תקשוב בחינוך
מיון:
נמצאו 278 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • תקציר

    מורים תרים אחר אסטרטגיות לפיתוח מיומנויות של תלמידים לעריכת חקירה מקוונת. מאמר זה מציג מסגרת מבוססת עצמית המלמדת תלמידים לבסס הקשר (Context) עבור חקירה, לנקוט פעולה (Action) כדי להשלים משימה המקושרת לשלב החקירה, ליצור תוצר (Product) ולהעריך (Evaluate) אותו כנגד מערך של סטנדרטים (Standards). מסגרת זו, המכונה CAPES, מייצגת תהליך מובחן שניתן לשלבו בהוראה כדי לתמוך בחקירת תלמידים (Putman, S. Michael; Hathaway, Jennifer I.; Coiro, Julie; Quinn, David J, 2015).

  • לינק

    תגובה נוספת לדוח ארגון ה-OECD בנושא "Students, Computers and Learning" ניתן למצוא במאמרון מעניין של יורם אורעד. לדבריו, הדוח בוחן, בין היתר, "…את הקשר בין הגישה לאינטרנט בבתי הספר, השימוש במחשב בכיתות והביצועים במבחני פיז"ה. הדו"ח מתאר מצב שבו תלמידים שהשתמשו במחשב בבית הספר באופן מתון היו בעלי הישגים מעט מעל הממוצע לעומת תלמידים שלא עשו זאת. אבל ההפתעה מגיעה מכיוון בלתי צפוי – דווקא הישגיהם של תלמידים שעשו שימוש במחשבים בבית הספר בתדירות גבוהה היו גרועים בהרבה מהישגיהם של אלה שלא עשו שימוש במחשב" (יורם אורעד).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מתייחס לכתבה המפורסמת באתר Ynet המדווחת על כך שעל פי דוח ארגון ה-OECD השימוש במחשב ובאינטרנט בבית הספר איננו תורם להישגים לימודיים. הורוויץ מתנגד לזיהוי הישגי התלמידים עם התוצאות במבחני PISA: "יכול להיות שקיימת קורלציה בין למידה לבין תוצאות גבוהות במבחנים, אבל מאד יכול להיות שלא. האפשרות שאין קורלציה כזאת מתחזקת עוד יותר לאור זה שכבר מזמן למדנו שעל אף העובדה ששנחאי שבסין זוכה לציונים הגבוהים ביותר במבחני PISA, שלטונות סין מאד מודאגים שהם הופכים את תלמידיהם למכונות למבחנים במחיר של אי-פיתוח היצירתיות" (ג'יי הורוויץ).

  • תקציר

    בשנת הלימודים תשע"א הושקה "תוכנית התקשוב הלאומית- התאמת מערכת החינוך למאה ה-21", המבוססת על תקשוב מקיף ופדגוגיה חדשנית. מטרות המחקר היו להעריך את מידת המוכנות לשינוי בקרב מורים בבתי ספר המשתתפים בתוכנית התקשוב הלאומית, ולבחון את הקשר בין התאמת ערכי היחיד והארגון למוכנותם של המורים לשינוי. כמו כן, עקב ייחודה של הרפורמה הנחקרת, שבה על המורים לאמץ טכנולוגיה חדשה במטרה לפתח פדגוגיה חדשנית, נבדקו הקשרים בין תפיסות לגבי השליטה המוקדמת בישומי תקשוב וההתנסות בתקשוב בבית הספר לבין מוכנות המורים לשינוי, בנוסף נבדקו הקשרים בין מאפייני הרקע הכללי והמקצועי של המורים למוכנותם לשינוי (גילת כהן, גלית ברנשטוק).

  • תקציר

    אף על פי שהוצעו חידושים רבים המשתמשים בטכנולוגיות הרשת בלימוד מרחוק בהשכלה הגבוהה, קיים מחקר מקורי מועט הבוחן את ההשפעה של סביבות למידה מבוססות רשת על תהליכי הלמידה ועל התוצאות של סטודנטים הלומדים מרחוק. כדי לסגור פער זה, נאספו ארבעה מערכי נתונים בקורס למידה מרחוק. באמצעות ניתוח נתונים אלה ניתן להגיע לתובנה לגבי האפקטיביות של חומרי למידה מקוונת בהשוואה לספרי לימוד מותאמים עבור למידה מרחוק בבקרה עצמית (Kramer, Bernd J.; Neugebauer, Jonas; Magenheim, Johannes; Huppertz, Helga, 2015).

  • תקציר

    בעוד שטכנולוגיות חדשות רבות מספור מופיעות בכיתות בית הספר ובחיינו, המחברים טוענים שאנו צריכים לזכור מהן מטרותינו בקריאה לפני שאנו משתמשים באחת מהטכנולוגיות. מחברי המאמר מציעים שמטרה עיקרית היא פיתוח היכולת לקרוא כדי ללמוד בעזרת מידע מקוון (Leu, Donald J; Forzani, Elena; Timbrell, Nicole; Maykel, Cheryl, 2015).

  • תקציר

    המאמר סוקר את שבעת העקרונות לפרקטיקה טובה בחינוך לתואר ראשון, שפותחו על ידי ארתור צ'יקרינג וזלדה גאמסון (Arthur Chickering and Zelda Gamson). המאמר בוחן את השימוש בטכנולוגיה, בייחוד טכנולוגיה מקוונת מבוססת רשת, כדי ליישם עקרונות אלה בהוראה ובלמידה; ניתנת דוגמא ליישום כזה בכיתת מחשבים מקוונת יחד עם מספר עזרי לימוד ספציפיים מאוד שניתן להשתמש בהם בהצלחה בשיעורים מקוונים; ונידונות הצעות נוספות להוראה מקוונת מוצלחת (Kontos, George, 2015).

  • לינק

    בין השנים 2010 ל-2015 "סינה וייבו", אתר המיקרו-בלוגינג הגדול ביותר בסין, חולל 95,015 פוסטים מ-62,074 משתמשים המתייחסים למושג "קורסים מקוונים פתוחים המוניים" (MOOCs). ניתוחי סדרות עיתיות (Time series) חשפו דפוסים מובחנים בנפח הפוסטים במהלך פרקי זמן שונים. הנפח של הפוסטים במהלך השבוע, למשל, הגיע לשיאו ביום שני ולאחר מכן ירד מדי יום עד שהגיע לנקודת שפל ביום שבת. הממצאים עשויים לספק תובנות לקבוצות המעבירות קורסי MOOC כדי להפעיל או לבחון אסטרטגיות לגבי התזמון (כלומר, הזמן בשנה שבו ניתן להציע/לא להציע קורס MOOC, הזמן בשבוע שבו ניתן לפרסם/לא לפרסם חומר חדש, הזמן ביום שבו ניתן לקבוע/אי-אפשר לקבוע מפגשים לרב-שיח מקוון) (Jingjing Zhang, Kirk Perris, Qinhua Zheng, Li Chen, 2015).

  • לינק

    ג'יי הורווויץ מתייחס בבלוג שלו לכתבה בעיתון "גלובס" שכותרתה "האם המחשבים של גוגל ומיקרוסופט ישנו את אופן הלמידה של תלמידי ישראל?". הורוויץ כותב כי "…הכותרת הזאת מעידה על העדר היכולת שלנו להשתחרר מהתקווה שטכנולוגיות חדשות ישנו את פני החינוך. חלמנו על זה לפני עשרים שנה כאשר מחשבי ה-PC התחילו לחדור לתוך הכיתות, ומפני שהחלום לא התגשם חידשנו אותו עם מחשבים ניידים והסיכוי שכל תלמיד יוכל להחזיק מכשיר. לא עבר זמן רב והטאבלטים והטלפונים החכמים זכו להיות נושאי הדגל של השינוי. והנה, בקושי הספקנו להתאכזב מאלה, ואנחנו למדים שלגוגל ולמיקרוסופט מכשירים חדשים שאולי סוף סוף יביאו את השינוי המיוחל" (ג'יי הורוויץ).

  • מאמר מלא

    השילוב של למידה אסוציאטיבית עם גישת Problem Based Learning) PBL) הוא שילוב כמעט טבעי. החתירה לפתרון הבעיה יכולה להיות המצפן אשר אמור להוביל את הלמידה האסוציאטיבית ליעדה. כפי שמופיע בסקירה הספרותית ניכר כי החיסרון העיקרי בלמידה אסוציאטיבית הוא תהליך של התבדרות ואובדן מיקוד, ולכן חתירה לפתרון של בעיה עשויה להיות ה"תרופה" לכך. מאידך – ללא כלים לפתרון הבעיה (רשת האינטרנט והיותה מארג אינסופי), קשה מאוד ליישם את מודל ה-PBL כך שהשילוב של השניים הוא מנצח (אילן בן שמעון).

  • תקציר

    מאמר זה מציג התנסויות; בעיות שיש להתגבר עליהן ואתגרים מזוהים מראש בחינוך הדיגיטלי. המאמר מבסס עצמו על ניסיון של יותר מ-15 שנים בלמידה מקוונת ברמת החינוך המקצועי, החינוך התיכוני והחינוך האקדמי. המחברים משתמשים בדוגמאות מהחיים האמיתיים כדי לדון ביישומים הנבחרים הנוגעים לשימוש בטקסט, בתמונות ובסרטוני וידאו בסביבת למידה מקוונת, בדרך התומכת בצורה הטובה ביותר את סביבת ההוראה. המחברים מציגים דרך המאמר את הפרספקטיבה של המרצה הן לגבי סביבות ההוראה והן לגבי הטכנולוגיה (Drange, Tom; Roarson, Frode, 2015).

  • תקציר

    המחברים סוקרים את הממצאים ממדעי המוח שמציגים את הרלוונטיות הפוטנציאלית שלהם ללמידה המוגברת באמצעות טכנולוגיה (Technology-Enhanced Learning). הסקירה הזו מדגישה את האפשרות של שילוב הלמידה המוגברת באמצעות טכנולוגיה ואת המושגים של מדעי המוח במערכות חינוכיות הניתנות להתאמה. המחברים שוקלים דוגמאות של התערבויות אינטר-דיסציפלינאריות מבוססות טכנולוגיה המשתמשות במדעי המוח ומכוונות לרפא הפרעות התפתחותיות (Howard-Jones, Paul; Ott, Michela; van Leeuwen, Theo; De Smedt, Bert, 2015).

  • לינק

    לפני שבוע Campus Technology דיווח על הנסיון של אוניברסיטה פרדו (Purdue) בהכנת סרטונים עבור קורסים אצלה. מתברר שסרטי וידיאו שמראים מרצה שעומד מול המצלמה ומרביץ הרצאה במשך חצי שעה או יותר אינם מצליחים לעורר את התעניינותם של הסטודנטים, או לשמור עליהם מרוכזים. לאור זה מפיקי הסרטונים עבור הקורסים החליטו לוותר על המרצים המומחים ובמקומם לשכור שחקנים שמצליחים טוב יותר לעורר עניין ולשמור עליו (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    במאמרון חדש ונוקב, חושף בפנינו ג'יי הורוויץ את עמדתו ביחס לקידום למידה עצמאית באמצעות התקשוב: "חלק ניכר של מה שמתפרסם בנושא התקשוב בחינוך מבשר לנו על נפלאותיהם של כלים חדשים שאיכשהו יחוללו נס ויגרמו לתלמידים ולסטודנטים לגלות ענין גדול יותר בשיעורים שלהם, ויובילו ללמידה טובה יותר (או לפחות לתוצאות טובות יותר במבחנים). גם לא חסרים פרסומים רבים, חלקם הגדול בבלוגים, שמתארים כיצד כלים מבית Web 2.0 מאפשרים ללומדים לפקח על הלמידה של עצמם ומעניקים להם חוויה של למידה אחרת. הגישה הראשונה רואה בתקשוב אמצעי לניהול יעיל יותר של המטרות המסורתיות של בית הספר, ואילו הגישה השנייה מייעדת את עצמה ללומד עצמאי בעל מוטיבציה פנימית שזקוק רק לכך שיגישו לו היצע מגוון של מידע כדי שהוא ילמד בכוחות עצמו" (ג'יי הורוויץ).

  • סיכום

    רובנו עובדים הרבה, והניסיון להישאר מעודכנים בחידושים הטכנולוגיים עלול להיתפס כעוד משימה ברשימת המשימות. ועדיין, למידה של כמה כלים יעילים יכולה לחסוך זמן רב. מורים חדשניים משתמשים בתדירות רבה בתוכנות אינטואיטיביות ובאתרי אינטרנט שקל ללמוד את השימוש בהם. כלי עבודה ברשת יכולים לחסוך לאנשי חינוך הרבה מטרדות היום-יום שגוזלות מהם זמן יקר. אם אתם רוצים להעלות את הניוזלטר של הכיתה לרשת, או ללמד בכיתה הפוכה, להלן כמה מהאתרים הטובים ביותר לעשות זאת (Sarah Muthler).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ כותב בבלוג שלו כי "במשך מספר שנים, עד לפני בערך שנה, בהרצאות על התקשוב בחינוך, הרביתי לצטט קטעים מתוך המבוא של ספר שהתפרסם ב-1843 מאת ויליאם אלקוט, Slate and Black Board Exercises. נהגתי לעשות זאת כדי להמחיש שגם לוח הגירים היה פעם טכנולוגיה חדשה והשימוש ה-"נבון" בו לא היה מובן מאליו…הגדולה של לוח הגירים איננה בתכונות שטבועות בלוח עצמו, אלא בנסיון שהמשתמשים בו יוצקים לתוכו, נסיון מצטבר המועבר בצורה מושכלת לעוד ועוד מורים" (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    עפ"י מודל "הופכים את הכיתה" התלמידים צופים בסרטונים כהכנה לשיעור ובכך עוברת האחריות ללמידה אליהם. במרכז ללימודים אקדמיים הוחלט לבחון את יישום הכיתה ההפוכה כחלק ממחקר רחב היקף שאף פורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי – The European Journal of Open, Distance and E-Learning. במחקר נבחנו עמדות סטודנטים כלפי שילוב גישת הכיתה ההפוכה בקורס לתואר ראשון – "עולם הפרסום והמדיה במאה ה 21" – בבי"ס סרנת לניהול. ממצא מרכזי שעלה מתשובות הסטודנטים היה שהסטודנטים מעדיפים בבירור לצפות בסרטוני הקורס במהלך השיעורים עם המרצה ועם העמיתים ללמידה. מניתוח תשובותיהם עולה שהעדרו של מרצה המנווט את התהליך הלימודי, עונה על שאלות, מסייע בהבהרת נקודות לא ברורות הינה הסיבה המרכזית לאי העדפתם לצפייה בסרטונים מחוץ לכיתה (גילה קורץ).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מתייחס בבלוג שלו ב-Horizon Report שהמהדורה להשכלה גבוהה לשנת 2015 שלו התפרסמה לאחרונה: "הדוח די מדייק במגמות שהן מובנות מאליהן, ומפספס בסוגיות שהן מורכבות יותר. מתברר שלטווח הקצר איננו זקוקים למומחים כדי לזהות מגמות הקשורות לטכנולוגיות בחינוך. אם זאת, דווקא לא היה מזיק אם היו לנו מספר מומחים שהיו מסוגלים לראות מעבר לצפוי והשטחי" (ג'יי הורוויץ).

  • תקציר

    המאמר מציג את הממצאים מפרויקט שבחן התאמות לשינוי טכנולוגי בארבע כיתות גדולות בהשכלה הגבוהה. בכיתות אלה, ההרצאות השתנו ממסגרת של הרצאה יחידה למסגרת של הרצאה מרובה (multi-lecture) המתווכת באמצעות ועידת וידאו, הדורשת מהם להעביר את האמונות ואת הפרקטיקות שלהם למרחב פדגוגי חדש (Westberry, Nicola; McNaughton, Susan; Billot, Jennie; Gaeta, Helen., 2015).

  • לינק

    אני חושש שהתפתחותם של ספרים דיגיטאליים", של "עצמי למידה" למיניהם, וכמובן גם של כלים לאיסוף נתונים וניתוחם, האפילה על ההתייחסות אל כלים דיגיטאליים כאמצעים להעצמת תחושת המסוגלות של התלמיד. דבריו של דלייני מזכירים לנו שמעבר ליכולתם של כלים דיגיטאליים להנגיש מידע או להמחיש תופעה, בתשתיתם הם יכולים "ללמד" תלמידים שיש ערך וחשיבות במה שיש להם להביע" (ג'יי הורוויץ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין