מילת מפתח: תפיסות תלמידים
מיון:
נמצאו 19 פריטים
פריטים מ- 1 ל-19
  • סיכום

    בעוד שנערכו מחקרים מערביים רבים לגבי משמעותה של הוראה מצוינת, קיימים הרבה פחות מחקרים מן המזרח (הרחוק). מחקר זה בחן כיצד הורים ותלמידים תפסו השקפות של הוראה מצוינת בחטיבות ביניים בסין. נותחו תגובות של 77 תלמידים ו-67 הורים הקשורות לנרטיב אישי של זמן שבו הם התנסו בהוראה מצוינת, תוך שימוש במחקר נרטיבי. מחקר זה זיהה שלוש תמות עיקריות וארבע תמות משנה: (1) להפוך שיעורים למעניינים, (2) להשיג אפקטיביות של תלמידים, (3) לדאוג לתלמידים, (4) להיות בעל רמה גבוהה של אחריות ומוסריות, (5) להיות בעלי ידע רחב, (6) להיות מסוגל לשלוט בכיתה, ו-(7) להיות בקשר חיובי עם תלמידים (Chen Junjun, 2016).

  • סיכום

    תוך שימוש בנתונים ממחקר של "מדד להוראה אפקטיבית" (Measure of Effective Teaching), המחברים מוצאים שהתלמידים תופסים את המורים המשתייכים לקבוצת המיעוט כמועדפים יותר לעומת המורים הלבנים. יש הוכחה מעורבת לכך שהתאמה של גזע בין תלמידים למורים מקושרת לתפיסות מועדפות יותר מצד התלמידים (Hua-Yu Sebastian Cherng and Peter F. Halpin, 2016).

  • סיכום

    המחקר המתואר במאמר הנוכחי מאמת את הטענה הנפוצה לפיה תלמידים, ובמיוחד תלמידים בני מיעוטים, מעדיפים מורים בני מיעוטים על פני מורים לבנים. בנוסף, הוא בוחן את חשיבות ההתאמה הגזעית והאתנית בין מורים ותלמידים, ועומד על הסיבות להעדפת התלמידים בני המיעוטים את המורים בעלי המוצא המשותף להם.

  • סיכום

    מאמר זה מבוסס על יוזמה פדגוגית של מחקר פעולה שחוקרת מה מהווה את "הפדגוגיה החיה" של הכיתה מהפרספקטיבה של התלמידים.במאמר נעשה שימוש בראיונות קבוצתיים ובצילום כדי לאפשר לתלמידים להביע את הפרספקטיבות שלהם. התוצאות מראות שהתלמידים ראו את הסיטואציות כמשמעותיות כאשר הם היו מסוגלים לעבוד, לפתור בעיות וליצור פריטים ביחד (Niemi, Reetta; Kumpulainen, Kristiina; Lipponen, Lasse; Hilppo, Jaakko, 2015).

  • סיכום

    חיזוק איכות ההוראה נחשב לגורם מכריע בהפחתת בעיות התנהגותיות של תלמידים ובשיפור הישגיהם האקדמיים (Kyriakides et al., 2009). איכות ההוראה של מורים מתחילים נמוכה לרוב מזו של מורים מנוסים והם עומדים בפני קשיים שתועדו רבות בספרות המחקרית. פחות ידוע כיצד איכות ההוראה של מורים מתחילים מתפתחת לאורך זמן. מידע כזה עשוי להוות כלי להכוונת ההדרכה והתמיכה בידי חונכים ומכשירי מורים. מטרות המחקר המוצג במאמר זה היו לחקור שונות, השתנות והשפעות של גורמים אישיים והקשריים (במיוחד תוכניות קליטה) על איכות ההוראה של מורים מתחילים בשלוש שנות ההוראה שלהם על פי תפיסות התלמידים את ההוראה (Maulana, R., Helms-Lorenz, M., Van de Grift, V).

  • סיכום

    מורים יכולים להעביר משוב תוך שימוש במונחי גוף ('אתה חכם') או במונחי תהליך ('עבדת קשה'). משוב במונחי גוף יכול להוביל לתוצאות אקדמיות שליליות, אך קיים מחקר ניסויי מועט הבודק את השפעת המשוב על תפיסות של ילדים לגבי יחסי תלמיד-מורה. המחברים בחנו את ההשפעות של משוב במונחי גוף, תהליך, ואי-מתן משוב על התפיסות של ילדים את הקשר שלהם עם מורה (דמיוני) בעקבות הצלחה או כישלון ( Skipper, Yvonne; Douglas, Karen, 2015).

