המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך ממשיך באופן נמרץ ושיטתי בקידום מיזם הספרים הדיגיטליים במערכת החינוך בישראל . ההיערכות האחרונה דווחה באתר למינהל מדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בחודש נובמבר 2013 .קווי ההיערכות העיקרית הם עפ"י הודעת המינהל "כשירות לציבור, מעמיד אגף טכנולוגיות מידע לרשות ספקי הספרים הדיגיטליים בתכנית הניסוי פלטפורמה למתן תמיכה בתהליך ההטמעה עבור מורים, הורים ותלמידים על מנת לקדם ולהקל בהטמעת התהליך" ..

כפי שכבר דיווחנו בחודש יוני 2013 , במוקד תכניות התקשוב בבתי הספר בארה"ב יש 2 התפתחויות שונות מבחינת הצטיידות המחשבים , טאבלטים מול מחשבים ניידים . מרבית הטאבלטים בהם מצטיידים בתי הספר בארה"ב הם IPAD מתוצרת חברת אפל. מול מגמה זו הולכת ומתחזקת לאחרונה גם התופעה בבתי ספר רבים בארה"ב הנוטים להעדיף ההצטיידות במחשבים ניידים מסוג Chromebooks מתוצרת חברת גוגל . המאמר הנוכחי מצדיק את היתרונות של הצטיידות במחשבים ניידים מסוג כרומבוק במקום טאבלטים. השיקולים העיקריים הם עלות , גמישות תפעולית וגיבוי טוב יותר במחשוב ענן באמצעות המחשבים הניידים של גוגל .

המאמר מדווח על מיזם מקוון לשילוב התקשוב בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בארה"ב אשר מטרתו הייתה לשלב תקשוב בצורה מעמיקה יותר בלמידה ובסביבות הלמידה . במסגרת המחקר של צוות החוקרים פותח מודל מתוקשב שיתופי המבוסס בחלקו ובמשולב גם על מכשירים ניידים וכתיבה בבלוגים. המודל הפדגוגי המתוקשב אשר פותח נקרא The Mobile- Blended Collaborative Learning model והוא נועד לאפשר למידה פורמאלית עם הליכי למידה בלתי פורמאליים בכל התהליך הלימודי. המחקר פורסם בכתב העת השפיט Journal of Computer Assisted Learning (מחברים :Lai, K.-W. , Khaddage, F. , Knezek, Gerald ).

כל שנה מפרסם Jeff Dunn סקר בלתי פורמאלי קצר משלו לגבי עמדות מורים בארה"ב כלפי תקשוב חינוכי . עיקר איסוף המידע נעשה על ידו ברשתות חברתיות ובטוויטר . עפ"י הממצאים של Jeff Dunn וגורמים נוספים המורים בארה"ב כלל אינם מוטרדים משאלת יישום מכשירים ניידים מסוג טאבלט ( אייפד) בכיתה, אלא מסוגיות של שימוש בלוח תצוגה דיגיטאלי בכיתה ומחשבים בכיתה. רק 5 אחוז מהמורים בארה"ב משתמשים במכשירים ניידים ( כגון פלאפונים חכמים, טאבלטים) בשיעורי התקשוב בכיתה. ההפתעה הגדולה בסקר הנוכחי של 2013 היא הנטייה הגוברת של המורים לשלב משחקי מחשבים חינוכיים בשיעורי התקשוב ( Jeff Dunn).

מאמר זה מציג ניתוח שיטתי של החסמים שיש להתגבר עליהם לצורך יישום מוצלח של מיזם ארצי, בשם פרויקט "בית ספר מרושת מרחוק" (Remote Networked School project) לשילוב תקשוב חינוכי בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בחבל קוויבק בקנדה (Laferri?re, T., Hamel, C. and Searson, M. , 2013.)

ממצאיו של דו"ח מתוך מחקר הערכה באנגליה, הבוחן את הישימות וההשפעה הפדגוגית בהענקת מכשירי טאבלט לכל אחד מהתלמידים בבית הספר. הדו"ח מסכם ממצאים ממחקר הערכה הבוחן את הישימות ואת ההשפעה החינוכית של מתן טאבלט לכל תלמיד בבית הספר. השלב השלישי במחקר עירב בתי ספר בעלי הישגים גבוהים (במטרה לשפר את התנסות בלמידה) ובתי ספר בעלי הישגים נמוכים. עבור בתי הספר בקטגוריה השנייה, הטאבלטים נתפסו כחלק חיוני לשיפור הסטנדרט של ההוראה, וכאמצעי לערב מחדש את התלמידים ואת הצוות.

