דוח עדכני זה מפרט את העשייה המרובה של ישראל בתחום התקשוב בחינוך ומפנה לתוכניות מדיניות והערכה שונות בנושא.

אייפדים (iPads) הופכים לפופולריים כמכשירים 1:1 בכיתות רבות, ומאפשרים למורים להטמיע פדגוגיות שיגבירו את למידת התלמיד. מכשירים ניידים מעין אלה מציעים מזמינוּת רבה שעשויה להגביר את ההנעה ואת אוטונומיית התלמיד. אף על פי כן, ללא שינוי בפדגוגיה, הם לא צפויים לגרום להשפעה משמעותית כלשהי על למידת התלמיד. מחקר ראשוני זה של ארבעה בתי ספר חוקר את השפעתם של האייפדים על הפדגוגיה ואת השינויים שניכרו, תוך שימוש במודל SAMR. תוך שימוש בשיטות מרובות לאיסוף נתונים, המחקר הראה שהיו מספר שינויים בפדגוגיה של המורים שהובילו להגברה של שיתוף פעולה, תקשורת, הסתמכות עצמית של התלמיד, ופיתוח התנסויות אותנטיות (Geer, Ruth; White, Bruce; Zeegers, Yvonne; Wing Au; Barnes, Alan, 2017).

כנסי צ'ייס לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה באוניברסיטה הפתוחה המתקיימים כבר 12 שנים מייצגים את נדבך הידע המשמעותי ביותר להבנת הטמעת התקשוב החינוכי בישראל. ההרצאות והפוסטרים בכנס השנים-עשר לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה ע"ש צ'ייס שנערך השבוע בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה שקפו נאמנה את העשייה המחקרית המגוונת בתחומי התקשוב החינוכי בכלל והטמעת התקשוב החינוכי בבתי הספר בפרט (עמי סלנט).

רבות נכתב על ההבטחות והסכנות של טכנולוגיה בחינוך. מאמר זה מציג מחקר אמפירי שחוקר כיצד הטכנולוגיה יכולה למלא תפקיד מכריע בלמידת סטודנטים וכיצד צוות ההוראה יכול לאמץ גישות חדשניות מבוססות-טכנולוגיה ביצירת משאבי למידה מבוססי בעיות (PBL) מקוונים ואינטראקטיביים, המאפשרים לסטודנטים אינטראקציה עם בעיות אותנטיות, מורכבות ומציאותיות שעוצבו במסגרת מתודולוגיית למידה מבוססת בעיות (Blackburn, Greg, 2017).

שכיחותם של סוגים שונים של מכשירים אלקטרוניים ונפח התוכן ברשת העלה את כמות הגניבה הספרותית, שנחשבת לפעולה לא מוסרית. אם אנו רוצים להיות יעילים בזיהוי ובמניעה של פעולות אלה, עלינו לשפר את השיטות הקיימות כיום לגילוי גניבה ספרותית. המאמר מציג מחקר המציע מסגרת לזיהוי משופר של גניבה ספרותית. המסגרת מתמקדת בשילוב מידע מרשתות חברתיות, מידע מהאינטרנט וויזואליזציה מתקדמת של מידע המועשרת מבחינה סמנטית לגבי מחברים ומסמכים, ומאפשרת לחקור את הנתונים שהושגו באמצעות חיפוש של דפוסים מתקדמים של גניבה ספרותית (Zrnec, Aljaz; Lavbic, Dejan, 2017).

מחקר זה בוחן את הטרנספורמציה של דינמיקות כיתתיות שהתחוללה בעקבות השימוש בטאבלטים למטרות חינוכיות. הבסיס האמפירי של מחקר זה הוגדר על ידי פרויקט "בית הספר החכם של סמסונג" שפותח על ידי חברת סמסונג ועל ידי משרד החינוך הספרדי במהלך שנת הלימודים 2015-2014, שבו סופקו טאבלטים למורים ולתלמידי כיתות ה'-ו' מ-15 בתי ספר יסודיים בספרד (Suarez-Guerrero, Cristobal and Lloret-Catala, Carmen and Mengual-Andres, Santiago , 2016).

מצגות, מקרנים, לוחות חכמים, מחשבי PC, מחשבים ניידים, מערכות ניהול למידה- כל אלו לא יהיו ברשימת טכנולוגיות הלמידה של העשור הבא. כך, על פי סקר סגלי הוראה בנושא טכנולוגיות למידה במוסדות להשכלה גבוהה. במקומם יגיעו טכנולוגיות תלת-מימד, מובייל בכיתה, טאבלטים ושירותי ענן (מתודיקה).

המאמר דן בפרסי בחירת הקוראים לשנת 2016 של הירחון "THE Journal", שבהם הקוראים בוחרים את הטכנולוגיות המועדפות עליהם במגוון קטיגוריות. הנושאים שנידונו כוללים מספר טכנולוגיות יקרות ערך לבתי ספר כגון פלטפורמת לקסיה, כרומבוק של גוגל והפלטפורמה מבוססת ענן אדסבי, עשר הטכנולוגיות המועדפות לשימוש כגון תוכנת מיקרוסופט אופיס, האייפדים של אפל, מצלמות מסמכים, ומשחק הווידאו מיינקראפט, שהוא המשחק הלא לימודי המוביל המשמש להוראה. מוזכרת גם התוכנות הטובות ביותר לניהול כיתה או מפגשים וירטואלים כגון גוגל הנגאאוטס, גוטומיטינג ומיקרוסופט סקייפ (Schaffauser, Dian, 2016).