  • סיכום

    סביבה כיתתית טובה עשויה לקדם את הנעת הלמידה של תלמידים ולהשפיע על המסוגלות האקדמית וההסתגלות שלהם. מחקר זה משווה תפיסות של תלמידים בחטיבת הביניים בטייוואן לגבי סביבה כיתתית בפועל וסביבה כיתתית מועדפת וחוקר את הקשר למין ולרמת הכיתה. סביבות הכיתה בפועל והסביבות הכיתתיות המועדפות נתפסו על ידי התלמידים כשונות באופן מובהק. הציון הממוצע הכולל של הסביבה הכיתתית בפועל היה נמוך יותר מזה של הסביבה הכיתתית המועדפת (Lai, Hsiang-Ru; Chou, Wei-Lun; Miao, Nae-Fang; Wu, Yu-Ping; Lee, Pi-Hsia; Jwo, Jiunn-Chern, 2015).

  • סיכום

    מאמר זה מדווח על מחקר שבחן את השימוש של תלמידי כיתות ה-ט' במשאבים מתמטיים מקוונים שלתלמידים יש נגישות אליהם, תוך התמקדות מיוחדת על הערכת האפקטיביות של Khan Academy, אתר לימודי מקוון (Muir, Tracey, 2014).

  • סיכום

    בהינתן המספר ההולך וגדל של שיעורים מקוונים והחיבור המבוסס בין תפיסות סטודנטים לגבי סביבות למידה לבין הישגים אקדמיים, מחקר זה בחן תפיסות של סטודנטים לגבי השקילות בין שיעורים מקוונים לבין שיעורים פרונטליים. לעומת מחקרים קודמים שבחנו תפיסות סטודנטים לגבי שקילות זו, אשר השתמשו בעיקר בשיעורים מקוונים ספציפיים כנקודת התייחסות, מחקר זה התמקד בתפיסות סטודנטים את השיעורים המקוונים באופן כללי (Platt, Carrie Anne; Raile, Amber N. W.; Yu, Nan, 2014).

  • סיכום

    מחקר זה בחן את האופן שבו השימוש בשתי פלטפורמות וירטואליות ללמידה – קבוצת פייסבוק ואתר אינטרנט של קורס במערכת ניהול למידה – משפיע על תפיסות סטודנטים לגבי השתתפות ולמידה. המחקר מתבסס על התיאוריה הקונסטרוקטיבית-חברתית. נמצא כי ניתן להשתמש בפייסבוק, אף על פי שלא נוצרה במקור למטרות חינוכיות, כסביבה וירטואלית לצורך דיון ושיתוף ידע. סטודנטים דיווחו שהיו מעורבים באינטראקציה ובהשתתפות פעילה בקבוצת הפייסבוק והעריכו את תרומתה העיקרית להתנסות הלמידה האישית שלהם. רוב הסטודנטים אימצו את קבוצת הפייסבוק עבור הקורסים האקדמיים העתידיים שלהם, מבלי לוותר על אתר האינטרנט של הקורס, החיוני כמקור עיקרי לחומרי הקורס ולתמיכה בתהליכי למידה קוגניטיביים אינדיבידואליים (Kurtz, Gila, 2014).

  • סיכום

    המחקר כלל 55 סטודנטים שלמדו בשני חלקים של קורס אלגברה ליניארית, תוך שימוש בפורמט ההרצאה המסורתית בחלק אחד של הקורס ובמודל הכיתה ההפוכה בחלק האחר. המחקר בחן את הבנת התוכן של הסטודנט ואת התפיסות לגבי הקורס. נמצא כי הציונים של הסטודנטים שלמדו בכיתה ההפוכה במבחן המסכם של הקורס עלו באופן משמעותי יותר בין הבחינות העוקבות בהשוואה לציונים של הסטודנטים שנכחו בחלק של ההרצאה המסורתית.התפיסות של הקורס הוצגו על ידי סקר שנערך בסוף הסמסטר שציין כי הסטודנטים בכיתה ההפוכה היו מאוד חיוביים לגבי ההתנסות שלהם בקורס, ובמיוחד העריכו את שיתוף הפעולה בין הסטודנטים לבין הרכיבים הלימודיים של הוידאו(Love, Betty, Hodge, Angie, Grandgenett, Neal and Swift, Andrew W. , 2014).