בתקופה שבה ברור מהם הכלים המשפיעים על הדור הצעיר, ובמדינה רווית סטראט-אפים, לא פלא שמיזמי הזנק רבים מנסים להיכנס לנישה החינוכית ולפתח תוכנות ואפליקציות שימשכו את לב המנהלים, המורים ואנשי משרד החינוך – וגם את התלמידים, כמובן. בבית הספר נוף ים בהרצליה, למשל, חיברו לפני שנה אנשי התקשוב העירוני בין מנהלת בית הספר, ערד ניר, לבין חברת "Slate Science", שפיתחה את התוכנה "עשר אצבעות" ללימוד מתמטיקה. התוכנית מופעלת באייפדים שנרכשו בעבר על ידי בית הספר ( לימור דומב).

מקורות המידע הפתוחים בעידן האינטרנט ונגישותם של התלמידים למידע זה הופכים את המורה מאוצר הידע הראשי, שתפקידו להקנות ידע, למנהל הלמידה, שתפקידו לאפשר למידה, לארגן סביבה לימודית העונה על צורכי לומדים שונים, ולפקח על תהליך הלמידה. מטבע הדברים המורים נדרשים לאוריינות טכנולוגית ולהוראה מקוונת, ומכאן הקפיצה לקשר חברתי ברשתות חברתיות נראית אולי טבעית ( צפי טימור).

כלים קטנים גדולים הינו מאגר המיועד לאנשי חינוך המעוניינים לגוון את הלימודים בכיתה. המאגר כולל מידע ומדריכים על מאות כלים דיגיטליים המתאימים לשילוב בתהליכי הוראה-למידה. המטרה היא שכל מורה יוכל למצוא לפחות כלי דיגיטלי אחד אליו הוא מתחבר והמשרת את צרכיו הפדגוגיים. המאגר הוקם בחודש מרץ 2013 על ידי אפרת מעטוף, חברת 'צוות מוביל פדגוגיה דיגיטלית' באגף א' של המזכירות הפדגוגית ומורה לפסיכולוגיה ולאזרחות בבית החינוך "גאון הירדן דרכא".

יורם אורעד, העורך והמנהל הפדגוגי של הרשת החברתית מקצועית "שלובים" תוהה במאמר חשוב שכתב בעניין חוסר הנחת (הקיים עדיין, למרות היישומים הרבים וההטמעה המסיבית למדי) מן הטכנולוגיה הדיגיטלית בהקשרה החינוכי? "אני בהחלט מודע לכך שקיימים מקרים רבים בהם היא מוטמעת בהצלחה, אולם מקרים אלה אינם מייצגים כנראה את הכלל. ועם זאת במה שנוגע לשימוש בהם בתחום החינוך לא זו בלבד שאנחנו מצויים בקושי בתחילת תהליך הטמעת הכלים המתוקשבים הללו אלא שהדעות עדיין חלוקות לגבי מידת תרומתם לחינוך וקיים חוסר נחת מצד חלק מאנשי החינוך כלפיהם. שאלות רבות מתעוררות סביב מידת השימושיות שלהם בבניית פדגוגיה חדשנית באמת ולא כזו הקשורה רק ללמידה טכנית של השימוש בכלים".

מקוונים גבוה הינו מודל הוראה המאפשר להטמיע בבתי-ספר גישות חדשניות להוראה בשילוב כלים מתוקשבים. המודל פותח על ידי זהר טלמור-רוטבליט, והוא מיושם כיום בבית-הספר "עמקים-תבור" שבקיבוץ מזרע, במסגרת הוראת אזרחות בשכבת ט' ו"תרבות ישראל ומורשתו" בשכבת ח'.המודל מבוסס על מרחב למידה וירטואלי, שמתקיים לצד ההוראה בכיתה. המרכיב המהותי במודל הוא מטלות ייחודיות ומקוריות, שהופכות את תהליך הלמידה למרגש ומשמעותי עבור התלמידים. ניתן להתרשם מאופי המטלות על ידי ביקור במאגר המטלות. לאחרונה פיתחה הגב' זהר טלמור-רוטבליט, מורה חדשנית ב"עמקים-תבור" ומפתחת המודל החינוכי "מקוונים גבוה" אתר אינטרנט חדש וחדשני .

המציאות הטכנולוגית כיום יצרה בעולם שתי מחנות של אנשי חינוך לגבי תקשוב חינוכי , המחנה הראשון מצדד בהתלהבות בתוכניות תקשוב בכיתה המבוססות על טאבלטים או מכשירים ניידים בעוד המחנה האחר טוען בצדק שעדיף להטמיע תכנית תקשוב המבוססת על מחשבים ניידים , הכוללים מערכות הפעלה יציבות ושיתופיות כגון ווינדוס . אלו המסנוורים ממכשירים ניידים מסוג אנדרואיד או אפל צריכים להבין כי השיקול העיקרי לבחירת אמצעי תקשוב הוא שיקול של שימושיות ופונקציונליות ולא פעלולים טכנולוגים של המכשירים ( Derrick Wlodarz).

כדי להצליח לעשות דבר מה קשה, יתכן שיהיה עליך להיכשל תחילה (וללמוד מכישלון זה) , הניסיון לסייע לקהילות מבודדות ועניות לשפר את בתי הספר שלהן ואת החינוך שהן מציעות לילדיהן הינו מאמץ שאינו טריוויאלי. אם ניתן היה להתגבר בקלות על האתגרים הקשורים, ניתן היה לצפות שהיו מתגברים על רבים יותר. למרבה הצער, מקומות כאלה עשויים שלא להיות זרים לפרויקטים 'כושלים' מסוגים שונים, והסיבות לכישלונות כאלו עשויות להיות מגוונות ומורכבות. ההיסטוריה של השימוש בטכנולוגיה בחינוך מציגה גם היא 'כישלונות' רבים. אכן, 'כישלון' הוא מאפיין מגדיר של פרויקטים טכנולוגיים רבים… כולל המצליחים שבהם. מרכיב מרכזי להצלחה הוא לעיתים קרובות היכולת, והנכונות, להכיר וללמוד מהכישלון—ואז לשנות מסלול כנדרש. כיצד ניתן ללמוד מכישלון? מחויבות ללמוד דרך ניסוי וחזרה, בתמיכה של מעקב והערכה נמרצים וסדירים, עשויים ודאי לסייע. הגמישות להיות מסוגל לבצע שינויים, והענווה להודות שיתכן שאינך יודע הכל בשלבי התכנון לגבי הדבר אותו אתה מקווה להשיג, עשויים לסייע גם כן ( Trucano, M) .

המחברים מתארים פרויקט, שהתקיים בבית הספר היסודי עליזה ארבלי-דגניה שבטירת הכרמל. בפרויקט זה, תלמידים מכיתות ד' עד ו' הופכים למורים ומלמדים תלמידים מכיתות אחרות שיעורים במדעים, בחינוך חברתי וב"אזרחות דיגיטלית" (Sigal Ben Ameam, Magi Asyag, Yona Ben-Amran, 2013).

כאשר מביטים בעין צופיה והשוואתית בפעילויות מתוקשבות ויוזמות מקוונות של בתי ספר ומחוזות חינוך בארץ בעולם , ניכר מיד לעין מחוז הצפון של משרד החינוך בישראל . דומה כי מרבית בתי הספר במחוז הצפון נרתמו בכל מאודם להגשים את יעדי תכנית התקשוב הלאומית בישראל , לא רק מתוך אמונה בחשיבות התקשוב החינוכי לא גם מתוך גישה גמישה , קונסטרוקטיביסיטית ויצירתית .ביטוי נוסף להתקדמות התקשוב החינוכי במחוז הצפון הוא הפיתוח המושכל של מגוון משימות מעודדות אורינות דיגיטלית ללמידה עצמית. לא ניתן לחתום רשימה קצרה זו ללא ציון לשבח של יום העיון לרכזי תקשוב שנערך ב2 ליולי 2013 במחוז הצפון .

מחקר חדש באוניברסיטת תל-אביב טוען שציוצים בטוויטר יכולים לקדם למידה קבוצתית וניהול דיון, גם אם הם מכילים רק 140 תווים. למרות שהמחקר עסק בקשר שבין מורה לתלמידי תיכון, החוקרות סבורות כי הוא יכול לחולל מהפך גם במערכת ההשכלה הגבוהה ואף במקומות עבודה. מדובר במחקר שערכו החוקרות גלית דוכן וד"ר ענת כהן מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב, הבוחן באיזה אופן ובאיזו מידה המורה והתלמידים מתעלים את הטכנולוגיה של טוויטר לשימוש פדגוגי, כמו מענה על שאלות לימודיות ושיתוף בפרטי מידע. המחקר מראה גם כיצד נעשה בה שימוש לשימוש ארגוני כמו העברת תזכורות והודעות. ( אביב ברטלה ) .

שני מורים למתמטיקה בבית ספר תיכון שמשתמשים בלוחות אינטראקטיביים בכיתה רואיינו מדי שנה במשך שלוש שנים לגבי התפיסות שלהם את הטכנולוגיה. הממצאים ממחקר זה מצביעים על כך שלוחות אינטראקטיביים מספקים חלק מאותן תועלות שמספקים המון מחשבים וטכנולוגיות אחרות הזמינים בכיתות ACOT: הנעה מוגברת של התלמידים, הוראה דינמית יותר, ושיתוף פעולה רב יותר מצד המורה (Hall, J., Chamblee, G. & Slough, S, 2013.)