ככל שעולם החינוך הולך ומתקדם לעבר למידה מקוונת ומתוקשבת , עולה הצורך בעיצוב מחדש ובהגדרה מחודשת של תפקיד המורה המקוון . לא מדובר בהגדרות תפקיד של רשויות חינוך אלא בתפיסת עולם פדגוגית המבקשת לאתגר את הלומדים. לאחרונה אנו רואים יותר ויותר ניסיונות להגדיר מחדש את מאפייני התפקוד של המורה שיילמד בסביבה מקוונת . אחת התפיסות שהוצעה לאחרונה גובשה והוצעה ע"י חוקרים מיפן ומאוסטרליה המעורבים במשך שנים בפיתוח סביבות הוראה ולמידה מתוקשבות. במאמר הם מציעים מודל להוראה מתוקשבת תוך התבססות על התפיסה של מרחב הוראה מועצם (המעניק למורה העצמה מקצועית ואישית) למורים ומרחב למידה מועצם וגמיש לתלמידים ( המעניק לתלמידים אפשרות להתפתח ולצמוח מבחינה קוגניטיבית). במודל המוצע ניתן משקל למאפיינים של שיח מקוון בכיתה ודיאלוג לצד רפלקציה ויצירת סקרנות אצל התלמידים בסביבה המקוונת ובמקביל גם בקרב המורה המקוון . המודל המוצע מתייחס בעיקרו למסגרות למידה של בתי ספר , אך ניתן עקרונית למימוש גם בחינוך הגבוה (Insung Jung . Colin Latchem ) .

הוא גם מנהל מחלקה שמפעיל צוות, וגם מנכ"ל שמתווה מדיניות. הוא חייב להתמקח עם קבלנים, אבל לגלות רגישות ואמפתיה כלפי תלמידים. הבעיות המערכתיות משותפות לכל בתי הספר – אלו שמצליחים, מצליחים בגלל איכות הניהול . המאמר נכתב על ידי שוקי שטאובר , יועץ לניהול . מורכבות תפקידו של מנהל בית ספר נובעת מכך שהוא צריך להיות בעת ובעונה אחת גם מנהל מחלקה וגם מנכ"ל. נהוג להניח כי אלו שני סוגים של ניהול. מנהל מחלקה צריך להיות ממוקד יותר בניהול התפעול והנעת אנשים ואילו מנכ"ל צריך להתמקד יותר באסטרטגיה ובראייה ארוכת טווח, בקשרים עם הסביבה ועוד. מטבע הדברים לביצוע משימות שונות אלו נדרשים תכונות וכישורים שונים ( שוקי שטאובר).

המחקר מתמקד באיפיון, זיהוי ותיאור חלק ממכלול תפקידי הדיקן במכללה תוך בדיקת זיקתו לתרבות הארגונית של המכללה. שאלות המחקר היו: מה מאפיין את הפניות לדיקן, מה ניתן ללמוד על עבודת הדיקן מפניות אלה? האם קיימת הלימה בין הגדרת התפקיד הפורמאלית( מסמכים, מכרזים, ספרות תיאורטית) לבין הפעילות בפועל? אוכלוסיית המחקר כללה סטודנטית מרצים ראשי מסלולים והתמחויות, אנשי הנהלה , אנשי מינהל ואנשי חוץ במכללה אחת. תפקיד הדיקן במכללה הוא תפקיד ללא גבולות ברורים וניתן להצביע בו על פערים מהותיים בין הגדרות תיאורטיות לבין ביצוע בפועל ( דבורה גסר וציפי זלקוביץ ) .

מיסוד הוא התהליך שבו מבנה או מנהג חדש מוטמעים בתוך מערכת המבנים והמנהגים הקיימת. מיסוד הוא תהליך בו מספר גדל והולך של יחידים בארגון מאמצים התנהגויות ועמדות המקושרות לחדשנות. מחקר זה בודק את תהליך המיסוד של רכז התקשוב. תפקיד חדש יחסית בבתי הספר. התהליך נבדק באמצעות השוואה בין תרשים מבנה הארגון, כפי שצויר על ידי המורים ותרשים מבנה הארגון הפורמאלי של בית הספר. הממצאים מראים שרוב המורים (72%) ייצגו את רכזת המחשבים בתרשימי המבנה שלהם, אבל רק 31% ייצגו במדויק את מיקומה בהיררכיה. מסקנת המחקר הנוכחי היא לכן, שמיסוד תפקידה של רכזת התקשוב הוא סמלי בעיקרו, ומשרת את יחסי בית הספר וסביבתו יותר מאשר את יחסי המורות עם התקשוב (דורית טובין, ענת דיין)

מאמר זה בוחן את מבנה השתתפות בשיח הכיתה, תוך התמקדות באופיו הא-סימטרי של אירוע דיבור זה. העבודה מעוגנת במסגרת התיאורטית של חקר השיח מנקודת מבט סוציולינוויסטית. ניתוח השיח ממחיש עד כמה שיח הכיתה הוא אירוע דיבור מיוחד ומורכב, שבו משמשים המורה והתלמידים כ"קהיליית דוברים", היוצרים אורח דיבור מיוחד. הממצאים מצביעים על הפרדוקס בתופעת השליטה בשיעור: על פניו נראה כי למורה יש כוח אבסולוטי על תלמידיה, אבל ניתוח השיח מראה שסמכותה אינה דבר מובן מאליו, וכי היא משתמשת באסטרטגיות לשוניות רבות ומגוונות כדי לבסס את השפעתה (אסתר ורדי-ראט, שושנה בלום-קולקה)

המחקר הנוכחי שנערך בשבדיה, ביקש לבדוק האם אכן המגמה של עידוד למידה עצמית, הנחיה מתוקשבת ולמידה יחידנית בסביבות מתוקשבות אכן אפקטיבי בראייה כוללת של תהליכי למידה. המחקר השבדי ביקש לבדוק את המסורת הקיימת שם של חינוך ליברלי המקדם למידה עצמית של לומדים בוגרים (תלמידי תיכון בשנתם האחרונה וסטודנטים מתחילים) נכונה גם במציאות של סביבות למידה מתוקשבות ההולכות ונעשות שכיחות שם בחינוך התיכוני ובחינוך הגבוה. הממצאים גילו כי המורים בקורס המתוקשב, בניגוד להתנהגותם בכיתה, נוטים לגלות עמדות פאסיביות, להגיב להודעות של הלומדים אך לא בהכרח ליזום הודעות. בניגוד לציפיות, אין עדיין ללומדים בקורס מתוקשב דינאמיקה משל עצמם לגיבוש עבודת צוות ונדרשת יותר מעורבות פעילה והכוונה של המורים וזאת על מנת להניע תהליכי למידה וחקר (Agneta Hult, Ethel Dahlgren, David Hamilton and Tor Sderstrm)