  • סיכום

    המחברים מציגים ספר חדש, המסתמך על התפיסות והחוויות של 600 תלמידי בית ספר יסודי. ספר זה בוחן כיצד ניתן לשפר את האספקה של טכנולוגיית המידע (ICT) מפרספקטיבה "מלמטה-למעלה" השוקלת מספר הצעות רדיקליות לעיצוב מחדש של בתי ספר יסודיים כאתרים לשימוש בטכנולוגיה חדשנית ומעצימה (Neil Selwyn, John Potter and Sue Cranmer, 2012).

  • סיכום

    המאמר שנכתב על ידי ד"ר תילי וגנר ופרופסור תמר לוין, מתמקד באפיון תפיסות כתיבה של תלמידי מדעים בחטיבת הביניים שהתנסו במטלות כתיבה לצורך לימוד. המחקר חושף כיצד התלמידים תופסים את הכתיבה כאופן של למידה. ייחודו של המחקר הוא בחשיפת תפיסות אלו באמצעות מטאפורות ספונטאניות שאותרו ברפלקציות שכתבו התלמידים בעקבות מטלות הכתיבה שביצעו. מחקר זה תורם להוראה ולמחקר על הדרכים שבן כתיבה עשויה להשפיע על לימוד מדע בחטיבת הביניים, כאשר במהלכה ובאמצעותה מפתחים את מודעות התלמידים לערכה ולהליכים המעורבים בה. המחקר תורם גם לגיבוש התובנה על יחסי הגומלין בין מטלות כתיבה הנכתבות בכיתה ובין תפיסות התלמידים על אודות הכתיבה.

  • סיכום

    המוטיבציה הפנימית ללמידה של תלמידים בכיתה ח' נמוכה יותר מזו של תלמידים בכיתה ד'. כך עולה ממחקר שבוצע במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון וממצאיו התקבלו לפרסום בכתב העת Journal of Experimental Education. החוקרים, דר' עידית כ"ץ, דר' אבי קפלן וגילה גואטה, מצאו עוד כי אף על פי שהצרכים הפסיכולוגיים של התלמידים בכיתה ד' אינם שונים מהצרכים הפסיכולוגיים של תלמידים בכיתה ח', המורים בכיתה ד' נתפסים בקרב התלמידים כמי שתומכים בצרכים האלו יותר מאשר המורים של תלמידים בכיתה ח'. "ההבדל בתמיכה של המורים בצרכים הפסיכולוגיים של התלמידים, נמצא כמסביר חלק משמעותי בהבדל במוטיבציה של התלמידים בין בית הספר היסודי לחטיבת הביניים", מציינים החוקרים.

  • סיכום

    מחקר הפעולה הנוכחי מציע דגם תיאורטי של 'למידה כמסע' – רצף מעגלי של פעולות שעושה הלומד במהלך הלמידה. התהליך הוא מעגלי וכל שלב בו מוביל לשלב הבא – התקרבות המובילה להיכרות ולאחריה הבנה של הנושא. ניתן לתאר תהליך זה ולמדוד את תוצאותיו. הוא מאפשר ללומד להתוודע אל תהליך הלמידה שלו, לתכנן כיצד להכיר את הנושאים שמעניינים אותו ולרדת לעומקם. לדגם זה השלכות מעשיות רבות והוא נבדק עם תלמידים ומורים בבית-ספר יסודי ועם סטודנטים להוראה. ממצאים ראשוניים ממחישים את השימושיות ואת מגוון התחומים שניתן להגיע אליהם בעזרת דגם זה (אליעזר יריב)

  • סיכום

    שני סקרים פותחו כדי למדוד ולהשוות את התפיסה של סטודנטים הלומדים באוניברסיטה גדולה בארה"ב לגבי הישגי הלמידה, שיטות ההוראה של המנחים, והשימוש בטכנולוגיה ללמידה בכיתה.187 סטודנטים נרשמו לקבוצה שלמדה את הקורס בכיתת המולטימדיה. ו–110 סטודנטים למדו את הקורס בכיתה רגילה. תוצאות הסקר הראו כי לא נמצאו הבדלים מובהקים בתפיסות של הסטודנטים שלמדו בכיתה רגילה לבין הסטודנטים שלמדו בכיתת המולטימדיה לגבי הישגי הלמידה ולגבי השימוש בטכנולוגיה בכיתה (Deng, Heping; Zhang, Shouhong , 2007)

  • סיכום

    מחקר זה מתמקד באפיון תפיסות תלמידים ביחס לשילוב טכנולוגיות מידע בלמידה בכיתות ד-ו, ובהבנת השינויים המתרחשים בתפיסות החינוכיות של מוריהם בעקבות התנסות רב-שנתית בשימוש במשימות עתירות מידע בסביבות למידה עתירות טכנולוגיה. כמו כן בוחן המחקר זיקות בין תפיסות התלמידים לבין דפוסי השינויים של מוריהם. המחקר נשען על ההנחה כי "קולות" התלמידים חסרים במחקרים הבודקים הבנה של שינויים המתרחשים בבית הספר וכי יש להתייחס במחקר לא רק לתהליכים שחווים המורים אלא גם להתייחסותם של תלמידים ובעיקר לזיקה שבין השניים. המחקר עושה שימוש במתודולוגיה איכותית וכמותית, נערך בבית-ספר אחד וכולל 6 מורות ו-164תלמידים. הממצאים העיקריים מצביעים שכמעט בכל הכיתות התלמידים משקפים עקרונות קונסטרוקטיביסטיים ביחס ללמידה בסביבה עתירת-טכנולוגיה. הם מדגישים בעיקר את הערך של אותנטיות מטלות הלמידה, את משמעות השיח בתהליך הלמידה הדיאלוגי-חברתי, ואת התרומה שיש להתפתחותם הקוגניטיבית האישית כתוצאה מתהליכי הלמידה הללו. הממצאים מצביעים על שלוש התייחסויות של תלמידים ללמידה בסביבות עתירות-טכנולוגיה: למידה מטכנולוגיות מידע, למידה על טכנולוגיות מידע ולמידה עם טכנולוגיות מידע; סיווג הנערך גם על ידי חוקרים בתחום. עוד מעלה המחקר את אופיין של התפיסות החינוכיות של המורים ביחס ללמידה בסביבות עתירות טכנולוגיה, את ההיבט הרב-ממדי של תפיסותיהם, ואת מורכבות הזיקות בין התייחסות התלמידים ללמידה בסביבות עתירות טכנולוגיה לבין תהליכי ההוראה והלמידה בכיתותיהם והתפיסות החינוכיות של מוריהם.

  • סיכום

    הצלחת הניסוי באינטרנט לקירוב תלמידים מבתי ספר בצפון אירלנד לבתי ספר ברפבוליקה האירית מוכיחה כי גם במזה"ת ניתן להביא תלמידים ממדינות או מסוכסכות למצב של הבנה וקירוב לבבות, כך טוען ד"ר רוג'ר אוסטין מביה"ס לחינוך באוניברסיטת אוסטין באירלנד. ד"ר אוסטין הציג את ממצאי מחקרו בכנס בינלאומי שנערך באוניברסיטת אולסטר בספטמבר 2006. במסגרת הפרויקט המתוקשב The Dissolving Boundaries Project. החיבור בין קהילת התלמידים הצעירים בבתי הספר בצפון אירלנד וברפובליקה האירית התבצע באמצעות אתר אינטרנט משותף, מערכת וידאו-קונפרנס וקהילה מתוקשבת שיתופית. למעשה, התקיים פרויקט חקר משותף בין בתי הספר השונים אשר במהלכו התלמידים חקרו מאפיינים היסטוריים ותרבותיים. מודל העבודה המתוקשב התבסס על חשיפת סיפוריהם האוטוביוגרפיים של הילדים משני התרבויות השונות אשר סלל את הדרך להיווצרות הבנה והזדהות בין הלומדים אשר תיקשרו באינטרנט. מודל העבודה לשבירת המחיצות הבין-תרבותיות התבסס על יישום המודל התיאורטי שלClaudia Finkbeiner and Christine Koplin לקירוב בין-תרבותי.

  • סיכום

    מורים טוענים ששיחות של תלמידי בית הספר יסודי מלאים בהתייחסויות לסטנדרטים. שימת לב לביטויים אלו מאפשרת לנו להבין כיצד תלמידים חושבים ולומדים. אם נכלול חשיבה של תלמידים על סטנדרטים בתהליכי הלמידה נוכל להבין טוב יותר מה אנחנו רוצים לחזק בלמידה. כמו כן זה ילמד תלמידים כיצד סטנדרט מתפתח, דבר שיהיה משמעותי גם ללימודיהם בהמשך. (אליזבא אץ הרבט, אלי בן שאולי)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין