה ארגונית בארגון הוא התרבות הארגונית והוא במקרים רבים גובר על הצורך האסטרטגי של הארגון להתעדכן ולחדש את הידע המעשי שלו, כלומר, להתחדש כל הזמן ( Castro, Claudio de Moura).

מטרת סקירה זו היא לנסות ולבדוק קיומן של התארגנויות מבניות ורשויות שעוסקות באופן עצמאי הכשרת מורים המתמקדים, בין השאר, בתחומים של קידום ועיצוב סטנדרטים מקצועיים ותוכניות להכשרת מורים ופיקוח על מורים ורישומם. מהבדיקה, שנעשתה באמצעות מנועי חיפוש ומאגרי מידע באינטרנט לגבי מדינות הספציפיות, עולה כי ניכרת כיום מגמה במדינות העולם לבסס מועצות וגופים ציבוריים שישמשו רגולטורים על תחומי הכשרת המורים או איכות ההוראה. מרביתם אינם מנוהלים בהכרח ישירות ע"י הממשלה, אך לגורמי הממשל יש השפעה וייצוג במועצות. חלקם הגדול נוטה גם לשתף את נציגי איגודי מועצות המורים ומגזרי החינוך השונים במועצות או בפיקוח. פעילותם של הגופים הותוותה ע"י רפורמות חינוכיות בחינוך שהונהגו בעשור האחרון או הוסדרה בחוק כחלק ממדיניות חינוכית כזו או אחרת שננקטה ע"י גורמי ממשל.