ג'יי הורוויץ מדווח בבלוג שלו על פטירתו המצערת של פרופ' סימור פאפרט (Seymour Papert): "קשה לתאר את תחום התקשוב החינוכי מבלי להכיר בתרומה האדירה של פאפרט, גם אם היום, למרבה הצער, התרומה הזאת מופיעה יותר כהערת שוליים מאשר כאחד מעמודי התווך המרכזיים של התחום. אני בטוח שעבור אנשי חינוך כמוני שהחשיפה לשפת ה-Logo לפני שנים רבות הייתה בין הנגיעות הראשונות שלנו בתקשוב החינוכי פאפרט היה, ועוד נשאר, אחד מענקי התחום" (ג'יי הורוויץ).

המטרה של מחקר זה היא לבחון את השימוש של מנחים במדיה חברתית במסגרות לימודיות. נחקרו העדפות הוראה שונות של מנחים, מנקודת מבט פדגוגית, בסיוע של ערכת מדיה חברתית. התוצאות הראו שהמנחים בעיקר העדיפו ללמד את הנושא שלהם ברמות היישום וההבנה. הם השתמשו לעתים קרובות בחומרים מבוססי-טקסט ועיצבו את הקורסים שלהם כמבוססי-בעיה או במודל של פרזנטציה (Selcan Kilis, Yasemin Gulbahar, Christian Rapp, 2016).

סקירה מעניינת של ד"ר יפה אהרוני אודות דוח הורייזון 2016: "Horizon Report הוא פרויקט מחקר איכותני, פרי יוזמה משותפת של NMC ו-ELI והוא עוסק במגמות, אתגרים והתפתחויות טכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר. הדוח המלא מתפרסם מאז 2002 מדי שנה. The NMC Horizon Report: 2016 Higher Education Edition מתאר 6 מגמות, 6 אתגרים משמעותיים ו-6 התפתחויות טכנולוגיות חשובות שישפיעו ויעצבו את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש וארבע-חמש שנים" (יפה אהרוני).

בעוד שתעשיית ההוצאה לאור האקדמית מתפתחת, קיימת צמיחה חסרת תקדים של כתבי עת בגישה חופשית (open access journals). בטכנולוגיה החינוכית לבדה, הכוללת כ-270 כתבי עת קשורים, כמעט שליש מהם מסומנים כחופשיים. אף על פי שכתבי עת בגישה חופשית זוכים לשבח עבור מה שהזמינות שלהם יכולה לתרום לסוגיות של צדק חברתי (צמצמום של חסמי דרישות המינוי), חלקם נמצאים חשודים מבחינת התוכן המצוי בהם ומערערים על הלגיטימיות של הפרסום בהם. במחקר זה, המחברים ביקשו לגלות את דעותיהם של חוקרי טכנולוגיה חינוכית בדבר כתבי עת בגישה חופשית בתחומים שלהם (Ross A. Perkins, Patrick R. Lowenthal. , 2016).

המערך הפיזי של אולם ההרצאות המסורתי, שבו כל הכיסאות ניצבים לכיוון אדם יחיד בחזית החדר, מסמל פדגוגיה המתבססת על חבר סגל זה כמקור הבלעדי למומחיות הנגיש מתוך בכיתה. אולם האינטרנט והטכנולוגיה האלחוטית מאפשרים לנו לפרק מבנים חינוכיים – פיזיים ואחרים – שהיו הכרחיים כאשר גישה למידע הייתה קשה. על המחנכים לבחון את המשמעות של להיות בתוך כיתה כאשר הקירות אינם מהווים מחסום לזרימת המידע (Chachra, Debbie, 2016).

על רקע הזרימה ההולכת ומתגברת של הביג-דאטה (big data), מאמר זה בוחן את ההזדמנויות ואת הדאגות הנוגעות לביג-דאטה בחינוך. בפרט, מאמר זה מציג את הביג-דאטה, ומשרטט את ההזדמנויות הפוטנציאליות של שימוש בביג-דאטה בחינוך בשני תחומים: ניתוח למידה (learning analytics) ומדיניות חינוכית, ודן בדאגות הנוגעות לאבטחת נתונים, הגנת פרטיות וגבולות אתיים של גישה לנתונים דיגיטליים אישיים (Wang, Yinying, 2016).

עם החידושים המגיחים, ניתן לצפות לשימוש בכלים טכנולוגיים כדי להפוך את תהליך הלמידה לאפקטיבי. מכאן ששילוב מתאים של טכנולוגיה עשוי להוות תרומה בעלת ערך ללמידה וללא ספק הרפלקציה היא ליבת הלמידה. עם לומדי המאה העשרים ואחת של היום, חשוב שמחנכים יתמכו בשילוב של מיומנויות המאה העשרים ואחת בפעילויות הרפלקציה שלהם. מורים ותלמידים יכולים להיעזר עתה באפליקציות שונות הן מקוונות הן מבוססות מחשב כדי לבצע רפלקציה על הלמידה שלהם. מאחר ותהליך שילוב הטכנולוגיה דורש זמן ומאמצים, נדרש תכנון שיטתי. מאמר זה בוחן הוראה רפלקטיבית באמצעות שילוב מתוכנן של טכנולוגיה (Baporikar, Neeta, 2016).