בספר זה שלל עצות מעשיות והמלצות למורים שיסייעו להם לתכנן את שנת הלימודים או את הקורס, לבחור חומר קריאה, לנהל דיונים, לתת מטלות הולמות, לנסח מטרות לימוד ולהשתמש בלוח, במצגות ובסרטונים.

עומסי העבודה הגדולים של מורים, בכיתה ומחוצה לה, עלולים לגרום לבעיות שינה. בעיות אלה נוטות להופיע בתדירות גבוהה יותר אצל נשים בגלל השילוב בין דרישות מקצועיות, המשימות המוטלות עליהן במרחב הביתי והעובדה שנשים זקוקות לשעות שינה רבות יותר ביחס לגברים.

מחקר זה הינו סקר אינטרנטי שנערך בקרב 321 מורים באוסטריה, שמלמדים יחד עם מורה נוסף בהיקף חלקי. המחקר בוחן את תפיסות המורים בנוגע להוראה המשותפת. הסקר משווה בין צוותי הוראה שהוקמו מתוך בחירה אישית של המורים לבין צוותים, שצוותו על-ידי הנהלת בית הספר בכל הנוגע להנאה מההוראה המשותפת, לתחושת הסיפוק מעבודת ההוראה בכלל, לחוללות העצמית הקולקטיבית של המורים ולגיבוש תחושת אחריות בנוגע לתהליך ההוראה.

רשימה זו דנה בתרומתם של סקרי הוראה הממולאים על-ידי סטודנטים לאיכות ההוראה בהשכלה הגבוהה ובאתגרים הנוגעים לתוקפם ולמהימנותם. הרשימה מציעה מספר המלצות כדי להגדיל את חשיבותם היחסית של סקרים אלה.

מטה-אנליזה זו בוחנת את השפעתן של תוכניות לפיתוח מקצועי של מורים בגיל הרך בתחום השפה והאוריינות על הישגי התלמידים ועל המורים המשתתפים בהן. בחינה כמותית של גודל השפעת התוכניות מצביעה על כך, שפיתוח מקצועי של מורים לגיל הרך הממוקד שפה ואוריינות משפר את איכות התהליך של מורים ואת האיכות המבנית של ההוראה אך אינו בהכרח תורם לשיפור הידע של המורים. כן אותר במחקר קשר סיבתי והשפעה חיובית שיש לפיתוח מקצועי ממוקד שפה ואוריינות על הישגי התלמידים בכל הנוגע במודעות פונולוגית וידע אלפביתי.

המאמר מציג סקירת-על של מחקרים שבחנו תוכניות התפתחות מקצועית למורים. מדובר במחקרים אקספרימנטליים על תוכניות התפתחות מקצועית למורי גן-י"ב בארה"ב (התפיסה היא שהוראה היא תלוית-תרבות; בארה"ב אין קוריקולום לאומי) מאז 1975. לדעת הכותבת ייחודה של הסקירה בהשוואה לסקירות אחרות בנושא זה היא בהתבססותה על שני היבטים בתיאורית הפעילות שלהן: א. תכני הרעיונות המרכזיים שבתוכניות; ב. הפדגוגיות הנקוטות בתוכניות. בסקירות הקיימות ההתייחסות הייתה לרוב למאפיינים מבניים (משך, אינטנסיביות, טכניקות ההוראה וכדו'), שהיוו קווים מנחים לבניית תוכניות איכותיות (Kennedy, M).

מאמר זה מסביר את הרקע לטענות ההולכות וגוברות כנגד מבחנים מערכתיים עתירי סיכון כמו מבחני המיצ"ב, מבחני מפמ"ר, מבחני בגרות ומבחנים בינלאומיים כגון פיזה (PISA) או טימס (TIMSS). כן הוא מציג ממצאים ראשוניים מסדרת ראיונות שנערכו עם מורות ישראליות בכירות למדעים (ענת זוהר וורד אלבוחר-אגמון).

האגף להכשרת עו״ה, בתמיכה משמעותית של מנהלי מינהל עו״ה, גילה נגר ואיל רם, מנסה זה שנים מספר לקדם הנהגת תהליכי מיון שיטתיים ומבוקרים בכלי מיון תקפים ועל ידי אנשים שהוכשרו לכך, למבקשים להתקבל ללימודי הוראה. חרף הקשיים הקונספטואליים, הארגוניים והתקציביים הצלחנו בשנים האחרונות לקיים תהליכי מיון קפדניים למועמדים ללימודים בכמה תכניות. אנו מבקשים להפיק תובנות מההתנסות בתהליך המיון: לבחון את האפקטיביות של המיון, ללמוד על השימוש הנעשה בממצאים בקבלת ההחלטות במכללה, לאתר קשיים בהפעלה בקנה מידה רחב ועוד (נח גרינפלד).

המורים ביפן זוכים בקביעות ביום ההעסקה הראשון שלהם – לא לאחר שנתיים של ניסיון בהתבסס על הערכות לגבי ביצועי ההוראה שלהם או בהתבסס על ציוני המבחנים של התלמידים. אם כל כך קל לקבל קביעות, כיצד היפנים מבטיחים שהמורים שלהם, בייחוד מורים מתחילים שנשכרים לעבודה עם מעט ניסיון בהוראה, מספקים הוראה איכותית? כיצד הם מטמיעים אחריותיות בקרב המורים? (Ahn, Ruth; Asanuma, Shigeru; Mori, Hisayoshi, 2016).

בספרות ובמסמכי מדיניות ההערכה של מדינות שונות נהוג להבחין בין שתי גישות להערכה – הערכה מעצבת (formative appraisal) והערכה מסכמת (summative appraisal) – בעיקר בהתאם למטרות העומדות בבסיסה (Scriven, 1967). הבחירה במודל ההערכה הרצוי, ביעדיו ובאופן יישומו היא מורכבת וקשה. למעשה, היא תלויה בבחינה רחבה יותר של שאלות יסוד הנוגעות לארבעה מישורים: (1) האינטרסים השונים של השחקנים המעורבים; (2) הקשר שבין שני המודלים והשפעתם של גורמים המתערבים בתהליך ההערכה על קיומו של קשר אפקטיבי בין ההערכה לבין הפיתוח המקצועי של המורים ועל שיפור איכות ההוראה; (3) התפיסה הרצויה באשר לפרקטיקת ההוראה; (4) התפיסה הרצויה באשר לבית הספר כארגון (דניאל שפרלינג).

חיזוק איכות ההוראה נחשב לגורם מכריע בהפחתת בעיות התנהגותיות של תלמידים ובשיפור הישגיהם האקדמיים (Kyriakides et al., 2009). איכות ההוראה של מורים מתחילים נמוכה לרוב מזו של מורים מנוסים והם עומדים בפני קשיים שתועדו רבות בספרות המחקרית. פחות ידוע כיצד איכות ההוראה של מורים מתחילים מתפתחת לאורך זמן. מידע כזה עשוי להוות כלי להכוונת ההדרכה והתמיכה בידי חונכים ומכשירי מורים. מטרות המחקר המוצג במאמר זה היו לחקור שונות, השתנות והשפעות של גורמים אישיים והקשריים (במיוחד תוכניות קליטה) על איכות ההוראה של מורים מתחילים בשלוש שנות ההוראה שלהם על פי תפיסות התלמידים את ההוראה (Maulana, R., Helms-Lorenz, M., Van de Grift, V).

סקירה זו מתארת ומנתחת תהליכי הערכת מורים וגננות בעולם ודנה בהם באופן ביקורתי. לאחר הצגת רקע כללי על תהליכי ההערכה, הסקירה מביאה ממצאים עדכניים ממדינות שונות בעולם המפותח בנוגע לשימוש בכלי הערכה שונים ולתפיסות המורים ביחס אליהם. בנוסף, הסקירה מעלה לדיון שאלות הנוגעות לקיומם ולטיבם של קריטריונים להערכת מורים, להכשרת מעריכים, להשפעה שיש לאוטונומיה בית-ספרית על תהליך ההערכה, ולגורמים נוספים המעצבים את סוג ההערכה והיקפה, בעיקר השלב המקצועי בו נמצא המורה וסיווג רמת בית הספר. לבסוף, הסקירה בוחנת את השאלה האם מודל הערכה הקושר בין הערכה לפיתוח מקצועי הינו עדיף על זה המחבר בין הערכה לקבלת החלטות אישיות בנוגע למורה הספציפי (דניאל שפרלינג).