אלתור
מיון:
נמצאו 3 פריטים
פריטים מ- 1 ל-3
  • סיכום

    הוראה ו"ספונטניות" נשמעות אולי כמו מילים שאין ביניהן שום קשר – אבל ד"ר נפתלי שם טוב, מרצה בכיר לספרות, אמנויות ולשון, מסביר שממש כמו בתיאטרון, גם בכיתה קיימת אינטראקציה הדדית בין תלמידים למורים – ואפשר ואפילו רצוי לתת גם לתלמידים להשפיע על מהלך השיעור (רווית שרף).

  • לינק

    אימפרוביזציה אינה 'שליפה מהמותן' אלא התמודדות יצירתית עם אי-הוודאות השורה בחדר החזרות בתאטרון, בהוראה בכיתה ובחיים בכלל. אך האם ניתן ללמד לאלתר בין שמדובר באמנות או בהוראה? כיצד ניתן ללמד זאת, אם אימפרוביזציה היא מעשה ספונטני, בלתי-צפוי ויצירתי? כיצד ניתן ללמד להתכונן למה שלא ניתן לחזותו, לאירוע מפתיע שאינו מתוכנן ביסודו? פרדוקס זה נמצא בבסיס האתגר של הספר. מודל הוראה מאלתרת (improvisational teaching) עשוי להיות מפתח להתמודדות עם מורכבות זו, שהיא דחופה ומבקשת מענה בהכשרת מורים בפרט ובמעשה ההוראה בכלל (נפתלי שם טוב).

  • לינק

    מטרת המחקר היא להבין כיצד תופסות המורות את האלתור בהוראה, איך הן מיישמות אותו, האם הן מודעות אליו ולשימוש שלהן בו ואיך הן קושרות אותו לעבודה החינוכית. שאלת המחקר היא מה הן התייחסויות המורות במערכת החינוך למונח אלתור בהקשר החינוכי. שיטת המחקר היא איכותית, ומבוססת על שמונה ראיונות אתנוגרפיים עם שמונה מורות מבתי ספר שונים. הטיעון שעליו התבסס מחקר זה הוא שהאלתור הכרחי בתהליך הלמידה והקניית הידע ואכן נמצא כי שהמורות משתמשות באלתור כחלק אינטגרלי מההתרחשויות בחלל הכיתה, אך אינן מודעות לאלתור ולרוב משתמשות בו על מנת לשרוד. ממצאי המחקר מלמדים שהאלתור אינו הופך לפרקטיקה אידיאולוגית, ערכית ויצירתית אלא מהווה ביטוי לבדידותה של המורה ולהסתמכותה על אישיותה בלבד (אלונה פרץ)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין